פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תרפז ב

שולחן ערוך

זמבטלים תלמוד בתורה לשמוע מקרא גמגילה, קל וחומר לשאר מצוות של תורה, שכולם נדחים מפני מקרא מגילה. ואין לך דבר שנדחה מקרא מגילה מפניו, חוץ ממת מצווה שאין לו קוברים (חכדי דצורכו), שהפוגע בו – קוברו תחילה ואחר כך קורא.

הגה: וכל זה לא מיירי אלא טבדאיכא שהות לעשות שתיהן. יאבל אם אי אפשר לעשות שתיהן, יאאין שום מצווה דאורייתא נדחית מפני מקרא מגילה (ר"ן ובית יוסף בשם תוספות ומהר"א מזרחי). והא דמת מצווה קודם, היינו דווקא יבהבדאפשר לו לקוראה אחר כך (מהר"א מזרחי).

מפרשים

מגן אברהם

(ב) לשמוע מקרא מגילה:    בציבור [ב"י ב"ח] עיין סוף סי' תר"צ:


(ג) שאין לך כו':    משמע דס"ל דאפי' ת"ת דרבים מבטלין ובגמ' משמע דלא מבטלין דרבים [כ"ה] וע' רד"ך בי"ג [עיין סוף סי' תר"צ ], וב"ח כ' ת"ת דרבים היינו של כל ישראל וכ"מ בתוס' בד"ה מ"מ עדיף וכו' ע"ש ומ"מ נ"ל דהא עכ"פ צריכין לקרות המגילה ומיהו יחיד צריך לבטל מלימודו ולילך לקרות בצבור אבל רבים לא שייך הא דאפי' כל יחיד לומד בפני עצמו מקרי רבים הואיל ומבטל כל א' וכ"מ בתוס':


(ד) כדי צרכו:    משמע דס"ל דאע"פ שיש לו קוברין כיון שאינם כדי צרכו מקרי מת מצוה וכ"מ בהג"ה סוף סי' תרצ"ו דס"ל דקבורת מתו קודם וצ"ע דהא אמרי' פשיטא לי מגילה ועבודה מגילה עדיף מת מצוה ועבודה מת מצוה עדיף מת מצוה ומגילה מאי וכו' ופשיט הא דאמרי' מת מצוה עדיפא מעבוד' היינו דוקא במת שאין לו קוברין אבל קבורת קרובים לא דחי עבודה וכ"כ בתוס' בשבועות דף ל' ע"ב וא"כ פשיטא דמגיל' עדיפא מקבורת קרובים דהא מגיל' עדיפא אפי' מעבוד' ומיהו זה יש לדחות אבל האמת יורה דרכה כמ"ש הרמב"ן בס' תה"א דמת מצוה דוקא קאמר אלא דרישא דקאמר מ"מ עדיפא מת"ת איירי בכל מתים ע"ש וכ"כ התוס' ועמ"ש סי' תקכ"ו בשם יש"ש וכ"כ הש"ג דוקא כשהוא בשדה שהוא מוטל בבזיון אבל בעיר מגילה קודם וכ"כ הב"ח וכ"מ בד"מ בשם א"ז שכ' קבורת ת"ח קודם למגיל' עכ"ל וטעמו מדאמרי' כבוד תורה דיחיד חמיר משמע דלשאר כל אדם מגיל' קודם וכן עיקר וכ"מ בברכות דף כ' דקבורת קרובים לא מקרי כבוד הבריות כיון שמוטל בעיר וא"כ לא דחי מגיל' וכ"מ ברא"מ סס"ב:


(ה) בדאיכ' שהות:    וה"ה מילה ומגיל' אבל בת"ה סי' רס"ו צידד לומר איפכא דכשיש שהות יקדים המילה וכשאין שהות יקרא המגילה, ונ"ל הטעם דיכול למול בתשיעי [כ"ה] עיין סוף סי' תרצ"ג:


(ו) בדאפשר לו לקראה:    אבל אם הוא סמוך לחשיכה יקרא המגילה דהא מ"מ אפשר לקברו בלילה אבל אם הוא בענין שא"א לקוברו אח"כ מפני לסטים בודאי ידחה מקרא מגילה דהא מ"מ דחי עבודה לגמרי ועבודה דחי מגילה לגמרי ומ"מ צ"ע דהא ילפי' בגמ' מ"מ עדיף דאמר מר גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתו' וק"ל בלאו דלא תסור דחי' המצו' לגמרי משום כבוד הבריו' כמ"ש סי' י"ג וע"ק דהא פסח ומילה דחיה לגמרי משום כבוד הבריות אף על פי שאפשר לקוברו אח"כ מ"מ אמרי' שלא יהא מוטל בבזיון ק"ו למגילה דהא אין שום מצוה דאוריי' נדחית מפני מגילה ואפ"ה נדחית מפני מ"מ ק"ו למגיל' שתדח' בפניה והרא"ם בעצמו הביא כל הני מילי דאמרן [וכ"ה כ' על פי' הב"י ברא"ם דברי רבי' תמוהים הארכתי בהם בקונט' עכ"ל כיון למה שכתבתי] לכן נ"ל דהרא"ם לא בא אלא להוכיח דהרמב"ם לא מיירי אלא מדין קדימ' מדקאמ' קוברו תחל' ואח"כ קורא דמשמע אי איכא שהות אין ואי לא לא כלו' משמע דהרמב"ם מיירי בדאיכא שהות ואי לא לא פי' דאי ליכא שהות לעשות שתיהן לא קמיירי אלא מגילה נדחת מפני כל המצות דאורייתא וק"ו מפני מ"מ כנ"ל:

באר היטב

(ב) תורה:    עיין מ"א וט"ז ובתשובת שבות יעקב חלק ב' סימן מ"ו. ובתשובת חות יאיר סי' ח' פלפול חריף ע' י"א ובשכנה"ג.


(ג) מגילה:    בצבור ב"י ב"ח.


(ד) צרכו:    משמע דס"ל דאע"פ שיש לו קוברין כיון שאינם כדי צרכו מקרי מת מצוה וכ"מ בהג"ה סוף סי' תרצ"ו סעיף ז' דס"ל דקבורתו קודם ע"ש. ומ"א חולק וכ' דוקא במת שאין לו קוברין וכ"כ הש"ג דוק' כשהוא בשדה שהוא מוטל בבזיון אבל בעיר מגילה קודם וכ"כ הב"ח וכ"מ בד"מ בשם א"ז שכתב קבורת ת"ח קודם למגילה עכ"ל. וטעמו מדאמרינן כבוד תורה דיחיד חמיר משמע דלשאר כל אדם מגילה קודם כיון שמוטל בעיר וכן עיקר עכ"ל.


(ה) בדאפש':    אבל אם הוא סמוך לחשיכה יקר' המגילה דהא מת מצוה אפש' לקברו בלילה אבל אם הוא בענין שא"א לקוברו אח"כ מפני לסטים בודאי ידחה מקרא מגיל' עיין מ"א ובט"ז. מילה ומקר' מגילה אי איכא שהות לשתיהן מקר' מגילה קודם משום פרסום ניסא ואי ליכא שהות לשתיהן מילה בזמנה דהוי דאורייתא וקודמת למקר' מגילה דהוי דרבנן פר"ח. אבל בת"ה סימן רס"ב [ורס"ג] צידד לומר איפכ' דכשיש שהות יקדים המילה וכשאין שהות יקדים המגילה. ונ"ל הטעם דיכול למול בתשיעי. כנה"ג ע"ש.


משנה ברורה

(ז) מבטלים ת"ת וכו':    ר"ל אף דת"ת שקול כנגד כל המצות ואפילו היתה ת"ת של חבורה גדולה של ק' אנשים שלומדים באיזה בית אפ"ה צריך לבטל ולילך לקרותה בצבור משום ברב עם הדרת מלך. וכתב הח"א מ"מ מי שמתפלל כל השנה בקביעות במנין המיוחד לו להתפלל שם א"צ לילך לביהכ"נ:


(ח) כדי צרכו:    מלשון זה מוכח דאף שהוא בעיר שיש לו קוברין דשוב אינו מוטל בבזיון והזריזות לקוברו קודם הוא רק תוספות כבוד לו אפ"ה מותר להקדימו קודם מקרא מגילה וכ"מ בהג"ה סוף סי' תרצ"ו דס"ל דקבורת מתו קודם אבל במ"א הביא בשם כמה פוסקים דס"ל דוקא מת מצוה משמע שמצאו בשדה שהוא מוטל בבזיון שאין לו קוברין כלל אבל בעיר שיש לו אנשים שדואגין בעבורו מקרא מגילה קודם [אם לא בת"ח שקבורתו קודם למקרא מגילה] וכן הסכים בביאור הגר"א להלכה אכן כתב שאם התחילו להוציאו אין מפסיקין באמצע ואז נדחה מקרא מגילה לגמרי אפילו א"א לקראה אח"כ וכעין זה כתב הפר"ח ג"כ עי"ש:


(ט) בדאיכא שהות וכו':    וה"ה לענין מילה ומגילה איכא שהות לעשות שתיהן מגילה קודם משום פרסומי ניסא [פר"ח ופרמ"ג] והעולם נוהגין למול קודם המגילה וכדלקמן בסוף סימן תרצ"ג [ח"א]:


(י) אבל אם א"א וכו':    ר"ל שיתבטל המצוה דאורייתא לגמרי אם לא יעשנה ביום ההוא ומה שכתב לקמיה דאם א"א לו לקראה אח"כ יקראנה קודם התם לא יתבטל לגמרי המצות קבורה דיהיה אפשר לו לקברו בלילה ואה"נ דאם לא יהיה אפשר לו לקברו אח"כ כגון מפני לסטים וכה"ג בודאי מת מצוה קודם:


(יא) אין שום מצוה דאורייתא נדחית וכו':    מפני שמקרא מגילה הוא רק מדרבנן ועיין בט"ז שהביא בשם רש"ל וב"ח דתמיד מקרא מגילה קודם משום פרסומי ניסא והגר"א בביאורו ג"כ סובר הכי עי"ש:


(יב) בדאפשר לו לקראה:    אבל אם הוא סמוך לחשיכה יקרא המגילה דהא מת מצוה אפשר לקוברו בלילה. והנה זה העתיק הרמ"א בשם מהר"א מזרחי אבל כמה אחרונים חולקין ע"ז וסוברין דאפילו באופן שידחה המגילה לגמרי ג"כ מת מצוה קודם משום בכבוד הבריות אכן כבר ביארנו לעיל דדוקא במת מצוה משמת אבל לא בשאר מתים ואפילו אם נפסוק שם דבשאר מתים ג"כ מצוה להקדים קבורתו לקריאת המגילה עכ"פ היכא דידחה עי"ז קריאת המגילה לגמרי בודאי מגילה קודם ויקבר מתו בלילה:






▲ חזור לראש