שולחן ערוך אורח חיים תקמח ה
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקמח · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
אף על פי שאין אבילות נוהג במועד אנינות נוהג בו שאם מת לו מת בחול המועד אסור בדברים שאונן אסור בהם ואם מת ביום טוב ואינו רוצה לקוברו בו ביום אין עליו דין אנינות אלא אם כן צריך להחשיך על התחום להכין לו צרכי קבורה אז חל עליו דין אנינות משעה שמחשיך אבל אם מת ביום טוב שני והוא רוצה לקברו בו ביום או ביום טוב ראשון ורוצה לקברו על ידי נכרי חל עליו אנינות:
מפרשים
(ו) אנינות נוהג בו: שאסור בבשר ויין עיין ביורה דעה סי' שמ"א:
(ז) ואינו רוצה לקוברו: שהעכו"ם אין רוצים לקוברו:
(ח) משעה שמחשיך: אבל בשעה שאינו מתעסק בצרכי קבורה אין דין אנינות נוהג בו (הרא"ש) אבל בליל י"ט שני חייב בכל המצות דדוקא ביום שני כתב הרא"ש דכחול שוי' רבנן אבל בלילה שלפניו לא וכ"ש לדידן שנוהגין לעשות צרכי קבורה ע"י עכו"ם דחייב בליל' וכ"כ מהרי"ל היכא דמת לו מת בש"ע מותר לקדש בליל ש"ת אבל ביום כולי עלמא מודים שפטור אך לא יאמר ההגדה בפסח כיון דאית בה מדרש פסוקים (מור"ם לובלין שם) וכ"כ בדרישה ביורה דעה סימן שמ"א וכ"פ ט"ז דלא כש"כ שם שחולק בטלה דעתו נגד דעתם וכ"פ לקמן ססי' תרצ"ו גבי פורים וכ"ש ביום טוב ומשמע דביום אפי' אינו רוצה לקברו עתה חל עליו דין אנינות דכחול שווייה רבנן וכ"מ סימן ע"א וכ"ה בטור יורה דעה ובב"י שם סימן שצ"ג וכ"מ ברא"ש ומיהו נ"ל דאם א"א לקוברו מחמת איד העכו"ם או מחמת אונס אחר לא חל עליו דין אנינות דדמי למי שהוא בתפיסה כמ"ש ביורה דעה סימן שמ"ח ועמ"ש ססי' תקכ"ו ומשמע מתשובת מור"ם דלעיל שאונן ברגל אסור בד"ת וכ"מ ביורה דעה שמ"א ס"ה בהגה שכתב דאסור בשמח' ופקודי ה' ישרים משמחי לב וכ"ש שאסור לעלות לתורה:
(ו) אנינות: שאסור בבשר ויין ע' יורה דעה סימן שמ"א.
(ז) שמחשיך: וכתב המ"א אבל בליל י"ט שני חייב בכל המצות דדוקא ביום שני כתב הרא"ש דכחול שויא רבנן אבל בלילה שלפניו לא וכ"ש לדידן שנוהגין לעשות צרכי קבורה ע"י עכו"ם דחייב בלילה וכ"כ מהרי"ל היכא דמת לו מת בש"ע מותר לקדש בליל ש"ת אבל ביום כ"ע מודים שפטור אך לא יאמר ההגדה בפסח כיון דאית בה מדרש פסוקים מור"ם מלובלין וכ"כ בדרישה ביורה דעה סימן שמ"א וכ"פ ט"ז דלא כש"ך שם ע"ש ומשמע דביום אפי' אינו רוצה לקברו עתה חל עליו דין אנינות דכחול שויא רבנן ומיהו נראה לי דאם אי אפשר לקברו מחמת איד העכו"ם או מחמת אונס אחר לא חל עליו דין אנינות. ומשמע מתשובה מור"ם דאסור לעלות לתורה עד כאן לשונו עיין שם.
(יז) אנינות נוהג בו - שאסור בבשר ויין וכל הדינים השייכים לאנינות עיין ביו"ד סי' שמ"א:
(יח) ואינו רוצה לקוברו - שהנכרים אינם רוצים לקוברו:
(יט) משעה שמחשיך - אבל לא מקודם וגם דוקא אם הוא מחשיך אבל אם אינו מחשיך אע"פ שהוא סמוך לערב חייב בכל המצות כתב המ"א דוקא בשעה שהוא מחשיך אבל בליל יו"ט שני חייב בכל המצות דדוקא ביום של יו"ט שני אמרינן דכחול שויוהו רבנן אבל לא בלילה שלפניו כיון שאין דרך לקבור בלילה ולפ"ז היכא דמת לו מת בשמיני עצרת מותר לקדש בליל שמחת תורה ולברך המוציא ובהמ"ז:
(כ) והוא רוצה לקברו בו ביום - לאו דוקא אלא ר"ל כל שהיכולת בידו לקברו ולאפוקי אם א"א לקברו מחמת חג העכו"מ או אונס אחר לא חל עליו דין אנינות ועיין לעיל בסימן ע"א במ"ב סקי"א:
(כא) חל עליו אנינות - ואונן ברגל אסור בד"ת דהוא אסור בשמחה ופקודי ד' ישרים משמחי לב וכ"ש שאסור לעלות בתורה [מ"א ע"ש] והנה מדבריו משמע דאף בשעה שאינו רוצה לקברו וביו"ט ראשון או כגון בלילה שאין דרך לקברו אפ"ה אסור בד"ת ועיין בדגול מרבבה שמשיג ע"ז דכיון שאז אין דין אנינות עליו למה יהא אסור בד"ת וכן מפקפק ע"ז בספר בגדי ישע ע"ש: