שולחן ערוך אורח חיים תקנב י


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם חל תשעה באב באחד בשבת, או שחל בשבת ונדחה לאחר השבת, כגאוכל יאבשר ושותה יין בסעודה המפסקת, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו. (מיהו צריך יבלהפסיק כדמבעוד יום) (סמ"ק):

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

חל ט"ב בא' בשבת כו'. כ' רש"ל סוף דבר דבשבת אין לעשות אבילות כלל רק מה שנוהגים להראות אבילות בענין הבגדים שאין משנים כלל כי אם הכתונת משום עונג שבת עכ"ל ולענין חפיפת הראש עסי' תקנ"א:


 

מגן אברהם

(יג) אוכל בשר:    ואסור למנוע ממנו אף על גב דאין חיוב לאכול בשר בשבת מ"מ כיון שנמנע משום אבל עבירה היא (טור) וקשה דביורה דעה סי' שמ"א ס"ה בהג"ה כ' דאונן בשבת אוכל בשר אם ירצה וי"ל דהטעם דאונן אינו אוכל בשר אינו משום אבילות אלא משום כבוד המת עיין בב"י סי' ע"א בשם הירושלמי:

(יד) כסעודת שלמה:    ומ"מ ישב בדאבת נפש שלא ינהוג בשמחה (רוקח וש"ל) ולכן לא ישב בסעודת חברים ואם חל מילה באותו שבת יעשה הסעודה קודם מנחה כנ"ל:
 

באר היטב

(יא) בשר:    ואסור למנוע אע"ג דאין חיוב לאכול בשר בשבת מ"מ כיון שנמנע משום אֵבל עבירה הוא מ"מ ישב בדאגת נפש לא ישב בסעודת חברים ואם חל מילה באותו שבת יעשה הסעודה קודם מנחה. מ"א.

(יב) להפסיק:    כ' הבאר היטב אשר לפני וצ"ע ברש"י תענית דף כ"ט (עמוד ב למטה) דכ' דאין צריך להפסיק עכ"ל ע"ש ולא דק דמ"ש רש"י שם אינו מפסיק סעודתו וכו' ר"ל דאינו אוכל סעוד' מפסקת אלא מותר לאכול בשר ולשתות יין כי בסעודה המפסקת אם חל בחול לא יאכל בשר ולא ישתה יין אבל בשבת אינו כן וק"ל אבל עכ"פ צריך להפסיק מלאכול ולשתות מבע"י ופשוט הוא.
 

משנה ברורה

(כג) אוכל בשר – ואסור למנוע ממנו. אף על גב דאין חיוב לאכול בשר בשבת, מכל מקום, כיוון שנמנע משום אֵבל, עבירה היא.

  • והנה אף דכתב המחבר כסעודת שלמה, מכל מקום יֵשב בדאבון נפש, שלא ינהג בשמחה. ולכן לא ישב בסעודת חברים [מ"א].
ובספר בכור שור חולק על זה, ודעתו דמי שרגיל בכל שבת לסעוד סעודה זו עם חבריו ומיודעיו, ומונע בשבת זו, הוי ליה כאבילות פרהסיא.
ולכולי עלמא מותר לאכול עם בני ביתו, ויכול לברך בזימון, כיון שהוא שבת [אליהו רבא].
  • ואם חל מילה באותו שבת, יעשה הסעודה קודם מנחה:

(כד) מבעוד יום – היינו קודם שקיעה. ונכון להודיע זה להמון, שלא יטעו שהוא כשאר שבת:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש