פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה

מצוַת יום טוב לחלקו, חציו לבית המדרש, וחציו לאכילה ושתייה. ואל יצמצם בהוצאות יום טוב. וצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת.

הגה: ואסור לאכול ממנחה ולמעלה בערב יום טוב, כמו בשבת, שזהו מכלל הכבוד (רמב"ם פ"ו). מיהו אם ערב יום טוב שבת, יכול לקיים סעודה שלישית, ויאכל מעט פת לכבוד יום טוב.

ומצווה ללוש פת בערב יום טוב לכבוד יום טוב (מהרי"ל הלכות יום טוב), כמו בערב שבת, כמו שנתבאר לעיל סימן רמ"ב.

וחייב לבצוע על שתי כיכרות ולקבוע כל סעודה על היין. ובגדי יום טוב יהיו יותר טובים משל שבת. ולא נהגו לעשות בו סעודה שלישית.

(וביום טוב מאחרין לבוא לבית הכנסת וממהרין לצאת, משום שמחת יום טוב) (גמרא פרק הקורא עומד).

סעיף בעריכה

חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובניו וכל הנלווים אליו. כיצד משמחן? הקטנים, נותן להם קליות ואגוזים; והנשים, קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו. וחייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר עניים.

(ודין תענית ביום טוב, כמו בשבת. ועיין להלן סימן רפ"ח).

סעיף געריכה

אדם אוכל ושותה ושמח ברגל. ולא ימשוך בבשר וביין ובשחוק וקלות ראש, לפי שאין השחוק וקלות ראש שמחה, אלא הוללות וסכלות, ולא נצטווינו על ההוללות והסכלות, אלא על שמחה שיש בה עבודת היוצר.

סעיף דעריכה

חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים, שיהיו משוטטים ומחפשים בגנות ובפרדסים ועל הנהרות, שלא יתקבצו שם לאכול ולשתות אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה. וכן יזהירו בדבר זה לכל העם, שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם בשמחה, ולא ימשכו ביין, שמא יבואו לידי עבירה, אלא יהיו כולם קדושים.