שולחן ערוך אורח חיים תרסד ז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

יש מי שאומר שאינו יכול ליטלה עם הלולב בשעה שהוא יוצא בה ידי חובתו עד אחר שיברך ויטול וינענע בתחילה, ואם נטלה עובר משום בל תוסיף. ואחר הנענוע הראשון יכול הוא ליטלה עם הלולב, וכל שכן בשעת הקפה. ואף על פי שמה שכתב שאם נטלה עובר משום בל תוסיף טעות הוא בעיני, מכל מקום אין הפסד לחוש לדבריו. וכתב עוד דגם אחר נטילה ונענוע צריך לתפוס הערבה לבדה, להכיר שהיא חובה, ובשעת החבטה יטלנה בפני עצמה ויוצא בה ידי חובתו:

הגה: והמנהג פשוט ליטול הערבה עם הלולב בשחרית בשעת הנענוע ובשעת הקפה עד שעת החבטה, ונוטלים הערבה לבדה. ויותר טוב שלא ליטלה עם הלולב כלל, ואף הנוטלה עם הלולב, נראה לי דלאחר שהקיף יסיר הלולב מידו ויאחוז הערבה שהם ההושענות שעושין לבד, כל זמן שאומרים תחנונים על המים, ומנענעים ההושענות בשעה שאומרים ההושענות, ואחר כך חובטים אותם:

מפרשים

ט"ז

משום בל תוסיף טעות הוא כו'. טעמו דהאגד של הלולב עם הערב' הוה כמאן דליתא דהא קי"ל א"צ אגד אלא משום נוי כדלעיל נמצא דהוי ערב' זו כמו ערבה של לולב כמ"ש ב"י בשם המרדכי ועוד נרא' דטעות הוא מטעם דאין מתכוין להוסיף על מצות נטילת ד' מינים אלא שמכוין לעשות מצוה אחרת שהיא נטילת הערב':

נ"ל דלאחר שהקיף יסיר כו'. ויש לכאור' סיוע לזה ממ"ש בהושענות אל נא דורשיך בענפי ערבות כו' ש"מ דבערב' לחוד מתפלל ואין זה הכרח דעכ"פ גם הערבה בידו ואדרב' נראה דיש לחוש ליטול כל הד' מינים בידו דהא הושענות הם תפלה על המים וכל ד' מינים באים לרצות על המים כדאי' פ"ק דתענית דף ב' ותו יש ראי' ממ"ש בהושענות שיחים בדרך מטעת' עומסים בשועתם מבואר דעל כל הד' מינים קאמר שהם צריכים להיות דרך גדילתם כדלעיל דהא אמר שיחים ל' רבים אילנות הרבה והיינו כל ד' מינים שנזכר בהם שיהיו דרך נטיעתם וע"ז אמר עומסי' בשועתם פי' שנושאין אותן בשעת שועתם מזה ראיה ברורה שיש לאחוז הלולב עם הושענ' בשעה שאומר הושענות עד שעת החבט' כנ"ל וכן ראיתי במהרי"ל שכ' וז"ל וכן כשאומר הושענות לא יפרד את הלולב מן האתרוג:

מגן אברהם

באר היטב

(ז) ליטול:    עמ"ש סי' תר"ס סק"ד.


משנה ברורה

(כב) ואחר הנענוע הראשון וכו' — הטעם, דהא קיימא לן דשלא בזמנו של המצוה אינו עובר על בל תוסיף עד שיכוין להוסיף על המצוה, והכא כיון שעברה מצותו הוי שלא בזמנו, והוא הלא לא כיון להוסיף על מצות לולב, כי אם בשביל לקיחת הערבה:

(כג) טעות הוא בעיני — הוא אזיל לשיטתו, דפסק לעיל בסימן תרנ"א סעיף ט"ו דבערבה והדס מוסיף בה כל מה שירצה:

(כד) להכיר שהיא חובה — וכמו שכתב בסעיף ה, שמטעם זה אינה ניטלת אלא בפני עצמה:

(כה) ובשעת הקפה וכו' — טעם המנהג היה כדי לצאת כל הדיעות, דיש אומרים דמקיפים בלולב ויש אומרים דמקיפים בערבה, וכנ"ל בסעיף ג:

(כו) ויותר טוב שלא ליטלה עם הלולב — כדי שיקיים בשלימות מצות נטילת ערבה, וכנ"ל בסעיף ה. וגם האר"י ז"ל הזהיר מאוד שלא לחבר הערבה עם הלולב:

(כז) דלאחר שהקיף יסיר הלולב מידו — רוצה לומר, דלא כמו שאוחזין הלולב עם הערבה עד שעת החבטה. ובזמנינו המנהג כמו שכתב הרמ"א, שאין נוטלין הערבה עם הלולב כלל:

ביאור הלכה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן