פתיחת התפריט הראשי

ט"ז על אורח חיים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.


כמו בי"כ. לפי שבחג נידונים על המים וכל חיי האדם תלוים במים והכל הולך אחר החתום:

ונוטלין ערבה. שהי' זכר למקדש שהי' מקיפין המזבח בערבה ומקשינן בגמ' למה לא תקנו לנוטל' כל ז' כשם שתקנו בלולב ומשנינן לולב דאית לי' עיקר מן התורה שהרי יום ראשון הוא מן התור' אף בגבולין עבדי' לי' זכר למקדש ערבה דל"ל עיקר מן התורה לא עבדי' ליה ז' וקבעו יום ז' לערב' יותר מיום אח' נ"ל כיון שבמקדש הי' ג"כ יותר קדוש' ביום זה שהרי היו מקיפין ז"פ ביום זה:

יש מי שאומר שאף ביום זה. הוא דעת הר"ן דבגמ' יש פלוגתא אם מקיפין בלולב או בערבה וכיון שבכל יום מקיפין בלולב ה"נ ביום זה נוטלין הלולב לבד להקפה ולא נהגו כך ונתן ב"י טעם לפי שגם מ"ד מקיפין בלולב אין פוסל אם מקיף בערבה וכן למ"ד בערב' אין פוסל משום הלולב:

משום בל תוסיף טעות הוא כו'. טעמו דהאגד של הלולב עם הערב' הוה כמאן דליתא דהא קי"ל א"צ אגד אלא משום נוי כדלעיל נמצא דהוי ערב' זו כמו ערבה של לולב כמ"ש ב"י בשם המרדכי ועוד נרא' דטעות הוא מטעם דאין מתכוין להוסיף על מצות נטילת ד' מינים אלא שמכוין לעשות מצוה אחרת שהיא נטילת הערב':

נ"ל דלאחר שהקיף יסיר כו'. ויש לכאור' סיוע לזה ממ"ש בהושענות אל נא דורשיך בענפי ערבות כו' ש"מ דבערב' לחוד מתפלל ואין זה הכרח דעכ"פ גם הערבה בידו ואדרב' נראה דיש לחוש ליטול כל הד' מינים בידו דהא הושענות הם תפלה על המים וכל ד' מינים באים לרצות על המים כדאי' פ"ק דתענית דף ב' ותו יש ראי' ממ"ש בהושענות שיחים בדרך מטעת' עומסים בשועתם מבואר דעל כל הד' מינים קאמר שהם צריכים להיות דרך גדילתם כדלעיל דהא אמר שיחים ל' רבים אילנות הרבה והיינו כל ד' מינים שנזכר בהם שיהיו דרך נטיעתם וע"ז אמר עומסי' בשועתם פי' שנושאין אותן בשעת שועתם מזה ראיה ברורה שיש לאחוז הלולב עם הושענ' בשעה שאומר הושענות עד שעת החבט' כנ"ל וכן ראיתי במהרי"ל שכ' וז"ל וכן כשאומר הושענות לא יפרד את הלולב מן האתרוג:

שלא יקוץ ישראל כו'. גבי הדס אי' כן בגמ' ר"פ לולב הגזול אר"ה להנהו אוונכרי [פי' מוכרי לולבים] כי זבינתו אסא מעכו"ם לאגוד בהם ההושענ' לגזיזו אינהו מן המחובר ויתנוהו לכם ולא תגזזו אתון מ"ט סתם עכו"ם גזלי ארעת' נינהו פירש"י גזלי ארעת' מישראל ושמא אותה קרקע מישראל הי' הלכך ליגזזו אינהו כי היכי דליהוי יאוש בעלים בידייהו ושינוי רשות בידייכו ומקשי' סוף סוף כי גזו אוונכרי ליהוי יאוש בידייהו דאוונכרי ושינוי רשות בידן ולא הו' מצוה הבאה בעביר' לדידן ל"צ בהושענ' דאוונכרי גופייהו באותן שהן קונים לצורכם לצאת בו משמע מזה אפי' אם ישראל אחר קוצץ די בכך וא"צ דוקא עכו"ם אפי' לכתחל' דאל"כ מאי פריך ס"ס כי גזו כו' דהא רב הונא למד' היאך יעשו לכתחלה וכאן הביא ב"י דברים אלו בערב' דהושענא בשם מ"כ ואע"ג שהוא תלמוד ערוך כ' כאן יש מי שאומר בשביל שחידש בזה דאע"פ שפירש"י סתם עכו"ם גזלי שדות מישראל היו לאו דוקא דמ"ל עכו"ם מ"ל ישראל גזל העכו"ם אסור ואני תמה למה לא הביאו הרי"ף ורא"ש ורמב"ם וטור מימרא זאת דר"ה כיון דלית בה מחלוקת וע"ק לי על הך דרב הונא שחושש שמא שדה זו גזלה העכו"ם מההיא דהגוזל בתרא רב אשי אזל באורח' חזא שיבשי דגופני בפרדיס' ותלי בה קיטפ' דעינבי א"ל לשמעי' זיל חזי אי דעכו"ם נינהו אייתי לי ואי דישראל לא אייתי לי שמע ההוא עכו"ם אמר דעכו"ם שרי א"ל עכו"ם שקיל דמי ישראל לא שקיל דמי הרי שצו' רב אשי ליקח אי הוה דעכו"ם ואמאי לא חש שמא גזולה היא מעכו"ם אחר ובב"י כאן הביא זה שאותו הכותי הרגי' בזה וכ' עלה וז"ל מפרשי רבותי משום הפקר דתלו לבר מפרדיס' עכ"ל וזה א"א דא"כ לא הוצרך לומ' אי דישראל לא אייתי דהא הפקר נינהו ותו גבי עכו"ם לא הי' צריך ליתן דמים ונ"ל דהפוסקים מפרשי' הא דר"ה שלא אמרה אלא בבבל דר"ה הי' שם והיו שהרוב יהודים והוחזקו שם עכו"ם מסתמא בגזלני' על השדות אבל במקומות אחרים אין חוששין לזה ואע"ג דכ' רמ"א לעיל בקוצץ לסכך הסוכה שלא יקצץ ישראל לסכך הסוכה אלא יתן לעכו"ם לקצוץ והוא מדרשת מהרי"ל נ"ל שאין זה אלא ממדת חסידות לא מצד הדין ותו נ"ל דבמקום שיש עצי יער של שר העיר והוא נותן רשות לקצוץ שם מי שירצה ודאי לכ"ע אין איסור דהא דינא דמלכותא דינא כדאיתא בזה בפ' הגוזל בתרא דמצד דינא דמלכותא מייאשי מרא קמא מינייהו וה"ה אם עכו"ם א' יש לו שדה ויערות מצד דין המלכות שאין בזה חשש איסור כלל לרב הונא דלא איירי רב הונא אלא בבבל שהיו העכו"ם גוזלים שדות מישראל לא מצד דין המלכות וכ"ש אם אין הישראל עצמו קוצץ לצורך שלו אלא אדם אחר קוצץ משדה העכו"ם מרשותו שמותר לכתחלה כמ"ש ראיה מפורשת מהנהו אוונכרי דר"ה שיש היתר לכתחלה לאחרים ע"י האוונכרי ומ"ה כ' בש"ע כאן יש מי שאומר כו' לא דרך הלכה ברורה ופסוק' כנלע"ד: