שולחן ערוך אורח חיים תרסד ו

אין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב, אפילו הגביה אותה שני פעמים, אחד לשם לולב ואחד לשם ערבה. ויש אומרים שיוצא בה:

מפרשים

משנה ברורה

(כא) ויש אומרים שיוצא בה — היינו היכא דהגביה אותה פעם שני לשם ערבה, דיש היכר בזה שהוא לשם מצוה. ודע, דאפילו לדעה ראשונה דאינו יוצא בערבה שבלולב, זהו דווקא כל זמן שהיא אגודה בלולב עם שאר מינים, אבל אם התיר אגדו של לולב לאחר נטילה ונטל הערבה בפני עצמה, פשיטא שיוצא בה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן