שולחן ערוך אורח חיים כז ו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

ואטר יד ימינו אם עושה כל מלאכתו בשמאלו מניח בשמאלו שהוא ימין של כל אדם ואם שולט בשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם. ואם כותב בימינו ושאר כל מעשיו עושה בשמאלו או כותב בשמאל ושאר כל מעשיו עושה בימין יש אומרים שיניח תפילין ביד שתש כח דבעינן יד כהה ויש אומרים שהיד שכותב בה היא חשובה ימין לענין זה ומניח תפילין ביד שכנגדה.

(הגה: והכי נהוג):

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(ט) ואיטר יד:    כתב ב"י בשם המרדכי דאם הרגיל עצמו לעשות איטר הוי דינו כאיטר שנולד כך עכ"ל ומיהו במרדכי שם יש חולקים ע"ש:

(י) שהיד שכותב בה:    ומשמע בסמ"ק אפי' כותב גם בשמאלו ועושה כל מלאכתו בשמאלו אפילו הכי מניח בשמאלו כיון שכותב גם בימינו והב"ח חולק על הש"ע וס"ל דאם עושה כל מלאכתו בימינו וכותב בשמאלו כ"ע מודו דמניח בשמאלו דימין עיקר ולא נחלקו אלא בכותב בימינו ועושה כל מלאכתו בשמאלו עכ"ל ואנו אין לנו אלא דברי הש"ע מיהו כשלא נולד כך רק אח"כ הרגיל עצמו לכתוב בשמאלו ועושה כל מלאכתו בימינו נ"ל דיניח בשמאל דבזה יש לסמוך על הב"ח:

באר היטב

(י) ימינו:    שנים שהלכו בדרך ואחד מהם איטר ואין לו רק חפילין ממי שאינו איטר יניח התפילין בימין דהיינו הקציצה לצד הכתף והמעברתא לצד היד. וכן להיפוך במי שאינו איטר ומניח תפילין של האיטר מניח בשמאלו הקציצה לצד הכתף והמעברתא לצד היד שבות יעקב ח"א סי' ג' ע"ש. ועיין בתשובת נחלת שבעה סי' מ"א. ובחות יאיר סי' קס"ז.

(יא) כל אדם:    ואם הניחו בימינו שהוא שמאל כל אדם אפילו בדיעבד לא יצא. חוט השני סי' כ"ח.

(יב) ימין:    ואם כותב בב' ידיו יניח בשמאל כל אדם. ואם הרגיל עצמו לכתוב בשמאל ועושה כל מלאכתו בימין יניח בשמאל כל אדם עיין מ"א: (ועיין בס' אליהו רבה שהשיג על פשרת מ"א ופסק כדעת הש"ע. ומסיים מיהו אדם שאין יכול לכתוב יניח בימין כשעושה כל מעשיו בשמאל).


משנה ברורה

(כא) ואיטר וכו' — ועיין לעיל בס"ק י"ב:

(כב) יד ימינו — ואפילו נעשה איטר ע"י שהרגיל עצמו אח"כ ולא נולד כך יניח בימין וכ"ש אם מן השמים הרגילוהו דהיינו שנולד לו חולי בימינו וניטל הכח ממנו או שנקטע לו כף ידו הימנית וצריך לעשות כל מלאכתו בשמאל בודאי דינו כאיטר גמור ויניח על היד הרצוצה ואם חזר לבריאותו ונעשה שולט בשתי ידיו בשוה הרי הוא ככל אדם:

(כג) כל מלאכתו — ה"ה אפילו רק רוב מלאכתו:

(כד) מניח בשמאל — ואם הניחו בימינו שהוא שמאל כל אדם אף בדיעבד לא יצא [חוט השני סימן כ"ח] ועיין בביאור הלכה:

(כה) שולט בשתי ידיו — ר"ל שעושה כל המלאכות בשניהם שוה בשוה אבל אם נקל לו לעשות בשמאל אף שיכול לעשות אותם גם בימין זה לא מיקרי שולט בשתי ידיו [כן מוכח לקמן בסימן תרנ"א בש"ת עי"ש]:

(כו) שתש כח — ר"ל דכתיבה אין לה שום מעלה משאר מלאכה יחידית ואזלינן בתר רוב המעשים והיא הנקראת שמאל:

(כז) חשובה ימין — דכתיב וקשרתם וכתבתם משמע דבאותו יד שכותב בה צריך לקשור את התפילין על היד שכנגדו מיהו כשלא נולד כן רק אח"כ הרגיל עצמו לכתוב בשמאל ושאר מעשיו עושה בימין יניח בשמאל כל אדם. ואדם שאין יכול לכתוב לכו"ע אזלינן בתר שאר מלאכות באיזה יד שעושה אותם נקרא ימין:

(כח) והכי נהוג — עיין בביאור הלכה:

ביאור הלכה

(*) ואיטר יד ימינו:    עיין מ"ב במש"כ ואפילו נעשה וכו' כן כתב המג"א סק"ט בשם המרדכי ואף דסיים שם דיש חולקין ע"ז מ"מ מוכח בסוף סק"י להמעיין בו דלדינא הסכים כהדרכי משה וכן פסק הדה"ח. ומה שכתבתי וכ"ש אם מן השמים וכו' כן כתב הדגול מרבבה דבזה כו"ע מודים דנעשה איטר ופשוט דלסברתו ה"ה אם נקטע כף ידו הימנית נעשה בזה איטר וכמו שכתבתי בפנים וראיתי בפמ"ג בסימן תרנ"א שמסתפק בזה ומשמע דלא ברירא ליה סברת הדגמ"ר ומ"מ פשוט דנוכל לסמוך בזה על הדגמ"ר אחרי דאפילו באיטר שנעשה ע"י שהרגיל עצמו ג"כ פסק הד"מ דדינו כאיטר. ודע דלפי מה שכתבנו למעלה בנקטע שמאלו ולא נשאר לו כ"א הקיבורת דמעיקר הדין חייב להניח עליה תפילין ה"ה בנקטע יד ימינו ולא נשאר לו כ"א הקיבורת חייב להניח עתה עליה תפילין דעתה אחר שהרגיל עצמו לעשות בשמאל הימין נעשה שמאל:.

(*) מניח בשמאלו:    עי' במ"ב בשם חוט השני ועיין בשע"ת שכתב דמדברי בעל העיטור שהובא בב"י בסי' תרנ"א נראה דס"ל דיצא ודבריו אין מחוורין דכונת הבעל העיטור מש"כ שם דלא גרע מתפילין ר"ל אחרי דבתפילין דינא הכי דמניחן בשמאלו שהוא ימין כל אדם עכ"פ לענין לולב בדיעבד יצא בזה אבל בתפילין גופא בודאי אם היפך והניח בימינו שהוא שמאל כל אדם אפילו בדיעבד לא יצא דבאיטר שמאל דידיה הוי כימין כל אדם אח"כ מצאתי בחוט השני שמבאר כן דברי בעהע"ט בראיות כמו שכתבנו:.

(*) וי"א שהיד שכותב בה וכו':    מסתימת השו"ע והפוס' משמע דכל כתיבה מהני לזה ולא בעינן שיהיה יכול לכתוב ספרים תפילין ומזוזה גופא כדמשמע לכאורה פשטיה דקרא וכתבתם אך אם אינו יכול לכתוב כתב גמור רק רשימות ותמונות בעלמא לזכרון כמו שאנו קורין (בל"א ציפער) איני יודע אם הוא בכלל כתב לענין זה ועיין ברמב"ם פרק י"א מהלכות שבת דין יו"ד במש"כ ואפילו משני סימניות ובהמ"מ שם וצ"ע. ובאמת בכגון זה בודאי יותר טוב לסמוך על שיטת הגר"א והרוב מהראשונים דס"ל כדיעה הראשונה וכמו שהאריך בכעין זה הארה"ח ע"ש:.

(*) והכי נהוג:    עיין במ"א שכתב דלדעה זו אפילו אם הוא שולט בשתי ידיו בכתיבה מניח בשמאל כל אדם אף ששאר כל מעשיו עושה בשמאלו ועיין עוד שם שהביא דעת הב"ח שחולק וסובר דדוקא אם כותב בימינו ושאר כל מעשיו עושה בשמאלו שבזה נחשב כשולט בשתי ידיו אבל אם כותב בשמאלו ושאר מלאכתו עושה בימינו יניח בשמאל של כל אדם אך המ"א מסיים עליו שאנו אין לנו אלא פסק השו"ע וכן סתמו כהמ"א הרבה מאחרונים שאחריו אך הארה"ח החזיק בדעת הב"ח להלכה והגר"א בביאורו החזיק לגמרי כדעה הראשונה דלא אזלינן כלל בתר כתיבה וא"כ אם כותב בימין ושאר מעשיו עושה בשמאל יניח בימין אך מ"מ נלענ"ד דנוכל להמליץ על העולם דנוהגין כהלכה אליבא דכו"ע ומנהגן של ישראל תורה היא דנ"ל דאפילו לדעה הראשונה ה"מ דביד שכותב בה אין יכול לעשות פעולות האחרות אבל אם באותו יד יכול ג"כ לעשות פעולות האחרות רק שנקל לו לעשות בהיד השני מקרי שולט בשתי ידיו לכו"ע כיון דבהיד השני אינו יכול לכתוב כלל וכל יד יש לה מעלה בפני עצמה ואין זה דומה למה שכתבנו במ"ב סקכ"ה ד"ה שולט. ולמדתי דבר זה מתורתו של הרב שערי תשובה לקמן בסימן תרנ"א לענין לולב ששם אין לכתיבה שום מעלה לכו"ע רק כסתם פעולה יחידית וכמו בכאן לדעה ראשונה לענין תפילין ואפ"ה כתב שם דזה מיקרי שולט בשתי ידיו מחמת סברא זו וא"כ ה"ה הכא אפי' לדעה הראשונה ולהגר"א שהולך בשיטתם אם כותב בימינו ושאר כל מעשיו עושה בשמאל מחמת שנקל לו יניח התפילין בשמאל כל אדם כנלענ"ד:.


כף החיים

(לא) סעיף ו: איטר יד ימינו וכו׳ — הכי איתא בפרק הקומץ דף ל״ז ע״א: תנו רבנן, אטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאלו. והתניא: מניח בשמאלו שהוא שמאלו של כל אדם? אמר אביי, כי תניא ההיא, בשולט בשתי ידיו, עד כאן. ולשון זה נוכל לפרש, דלא מקרי אטר ומניח תפילין בימינו שהוא שמאלו אלא אם כן הוא שולט בכל דבר בשמאלו, בין בכתיבה בין בשאר מלאכות; אבל אם הוא כותב בימין ושאר מלאכות עושה בשמאל או איפכא, מניח בשמאל כל אדם, דכל שאינו עושה כל מלאכתו הצריך לו בשמאל – מיקרי יד כהה, דהא אינה יכולה לעשות לו כל מלאכתו. ואף על גב דבימין נמי אינו יכול לעשות כל מלאכתו, מכל מקום אמרינן מה ראית וכו׳ ושדינן ליה ארובא דעלמא. מיהו הרא״ש כתב בהלכות קטנות סימן י״ח בשם ספר התרומה, והביאו בית יוסף, דאדם הכותב בשמאל ושאר רוב מעשיו עושה בימין, או כותב בימין ושאר רוב מעשיו עושה בשמאל, זה הכלל, יניח תפילין ביד שתש כחה, כרב אשי דדריש "יד כהה", ולא אזלינן בתר כתיבה, עכ״ל. וכתב בית יוסף דכן נראה שהוא מסקנת המרדכי. ובסמ״ק כתב, דאם כותב בימינו ושאר כל מלאכתו עושה בשמאלו הוי כשולט בשתי ידיו ומניח תפילין בשמאל. ושני סברות אלו הביאם מרן ז״ל בשולחן ערוך בשם יש אומרים ויש אומרים. ובהרגיל עצמו לעשות מלאכה בשמאל, כתב שם המרדכי דלא הוי הרגלתו כלום למיקרי אטר אלא אם כן נולד כן וכו׳. ויש לדחות, היינו הך דמשני בשולט בשני ידיו. ומיהו נראה לר״ן דבעיקר כח תליא מילתא, ע״כ. והביאו בית יוסף. ואם כן, בזה דהרגיל עצמו נמי בפלוגתא שניא, וכן כתב המגן אברהם ס״ק ט׳. אמנם הרב מהר״י צמח בספר זר זהב האריך והרבה בראיות, שאטר יד ימינו אינו רשאי לשנות משאר כל אדם, שלא לשנות הסדר העליון יעו״ש. והביאו ש״ץ דף מ׳ ע״ג. שערי תשובה אות י״א. יפה ללב אות ג׳. בן איש חי פרשת חיי שרה אות ז׳. וכן כתב בספר נגיד ומצוה, יעו״ש. והאמת אתו, שכן האר״י ז״ל בשער הכוונות דרוש ז׳ דתפילין נתן טעם בסוד שצריך להיות תפילין של יד דווקא בזרוע שמאל, יעו״ש. על כן מי שהוא אטר ועושה כל מלאכתו בשמאל, בין הכתיבה בין שאר מלאכות, דזה לכולי עלמא הוי אטר, מניח תפילין ביד שמאלו שהוא ימין של כל אדם ומברך עליו ומתפלל בו, כיון דדין האטר נזכר בגמרא; רק אחר התפילה כשיחלוץ התפילין חוזר ומניח ביד שמאל של כל אדם, כדי לצאת ידי חובה לדעת מהר״י צמח והאר״י ז״ל, ולא יברך עליו כי אם בלא שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו, ויקרא בו קריאת שמע. וכן כתב בן איש חי שם. וזה שחוזר ולובש בשמאל כל אדם, אם ידו משגת יעשה שני תפילין של יד, כדי שיבוא הנחת תפילין על הסדר, המעברתא לצד הכתף והקציצה לצד היד והיו״ד לצד הלב. ואם אי אפשר לו, ישאל תפילין מאחר, או יהפוך התפילין ויהיה המעברתא לצד היד והקציצה לצד הכתף כדי שיהיה היו״ד לצד הלב, כמו שכתבתי לעיל אות י״א. אבל אם כותב בימין ועושה שאר מלאכתו בשמאל או איפכא, וכן מי שהרגיל עצמו לעשות מלאכה בשמאל, זה יניח בשמאל כל אדם ויברך עליו ויתפלל בו. דכיון שיש בזה מחלוקת הפוסקים, אמרינן דעת המקובלים תכריע, ולא חיישינן לספק ברכות, כמו שכתבתי לעיל סימן כ״ה אות ע״ה יעו״ש. ועוד, כיון שהוא ספק שיש בו מחלוקת הפוסקים, שדינן ליה בתר רובא דעלמא. ואף על גב דמרן ז״ל כתב בזה יש אומרים ויש אומרים, וביש אומרים בתרא כתב לילך אחר הכתיבה, וקיימא לן דדעתו ז״ל לפסוק כדיעה שנייה – קים לן אילו היה רואה דברי האר״י ז״ל גם הוא היה פוסק כן, וכמו שכתבתי לעיל סימן כ״ה אות ע״ה. מיהו הרוצה להחמיר ולהניח גם ביד ימין דכל אדם אחר התפילה תבוא עליו ברכה. ומה שכתב החס״ל סוף אות ה׳ דאיש כזה יניח תפילין בב׳ ידיו בשעת קריאת שמע וכו׳, אינו נראה, ועוד דאיכא חשש דבל תוסיף, כמו שכתב יפה ללב שם, וכן כתב בן איש חי שם, אלא מה שכתבתי הוא העיקר. ודע, דנפקא לן עוד מזה ממה שכתבתי לעניין כתיבת תפילין, דדרשו שם במנחות: "וקשרתם וכתבתם", מה כתיבה בימין אף קשירה בימין, ואם כן צריך לכתוב ביד שקושר בה תפילין. ואף על גב דרש״י ז״ל שם כתב דרוב בני אדם כותבין בימין וכו׳, משמע דבדיעבד כשר אם לא כתב ביד ימין, אין כן דעת הפוסקים, אלא אפילו בדיעבד פסול כמו שכתוב בסימן ל״ב סעיף ה ובדברינו לשם בספרי הקטן קול יעקב יעו״ש. ואם כן, מי שהוא כותב ביד ימין ועושה מלאכתו בשמאל או כותב בשמאל ועושה מלאכתו בימין, כיון שכתבנו שצריך להניח תפילין בשמאל כל אדם, צריך לכתוב תפילין דווקא ביד ימין של כל אדם כיון שקושר בה תפילין. ועיין מה שכתבתי בקול יעקב לסימן ל״ב אות כ״ה. ואם הוא כותב בשמאל של כל אדם וגם כל מלאכתו עושה בשמאל של כל אדם, שכתבנו לפום דינא צריך להניח בימין של כל אדם ומברך עליו, אלא רק שצריך לחוש לסברת מהרי״ץ ולהניח תפילין אחר התפילה בשמאל של כל אדם, גם בכתיבה כן, דבעל נפש יחוש לסברת מהרי״ץ, דלסברתו צריך לכתוב בימין של כל אדם שקושר בה תפילין, ואם כן לצאת אליבא דכולי עלמא צריך לקנות תפילין דווקא ממי שכותב בימין של כל אדם וגם שאר מלאכתו עושה בימין של כל אדם. וכן כתב מהרי״ח בספר רב פעלים חלק אורח חיים חלק ב׳ סימן ס׳ יעו״ש. אמנם לפום דינא, אם כותב בשמאל של כל אדם וגם כל מלאכתו עושה בשמאל של כל אדם שהוא ימין דידיה, מותר וכמו שכתב מרן ז״ל בסימן ל״ב סעיף ה׳. ועיין קול יעקב סימן ל״ב אות כ״ד:


פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש