פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תקפא ב

שולחן ערוך

טונוהגין להתענות טזערב ראש השנה.

הגה: והמדקדקים נהגו שכל אחד מתענה עשרה ימים (מרדכי סוף פרק קמא דראש השנה וריש יומא), וכן נכון לעשות.‏‏
וכל אלו התעניות, אין צריכין להשלים יזואין קורין בהם ויחל, אפילו ערב ראש השנה. ועיין לעיל סימן תרס"ב סעיף ב'. יחואם חל ברית מילה בערב ראש השנה, יטיכולים לאכול (ב"י בשם תשובה אשכנזית).
ורבים נוהגין לאכול בערב ראש השנה קודם עלות השחר (מהרי"ל), משום דרכי האמורי, שהיו נוהגים להתענות בערב חגיהם. ויכולין לאכול כבלא תנאי, כאאחר שכן נהגו (דעת עצמו)
.

מפרשים

מגן אברהם

(ח) נוהגין וכו':    ביום ראשון של סליחות נהגו רוב הקהל להתענו' (טור מ"צ):


(ט) ער"ה:    אפי' תינוקו' מתענין (מהרי"ל סי' ג') כ' הרב"י אף על גב דאיתא במדרש דבער"ה הגדולים מתענים נהגו כלם להתענו' משום דבדבר של צער הרוצה לעשו' עצמו גדול עושה כדאי' פ"ג דתעני' עכ"ל וצ"ע דהוא בעצמו לא פסק כן ריש סי' תקע"ה ע"ש ול"נ דבשלמא התם מתענה על צרת הצבור אמרינן לא חשיבת את למבעי' רחמים עליהם וכמ"ש ריש סי' תקע"ט משא"כ כאן דכל אחד מתענה על עונותיו דהא יש מתענים יותר מזה א"כ ליכא יוהרא, ומה שמתענים בזה היום דוקא היינו משום דהוא יום רצון כדמצינו במדר' שהגדולים מתענים כנ"ל, ואף על גב דהי' ימים הם ימי רצון יותר דאפי' הבינונים מתענים ואם אנו מחזיקים עצמנו לגדולים ק"ו לבינונים מ"מ אין יכולין לעמוד בזה להתענו' כולם וגם מתענים עכ"פ צום גדלי' א"כ כיון שהתענו ער"ה אין צורך עמ"ש סי' תקע"ו, כתוב בשל"ה הש"צ והתוקע צריכים להפריש עצמם ג' ימים קודם מכל דבר המביא לידי טומאה וילמדו הכוונו' מהתפלו' והתקיעו' והוא מהזוהר:


(י) א"צ להשלים:    אפילו בער"ה משום צריכים להוסיף מחול אל הקודש (לבוש) ואפי' מי שאינו מתענה כל הי' ימים א"צ להשלים וא"א אלהינו ואלהי אבותינו כו' לפי שאינו ת"צ (ד"מ) עיין סי' קכ"ח וסי' קכ"ט:


(יא) יכולים לאכול:    השייכים לברית ומי שירצה (שם) פירוש דאין חובה לאכול רק מי שירצה בע"ה אבל השייכים לברית מצוה לאכול ולאכול בביתו אסור עד המילה חוץ מבעל ברית ונ"ל דיש לעשותה קודם שעה עשירית עיין סי' רמ"ט:


(יב) משום חקות העכו"ם וכו':    והלבוש כתב משום שאסור להתענות בעי"ט וכ"כ בהגמ"נ ועמ"ש סימן רמ"ט וקשה דא"כ גם הבכורים היה להם לאכול בע"פ ואפשר כיון דלאו רובא דעלמא נינהו לא מפרסמא מלתא כולי האי ומיהו לטעם הלבוש צ"ע, כ' בש"ל אין מניחין לאבל ביום קבורה להתענות בתענית שלפני ר"ה עכ"ל ואנן קי"ל ביורה דעה סי' שע"ה דמותר להתענו' ומ"מ יש ללמוד מזה שיש להקל בתעניו' אלו במקום שיש מקצת חולי וא"צ התרה עיין סימן תרפ"ו אם לא מי שמתענה יותר ממה שנהגו הציבור:

באר היטב

(ט) ער"ה:    אפי' תינוקות מתענים מהרי"ל. ויום א' של סליחות נהגו רוב הקהל להתענות. טור.


(י) להשלים:    אפי' בער"ה ואפי' אינו מתענה כל היו"ד ימים. וא"א אלהינו ואלוהי אבותינו וכו' לפי שאינו תענית ציבור ד"מ ועיין סי' תקס"ב סעיף ב'. כתב הבית חדש תענית עשרת ימי תשוב' בשעה שמתחיל לנהוג כן או אח"כ היה בדעתו לנהוג כן לעולם צריך התרה אפי' לא נהג כן אלא פעם אחת ואם לא נהג כן אפי' פעם אחת אלא היה בדעתו ואח"כ נתחרט אין צריך התרה. והמתענים ארבעים יום כתב של"ה להתחיל מי"ז בתמוז במפוזר וימים שמתענה בלא"ה כגון ט"ב ויאר צייט וער"ח אין עולים להשלים אבל באלול עצמו עולה מהרי"ל ועיין סי' תקס"ח סעיף קטן כ"א מש"ש:
משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת לחבירו צריך לרמוז בתחלתו שמבקש עליו לשנה טובה. והמתענה ב' או ג' ימים רצופים איך יתנהג עם עננו ע' סימן תקס"ב סעיף ז'. והיאך יתנהג עם הבדלה עיין סי' תקנ"ו וסי' רצ"ט ס"ו. ומי שקבל להתענות ב' או ג' ימים רצופים דעתו להתענות עד הלילה אף בע"ש ושומר נפשו יתנה שלא להשלים משום כבוד שבת.


(יא) לאכול:    השייכים לברית מצוה ולאכול בביתו אסור עד המילה חוץ מבעל הברית ויש לעשותה קודם שעה י' מ"א ועסי' תקס"ח ס"ק ח'.


(יב) קודם:    והמעיין בזוהר ובכתבי האר"י ז"ל מהחטא הגדול ר"ל לאכול קודם אור היום לא יעשה כן ועיין סימן פ"ט וסימן תקס"ד. כתב בש"ל אין לאבל להתענות ביום קבורה ער"ה וכתב המ"א ואנן קי"ל ביורה דעה סימן שע"ה דמותר להתענות ומ"מ יש ללמוד ממנו שיש להקל במקום שיש מקצת חולה ואין צריך התרה אם לא מי שמתענה יותר ממה שנהגו הציבור ע"ש.


משנה ברורה

(טו) נוהגין וכו' – וביום א' דסליחות נהגו רוב הקהל להתענות. ויחיד אומר "עננו" במנחה בשומע תפילה, אבל הש"ץ אינו אומר "עננו" בחזרת התפילה.


(טז) ערב ראש השנה – ואפילו התינוקות מתענין [מ"א בשם מהרי"ל]. ו"התינוקות" לאו דווקא, אלא רוצה לומר, נערים שהגיעו לי"ג לזכר וי"ב שנים לנקבה מתענין.

ואין צריך קבלה ולא השלמה, אפילו אין מתענה עשרת ימי תשובה.


(יז) ואין קורין בהם ויחל וכו' – והיינו אפילו אותן שמתענין וקורין ויחל בכל ערב ראש חודש [פ"ת]. ואין אומרים "אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה" וכו', לפי שאינו תענית ציבור.


(יח) ואם חל ברית מילה וכו' – עיין לעיל בסימן תקס"ח סעיף ב' בהג"ה. ובמשנה ברורה שם מבואר עניין זה באריכות קצת.


(יט) יכולים לאכול – היינו מי שיזמינו בעל הבית. אבל השייכים לברית מצווה לאכול, אבי הבן וסנדק ומוהל, כולם נקראים בעלי ברית ויום טוב שלהם הוא.

כתב המגן אברהם: במקום שיש מקצת חולי, יש להקל בכל אלו התעניתים, ואין צריך התרה, אם לא מי שמתענה יותר ממה שנהגו הציבור.
והש"ך ביורה דעה סימן רי"ד כתב, דמחמת שאינו בריא, לעולם צריך התרה [חיי אדם].


(כ) בלא תנאי – רוצה לומר, אף דישן שינת קבע, ומבואר לעיל דאסור לאכול אחר השינה אלא אם כן התנה קודם שישן שאינו מקבל עליו התענית קודם עלות השחר, הכא שרי.


(כא) אחר שכן נהגו – והאידנא נהוג עלמא שלא לאכול, רק שישתה קאוו"ע או טיי"א קודם הליכה לבית הכנסת. כי בזמנינו נמשך אמירת סליחות עד אור היום, ופשיטא שמיד שעלה עמוד השחר אסור לאכול ולשתות [שערי תשובה].






▲ חזור לראש