שולחן ערוך אורח חיים תקסב ז

קיבל עליו תענית בתפלת המנחה אף על פי שהוא אוכל ושותה בלילה ^להלא הפסיד כלום וכן אם קבל עליו להתענות שלשה או ארבעה ימים או יותר זה אחר זה ^לולהתענות בימים ויאכל בלילות אף על פי שהוא אוכל כל הלילה לא הפסיד כלום דהוי קבלה לכולם אף על פי שלא קיבל כל אחד ואחד במנחה שלפניו:

הגה: ואם קבל להתענות שני ימים רצופין מותר לאכול בלילה שביניהם אם לא פירש בהדיא אף על הלילה (מרדכי פרק קמא דתענית) ^יב^לזואז מתפלל כל יום במנחה עננו (פסקי מהרא"י סימן ק"ח):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ואז מתפלל בכל יום ענינו. איני יודע לפרש לשון ואז דהא בין אכל בנתיים בין לא אכל מתפלל בכל יום ענינו ואפשר דלרבותא אמר דאפילו אז שמתענה גם בלילה הוי כל יום בפ"ע לענין ענינו כמפורש בפסקי מהרי"א סי' ק"א:

מגן אברהם

עריכה

(יד) ואז מתפלל כו': הלשון אינו מדוקדק דפשיטא כשאוכל הלילה שבנתיים שמתפלל בכל יום עננו דכל יום הוי תעני' בפ"ע אלא אפי' התענה גם הלילה מתפלל כל יום ענינו דהא מדינא דגמרא ראוי להתפלל בכל תפלה ענינו רק שגזרינן שמא יאחזנו בולמוס ונמצא שקרן בתפלתו ולכן בכל מנחה שכבר פנה יום מתפלל ענינו אפי' מתענה ו' ימים רצופים וכ"ה במהרא"י ובהגמ"נ ה' ר"ח ובב"ח:

באר היטב

עריכה

(יב) ואז: לשון ואז אינו מדוקדק דהא בין אכל בנתיים ובין לא אכל מתפלל בכל יום ענינו ואפשר דלרבותא אמר דאפי' אז שמתענ' גם בלילה הוי כל יום בפ"ע לענין עננו. ט"ז ועיין מ"א.

משנה ברורה

עריכה

(לה) לא הפסיד כלום דלא נחשב זה להפסק משום דעצם חיוב התענית אינו אלא לכל היום אם לא במקום שהחמירו בפירוש גם ללילה כגון לט"ב או להמבוארים לקמן בסימן תקע"ה ס"ג:

(לו) להתענות בימים ויאכל בלילות אין הכונה שפירש שיאכל בלילות אלא מסתמא הוא ג"כ מותר כדלקמיה:

(לז) ואז מתפלל ט"ס הוא וצ"ל ואפ"ה מתפלל ור"ל דאף שמתענה גם בלילה אין לומר דהוי כיומא אריכתא ולא יתפלל ענינו אלא במנחה של יום שני אלא כל יום הוא תענית בפני עצמו לענין ענינו ואפילו מתענה ששה ימים רצופים נמי מתפלל כל יום ענינו במנחה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}