שולחן ערוך אורח חיים תקפא ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

כבאין נופלים על פניהם בערב ראש השנה בתפילה, כגאף על פי שנופלים על פניהם באשמורת בסליחות.

כדואין תוקעין בערב ראש השנה (מנהגים):

מפרשים

 

ואין תוקעין בער"ה. כדי להפסיק בין תקיעו' שהם דרבנן ובין התקיעו' דראש השנה שהם דאורייתא:


 

(יג) באשמורת:    מפני שרגילין לסיים קודם עלות השחר (מהרי"ל) ר"ל כיון דרוב הפעמים רגילין לסיים קודם ע"ה תקנו לנפול אף אם אירע פעם א' שממשיך על היום נופלין וכ"מ בלבוש וגם לענין תפלה לא מקרי יום עד הנץ החמה:

(יד) ואין תוקעין:    להפסיק בין תקיעו' דרשות לתקיעו' דחיוב לכן מפסיקים ביום כ"ח (לבוש) משמע שגם בלילה שלפניו אין לתקוע ומ"מ בביתו מותר לתקוע להתלמד דדי כשמפסיק בבה"כ אבל במנהגים כתוב הטעם לערבב השטן א"כ אין לתקוע כלל:
 

(יג) שנופלים:    אף שנמשך על היום. לבוש.

(יד) ואין:    גם בלילה שלפניו ובביתו מותר לתקוע ובמנהגים משמע דאסור אפילו בביתו.
 

(כב) אין נופלין על פניהם וכו' – דהוא כמו שאר ערב יום טוב.

(כג) אף על פי שנופלים על פניהם באשמורת – היינו אף אם נמשך על היום, מפני דרוב פעמים רגילין לסיים קודם עלות השחר, תיקנו לנפול אף אם אירע פעם אחת שממשיך על היום.

(כד) ואין תוקעין וכו' – להפסיק בין תקיעות דרשות לתקיעות דחובה. [ואף כשחל יום א' של ראש השנה בשבת, גם כן אין תוקעין בערב שבת].

ומכל מקום מותר לתקוע להתלמד, דדי כשמפסיק בבית הכנסת. אבל במנהגים כתב הטעם כדי לערבב השטן, אם כן אין לתקוע כלל. ובאליה רבה בשם ספר אמרכל משמע דלהתלמד שרי בחדר סגור.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש