פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תקפא

סעיף אעריכה

נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים, מראש חודש אלול ואילך עד יום הכיפורים.

הגה: ומנהג בני אשכנז אינו כן, אלא מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפילה שחרית. ויש מקומות שתוקעין גם כן ערבית. ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום ראשון שלפני ראש השנה. ואם חל ראש השנה שני (או) שלישי, אז מתחילין מיום ראשון שבוע שלפניו (מנהגים).
ואבֵל אסור לצאת מביתו כדי ליכנס לבית הכנסת לשמוע הסליחות, מלבד בערב ראש השנה שמרבים סליחות, יכול האבל ליכנס לבית הכנסת (פסקי מהרי"א סי' קל"ג).
וידקדקו לחזר אחר שליח ציבור היותר הגון והיותר גדול בתורה ובמעשים שאפשר למצוא, שיתפלל סליחות וימים נוראים, ושיהא בן שלושים שנים, גם שיהא נשוי (כל בו). מיהו כל ישראל כשרים הם, רק שיהיה מרוצה לקהל. אבל אם מתפלל בחוזקה, אין עונין אחריו אמן. וכן צריך שיוציא כל אדם בתפילתו. ואם יהיה לו שונא ומכוין שלא להוציאו, גם אוהביו אינם יוצאים בתפילתו (הגהות מנהגים ישנים).
ויש מקומות נוהגים שהמתפלל סליחות מתפלל כל היום (כל בו)
.


סעיף בעריכה

נוהגין להתענות ערב ראש השנה.

הגה: והמדקדקים נהגו שכל אחד מתענה עשרה ימים (מרדכי סוף פרק קמא דראש השנה וריש יומא), וכן נכון לעשות.‏‏
וכל אלו התעניות, אין צריכין להשלים ואין קורין בהם ויחל, אפילו ערב ראש השנה. ועיין לעיל סימן תרס"ב סעיף ב'. ואם חל ברית מילה בערב ראש השנה, יכולים לאכול (ב"י בשם תשובה אשכנזית).
ורבים נוהגין לאכול בערב ראש השנה קודם עלות השחר (מהרי"ל), משום דרכי האמורי, שהיו נוהגים להתענות בערב חגיהם. ויכולין לאכול בלא תנאי, אחר שכן נהגו (דעת עצמו)
.


סעיף געריכה

אין נופלים על פניהם בערב ראש השנה בתפילה, אף על פי שנופלים על פניהם באשמורת בסליחות.

ואין תוקעין בערב ראש השנה (מנהגים):


סעיף דעריכה

מכבסין ומסתפרין בערב ראש השנה.

(ויש נוהגין לטבול בערב ראש השנה משום קרי) (כל בו).
ויש מקומות נוהגין לילך על הקברות ולהרבות שם בתחינות (מהרי"ל), ונותנים שם צדקה לעניים (כל בו).


הערותעריכה