שולחן ערוך אורח חיים תקמה

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תקמה | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דיני כתיבה בחול המועד
ובו אחד עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייא

סעיף אעריכה

אסור לכתוב בחול המועד ואפילו להגיה אות אחת בספר אסור:

הגה: ולצורך רבים יש אוסרים כל שאינו לצורך המועד (תרומת הדשן סימן פ"ה) ויש מתירין (כל בו ובית יוסף). ונהגו להקל בכתב שלנו שאינו מעשה אומן:

סעיף בעריכה

נראה לי שאם אין להם ספר תורה כשר לקרות בו בצבור מותר להגיהו בחול המועד כדי לקרות בו בצבור וכן בספרי מקרא וגמרא שצריך לקרות במועד מותר להגיהם במועד משום דהוה דבר האבד ואם אין להם ספר תורה כלל אם אפשר לכתבו כולה בחול המועד על ידי סופרים הרבה יכתבוהו דצורך המועד הוא לקרות בתורה בצבור במועד:

הגה: והוא הדין שאר ספרים ללמוד בהם (תרומת הדשן סימן פ"ה ורוקח):

סעיף געריכה

כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וטווה על יריכו תכלת (וציצית) (בית יוסף) לבגדו ואם אין לו מה יאכל כותב ומוכר לאחרים כדי פרנסתו:

הגה: או שיהיו לו הוצאותיו יותר בריוח לשמחת יום טוב (טור). ואם כתבן כדי להניחן במועד בכל ענין שרי (סמ"ג). ואינו אסור רק הכתיבה אבל עשייתן שרי (בית יוסף בשם תוספות):

סעיף דעריכה

מותר לכתוב חשבונותיו ולחשוב יציאותיו:

הגה: והוא הדין הכתבים שכותבים כשמלוים על משכונות שרי (הגהות מרדכי כל בו ומהרי"ל סוף פרק מי שהפך):

סעיף העריכה

מותר לכתוב:

  • שטר קידושין ושטרי פסיקתא
  • גיטין ושוברים דייתיקי מתנות פרוזבולין
  • אגרות שום ואגרות מזון (פירוש שטרי פסיקתא שאדם פוסק לתת לבנו או לבתו כך וכך. ופירוש דייתיקי שטר צואה דא תהא למיקם ולהיות. ופירוש פרוזבול פרוז בולי ובוטי כלומר תקנת המלוה שלא יאבד ממונו ותקנה ללוה שימצא מי שילונו. ופירוש אגרות שום ששמו בית דין נכסי לוה ונתנום למלוה ואגרות מזון שמכרו בית דין את הקרקע למזון האשה והבנות וכתבו מעשה בית דין על זה אי נמי מי שקבל עליו לזון את בת אשתו)
  • שטרי חליצה ומיאונין
  • ושטרי ברורין ופסקי דינין:
  • הגה: ומותר לכתוב כתובה במועד (כל בו) ויש אוסרים (סמ"ק):
  • ואגרות שאלת שלום שאדם שולח לחבירו ואפילו על דבר פרקמטיא שאינה אבודה

(ויש אוסרין בשאלת שלום) (טור בשם הלכות גדולות). (ונהגו להחמיר אפילו בכתיבה שלנו שהיא כתיבה משיט"א):

סעיף ועריכה

אין כותבין שטרי חוב במועד ואם אינו מאמינו מלוה ללוה (והלוה צריך למעות) או שאין לו לסופר מה יאכל הרי זה יכתוב:

הגה: ומותר לכתוב שטר מכירה במועד (תוספות) אבל אין לכתוב שטר אריסות וקבלנות שקבל קודם המועד (רבינו ירוחם):

סעיף זעריכה

כל הדברים שמותר לכתוב אפילו בלא שינוי מותר וכל מה שאסור לכתוב אפילו על ידי שינוי אסור:

הגה: ובלוחות של שעוה מותר לכתוב לפי שאינו כתב המתקיים (בית יוסף בשם אורחות חיים):

סעיף חעריכה

מי ששלחו לשאול ממנו שאלה ואין השליח רוצה להתעכב עד אחר המועד מותר לכתבה וכן מותר להעתיקה מפני שחשוב דבר האבד:

סעיף טעריכה

ואם שמע דבר חידוש מותר לכתבו כדי שלא ישכח וכן אם ראה ספר מחודש מותר להעתיקו אם לא ימצא להעתיקו לאחר המועד:

סעיף יעריכה

בזמן הבית היו דנין בין דיני ממונות בין דיני נפשות והיו משמתין ומכין למי שלא קיבל עליו הדין:

סעיף יאעריכה

מותר לקבול בשביל חובותיו בחול המועד: