שולחן ערוך אורח חיים תמה
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תמה | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג
כיצד ביעור חמץ? שורפו או פוררו וזורה לרוח או זורקו לים, ואם היה החמץ קשה ואין הים מחתכו במהרה - הרי זה מפררו ואחר כך זורקו לים.
- הגה: והמנהג לשרופו, וטוב לשורפו ביום דומיא דנותר שהיה נשרף ביום (דברי עצמו), אך אם רצה לשורפו מיד אחר הבדיקה כדי שלא יגררנו חולדה - הרשות בידו (הגהות מיימוני פרק ג' וכל בו).
ואם נתנו לנכרי קודם שעה ששית - אינו צריך לבער.
ואם שרפו קודם שעה ששית - הרי זה מותר ליהנות בפחמין שלו בתוך הפסח.
אבל, אם שרפו משעה ששית ולמעלה, הואיל והוא אסור בהנאה - הרי זה לא יסיק בו תנור וכיריים, ולא יבשל. ואם בישל או אפה - אותה הפת ואותו התבשיל אסורים בהנאה, וכן הפחמין שלו אסורים בהנאה הואיל ושרפו אחר שנאסר בהנאה.
קודם זמן איסורו - יכול להשליכו במקום שהעורבים מצויים שם. ואם מצאו אחר זמן איסורו שלא אכלוהו העורבים - אף על פי שמקום הפקר, לא יניחנו שם אלא יבערנו (ואם לא מצא חמץ כשבדק - ישרוף הכלי שלקח לבדיקה כדי שלא ישכח חובת ביעור (מהרי"ל)).