שולחן ערוך אורח חיים תמה

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תמה | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין ביעור חמץ
ובו שלושה סעיפים:
אבג

סעיף א עריכה

כיצד ביעור חמץ? שורפו או פוררו וזורה לרוח או זורקו לים, ואם היה החמץ קשה ואין הים מחתכו במהרה - הרי זה מפררו ואחר כך זורקו לים.

הגה: והמנהג לשרופו, וטוב לשורפו ביום דומיא דנותר שהיה נשרף ביום (דברי עצמו), אך אם רצה לשורפו מיד אחר הבדיקה כדי שלא יגררנו חולדה - הרשות בידו (הגהות מיימוני פרק ג' וכל בו).

סעיף ב עריכה

ואם נתנו לנכרי קודם שעה ששית - אינו צריך לבער.

ואם שרפו קודם שעה ששית - הרי זה מותר ליהנות בפחמין שלו בתוך הפסח.
אבל, אם שרפו משעה ששית ולמעלה, הואיל והוא אסור בהנאה - הרי זה לא יסיק בו תנור וכיריים, ולא יבשל. ואם בישל או אפה - אותה הפת ואותו התבשיל אסורים בהנאה, וכן הפחמין שלו אסורים בהנאה הואיל ושרפו אחר שנאסר בהנאה.

סעיף ג עריכה

קודם זמן איסורו - יכול להשליכו במקום שהעורבים מצויים שם. ואם מצאו אחר זמן איסורו שלא אכלוהו העורבים - אף על פי שמקום הפקר, לא יניחנו שם אלא יבערנו (ואם לא מצא חמץ כשבדק - ישרוף הכלי שלקח לבדיקה כדי שלא ישכח חובת ביעור (מהרי"ל)).