שולחן ערוך אורח חיים כג ב

יש נוהגים לקשור שני ציציות שבשני כנפים זה עם זה כשנכנסים לבית הקברות ^ד^אולא הועילו כלום ^ב^דבתקנתן:

מפרשים

באר הגולה

(ד) ולא הועילו כלום — בית יוסף מההיא דמנחות לז ב.

(א) ולא הועילו: דאע"פ שקושרין אותן לא נתבטל מצות ציצית, כמ"ש סי' י'. ועוד, לפי דעתם שסוברים שנתבטלו הציצית בקשירתן, א"כ כשחוזרין ומתירים אותם ה"ל תולמ"ה [ב"י]. והלבוש כתב דלית בזה משום תולמ"ה, כמ"ש סוף סימן תרכ"ו, דאם מסיר הגג שעל הסוכה לא הוי תולמ"ה עיין שם. ולי נראה דלא דמי, דהתם אין הפסול בגוף הסוכה, רק בדבר אחר המונעו; לכן כשמסירו, כשר. אבל הכא, הפסול בגופו, וכן משמע סימן י' סעיף ו, עיין שם ובבית יוסף, ועיין סוכה דף ל"ג. ובתוס' ברכות דף י"ח כתבו וזה לשונם: טלית של מתים, יש לקשרם ולהדקם תוך הכנף. אם הם חייבים בציצית, הרי יש להם ציצית; ואם לאו, הרי הם מכוסין, עכ"ל. משמע דאע"פ שהם קשורים לא נתבטל מצות ציצית. ואפשר דכשקושר ב' זה בזה שאני:

ביאור הגר"א

עריכה

יש כו' — כדי לבטלם:

ולא כו' — כמו שכתב לעיל סימן יו"ד סעיף ג. ועוד, לפי דבריהם לובשין בגד בלא ציצית. בית יוסף, ועיין מגן אברהם:

באר היטב

עריכה

(ב) בתקנתן: דלפי דעתם שסוברים שנתבטלו הציצית בקשירתן א"כ כשחוזרין ומתירין אותן ה"ל תעשה ולמ"ה. עיין מ"א.

משנה ברורה

עריכה

(ד) בתקנתן — דאע"פ שקושרים זה על זה לא נתבטל מצות ציצית עי"ז דהא לאו קשר של קיימא הוא דדעתו להתיר את הקשר מיד בצאתו מבה"ק וכעין שכתב בסימן י' ס"ג ועוד לפי דעתם שסוברים שנתבטלו הציצית בקשירתן א"כ לובשין בגד בלי ציצית:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}