פתיחת התפריט הראשי

מגן אברהם על אורח חיים כג

סעיף בעריכה


(א) ולא הועילו:    דאע"פ שקושרין אותן לא נתבטל מצות ציצית, כמ"ש סי' י'. ועוד, לפי דעתם שסוברים שנתבטלו הציצית בקשירתן, א"כ כשחוזרין ומתירים אותם ה"ל תולמ"ה [ב"י]. והלבוש כתב דלית בזה משום תולמ"ה, כמ"ש סוף סימן תרכ"ו, דאם מסיר הגג שעל הסוכה לא הוי תולמ"ה עיין שם. ולי נראה דלא דמי, דהתם אין הפסול בגוף הסוכה, רק בדבר אחר המונעו; לכן כשמסירו, כשר. אבל הכא, הפסול בגופו, וכן משמע סימן י' סעיף ו, עיין שם ובבית יוסף, ועיין סוכה דף ל"ג. ובתוס' ברכות דף י"ח כתבו וזה לשונם: טלית של מתים, יש לקשרם ולהדקם תוך הכנף. אם הם חייבים בציצית, הרי יש להם ציצית; ואם לאו, הרי הם מכוסין, עכ"ל. משמע דאע"פ שהם קשורים לא נתבטל מצות ציצית. ואפשר דכשקושר ב' זה בזה שאני:

סעיף דעריכה


(ב) שנוהגין:    משמע במקום שאין נוהגין להסירם\ אין קפידא אם הכתפים לובשים ציצית. וצ"ע דהרי ביורה דעה סימן שנ"א כתב שמשימין ציצית בטלית של מתים, ואפילו הכי פסק כאן דאסור ליכנס לבית הקברות או לד' אמות של מת בציצית; והיינו כסברא הראשונה שכתב הרא"ש, ולמה כתב כאן בהיפוך? ויש לחלק, אבל אין עיקר בפוסקים, וצ"ע: