ביאור הגר"א על אורח חיים כג
סעיף א
עריכהמותר כו' — עיין באר הגולה. רוצה לומר, מדקאמר: "דלייה" כו':
במה דברים אמורים כו' — כמו בתפילין, שם י"ח א':
והני מילי כו' — ממה שכתב שם: "ותפילין בראשו" כו', משמע דתפילין בזרועו מותר, מפני שמכוסים, כמו שכתוב במנחות ל"ז ב'. ועיין לקמן סימן מ"ה סעיף א:
סעיף ב
עריכהיש כו' — כדי לבטלם:
ולא כו' — כמו שכתב לעיל סימן יו"ד סעיף ג. ועוד, לפי דבריהם לובשין בגד בלא ציצית. בית יוסף, ועיין מגן אברהם:
סעיף ג
עריכההנכנס כו' — גמרא שם: התם תוך כו', דאמר מר כו'. ומדקאמר התם כו' משמע דד' אמות של קברות אסור גם כן. ועיין מגן אברהם סימן מ"ה ס"ק א:
סעיף ד
עריכהבמקום כו' — מנחות מ"א א', בההיא שעתא כו'. וכתבו תוס' בב"ב ע"ד א' ובפסחים מ' ב' ובנדה ס"א ב', דמכאן ראייה דיש ציצית למתים, וכן הוא במדרש. ודחקו למצוא טעם למנהגם שהיו מסירין, עש"ו. וכתבו: ואף על גב דאמרינן בריש פרק ג דברכות שם: דלייה כו', אף על גב דיש להן ציצית, מכל מקום איכא לועג לרש, הואיל שהן פטורין מן המצוות, כמו שכתוב בפרק ב דשבת למאן דאמר אחד, וכן כתב הרא"ש במנחות שם. וכתב: ויש מפרשים, ההיא שעתא כשמוליכין אותו לקבר רמינן ליה, משום דאיכא לועג לרש, שהמכתפין אותו יש להם ציצית והוא אין לו. וכשמשימין אותו בקבר אז מסירין אותן. וכן כתב בטור יורה דעה סימן שנ"א בשם הרז"ה. ועל פי זה כתב כאן השולחן ערוך, במקום כו'. ודבריו צריכים עיון, חדא, דלא קיימא לן כהאי פירוש, כמו שכתב בטור שם בשם הרמב"ן, דאין בזה שום ספק אלא קוברין בטלית שיש בו ציצית. וכן פסק בשולחן ערוך שם. ועוד, דלהאי פירוש, אם יש ציצית למתים אז אין איסור בציצית, ולמנהגינו אין איסור כלל וסותר לכל הנ"ל, וכן כתב מגן אברהם: