שולחן ערוך אורח חיים כג א
שולחן ערוך אורח חיים · כג · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
(א) מותר ליכנס — ברכות יח א.
(ב) במה דברים אמורים בימיהם — ר' יונה שם והרא"ש בשמו.
(ג) אבל אם הם מכוסים — בית יוסף ותשובת הרשב"א.
מותר כו' — עיין באר הגולה. רוצה לומר, מדקאמר: "דלייה" כו':
במה דברים אמורים כו' — כמו בתפילין, שם י"ח א':
והני מילי כו' — ממה שכתב שם: "ותפילין בראשו" כו', משמע דתפילין בזרועו מותר, מפני שמכוסים, כמו שכתוב במנחות ל"ז ב'. ועיין לקמן סימן מ"ה סעיף א:
(א) מותר: פירוש שלבש את הציצית תחת הבגד והוא הדין בתפילין נמי מותר לילך בבית הקברות אם מכסה אותן ע"ת. ועיין תשובת בית יעקב סימן צ"ב. ובספר גור אריה על הרא"ם פרשת ויצא.
(א) מותר — עיין באר היטב. וכן כתב בתפארת שמואל, והביאו בברכי יוסף, דגם טלית קטן שלובש אין בו משום לועג לרש כיון שהוא מכוסה, עיין שם:
(א) לועג לרש — שנראה כמחרף שאינם יכולים לקיים את המצות:
(ב) לצורך עצמם — שהיה אז מנהג בגדיהם עשויים בני ד' כנפות:
(ג) הם מכוסים — כגון שמחביא את הציצית של הט"ג תחת כנפי כסותו ומה"ט גם בט"ק שלובשו תחת למדיו אין בו משום לועג לרש כיון שהוא מכוסה אם לא שהולך בלי לבוש העליון גם בהם אסור עד שיתחבם בהכנפות [ומפמ"ג משמע דיש להחמיר בט"ג אף מכוסה כיון שהוא מיוחד לתפלה אכן בב"י לא משמע כן וגם בדה"ח סתם וכתב דמכוסה מותר]:
(א) סעיף א: מותר ליכנס וכו׳ אבל אם הוא נגרר על הקברות אסור משום לועג לרש וכו׳ — והטעם, מפני שנפשות המתים עומדות על קבריהם, כמו שכתב בשער המצות פרשת ויחי ובשער הגלגולים הקדמה ל"ז דף ע״ג ע"א, דאם לא כן לא שייך לחלק בין הציצית מכוסה או אינו מכוסה, דהא בלאו הכי המת מכוסה בקבר. אלא מפני הנפש העומדת שם למעלה על הקבר, כמו שכתבנו. ועיין שתילי זיתים אות ג׳:
אם לומד על קברו של מת לעילוי נשמתו, ליכא בזה משום לועג לרש, דהא לכבודו קעביד, עיין תוספות קמא דף ט״ז ע״ב ד"ה "שהושיבו ישיבה" וכו', ועיין פתח הדביר סימן ס"ה אות ד׳. וביורה דעה סימן שס"ז סעיף ג׳:
(ב) שם: אבל אם הם מכוסים מותר — וכן טלית קטן שלובשים תחת הבגדים, אין בו איסור משום לועג לרש ומותר ליכנס בו לבית הקברות, מפני שהוא מכוסה. בית יוסף. ב״ח, וכתב שכן המנהג. פרישה. עטרת זהב. מאמר מרדכי אות א׳, וכן כתב הברכי יוסף אות א׳ בשס תפארת שמואל דף מ׳ ע״ד (ותימא שהביא דין זה מן התפארת שמואל, ולא זכר שהוא בבית יוסף), והביאו שערי תשובה אות א׳. ועיין בדברינו לקמן סימן כ"ד סוף אות ד':