שולחן ערוך אורח חיים יא ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · יא · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
(ה) אם נתפרקו משזירתן — הר"ן סוף פרק קמא דיום טוב.
(ד) כדי עניבה — ואף על גב דיש פוסלים אם נפסקו כולן אפילו נשתייר בו כדי עניבה, כמו שכתוב סימן יב, מכל מקום בשזירה מודו דכשר, דהא להרמב"ם לא בעי כלל שזורין:
אם כו' — דהוו להו כגרדומין:
(ג) למטה: ובציצית של רבינו שלמה מלכו לא היו קשרים וכתב מ"א וכן שמעתי דהוי כמוסיף על הקשרים ובפרט אם הם שזורים יפה דלא שכיח שיתפרקו.
(טז) ונעשו ששה עשר - פי' שנתפרק כל השמונה חוטין ולרבותא דרישא נקטיה אבל ה"ה אם נתפרק ב' חוטין ונעשו ארבעה ג"כ בעינן שישתייר כ"ע דאל"ה פסול דהוי כמו שנחסרו לו ב' חוטין בציציותיו דפסול אם לא דקדק בשעת עשייה שיהיה לעולם ד' ראשים מצד אחד וכדלקמן בריש סימן י"ב:
(יז) כדי עניבה - ואע"ג דיש פוסלין אם נפסקו כולן אפילו נשתייר כ"ע כמ"ש סימן י"ב מ"מ בשזירה סמכינן אדיעה ראשונה דהלכתא כוותה כמו שפסק שם [מ"א ופמ"ג עיי"ש]. ודע עוד דהשו"ע מיירי דוקא בשזור כל חוט לשנים אבל אם כפול ושזור לארבעה או לשמנה כמו שמצוי בזמנינו ונתפרקו לי"ו אפילו אם לא נשתייר כ"ע כשר דהא עכ"פ נשארו החוטין שזור לשנים. ולענין בל תוסיף עיין בביאור הלכה:
(יח) טוב לקשור - וי"א דאדרבה יותר טוב שלא לקשור ונכון להחמיר אם הם שזורים יפה דלא שכיח שיתפרקו [ממ"א בס"ק כ"ג ופמ"ג עי"ש]:
(*) ונעשו י"ו: עיין במ"ב ואם נתפרק לו חוט אחד לשנים ולא נשאר כדי עניבה בודאי כשר אך כדי שלא יעבור על בל תוסיף יאמר בפירוש דלא ניחא ליה בתוספות או שיחתוך להמותר וישאר רק שמנה חוטין [פמ"ג בא"א סק"ג] אם נפסק השזירה בחוט במקום הנקב אפשר דכשר דהא באמת לא נפסק החוט באותו מקום רק דנחסר לו שם שזירה ועיין. אח"כ מצאתי שכעין זה מסתפק הפמ"ג בסוף סי' י"ב במ"ז לענין אם נפסק השזירה במקום סיום הגדיל ולמטה השזירה קיים:.
(*) והוא וכו' כ"ע: ובלא"ה פסול. ונראה דאפילו אם ירצה אח"כ לשזרם לא מהני משום תעשה ולא מן העשוי וכעין מה דס"ל להט"ז לקמן בסוף סימן י"ב לענין קשירה עי"ש:.
(יב) סעיף ג: אם נתפרקו משזירתן וכו' — והוא שישתייר בשזור כדי עניבה. ואם לא נשתייר כדי עניבה – פסול אפילו בדיעבד, עולת תמיד אות ג'. וכן כתב קיצור שולחן ערוך סימן ט אות יג, דאם איזה חוט נפרד משזירתו, אזי כל הפרוד נחשב כאילו נקצץ ואינו.
והא דסגי בכדי עניבה, דווקא אם נשתייר, אבל לכתחילה צריך שיהיו שזורין כדי שיעור שיתבאר בסמוך. ואם לא עשה כן ומתחילה לא עשה שזור רק כדי עניבה, יש לפסול בדאיכא טלית אחר; ובדליכא טלית אחר, יניח זה בלא ברכה. והוא הדין בשלא לשמה בטוויה או בשזירה, דהיינו אם עשה לשמה בכדי עניבה והשאר שלא לשמה או בסתם, יש לפסול בדאיכא אחר. עולת תמיד שם.
(יג) שם בהגה: טוב לקשור החוטין למטה וכו' — כתב מגן אברהם ס"ק כג: שמעתי דהוי כמוסיף על הקשרים וכו', עיין שם. אבל מוה"ר חיים ויטאל ז"ל בשער הכוונות בדרוש וא"ו של הציצית כתב וזה לשונו: ראיתי למורי ז"ל שלא היה מוחה בזה אף כי יש בזה מפקפקין, ואדרבא נראה לי שהיה חפץ בקשירת ראשיהם, עד כאן לשונו. וכן העיד רבינו שמואל בן מוה"ר חיים ויטאל ז"ל על אביו שהיה עושה כן. וכן כתב הברכי יוסף אות ו'. סידור בית יעקב בדיני תליית הציצית אות ט"ז. כף החיים סימן יו"ד אות ד'. וכן כתב בן איש חי פרשת נח אות י"ד.