פתיחת התפריט הראשי

באר היטב על אורח חיים יא

סעיף אעריכה


(א) טוויין לשמן:    ואם טוון חש"ו וגדול עומד ע"ג עיין בסי' ת"ס במ"א ובט"ז מש"ש.

סעיף בעריכה


(ב) שזורין לשמן:    אפי' בדיעבד פסול אם לא היו שזורין לשמן. מ"א.

סעיף געריכה


(ג) למטה:    ובציצית של רבינו שלמה מלכו לא היו קשרים וכתב מ"א וכן שמעתי דהוי כמוסיף על הקשרים ובפרט אם הם שזורים יפה דלא שכיח שיתפרקו.

סעיף דעריכה


(ד) מארבע גודלים:    ומודדין במקום רחב באמצע גודל. מרדכי ד"מ מ"א ע"ת.


(ה) ארוך :    נ"ל דאם אחד אינו ארוך כ"כ לכרוך בו הכל יכרוך בו קצת כריכות מחוט אחד וקצת כריכות מהחוט השני כי בזמן התכלת היו עושין קצת הכריכות מתכלת וקצת הכריכות מלבן. מ"א.

סעיף העריכה


(ו) ומצוה:    ואפי' בדיעבד פסול ט"ז. לכאורה קשה דלפ"ז דהטעם הוא משום ביזוי מצוה לא מקשה הש"ס מידי מהא לב"ה בסוכה דף ט' ע"א ויש לישב ע"פ הנוסחא של הגמרא שם אלמא דבעינן טוויה לשמה וכו'. ומותיב ליה משמואל דלא כפרש"י שם ע"ש ודו"ק ובזה יתורץ קושיית הפוסקים למה פסק הרמב"ם כשמואל לגבי דרב משום דלפי סברתו וגירסתו לא מותיב אלא מדשמואל ומדחזי לסתמא דתלמודא דטרח לאוקמי סברת ב"ח דהילכתא כוותיה דשמואל ש"מ דהלכה כשמואל. עיין בבעל המאור שם ובמג"א ס"ק ט' ובספר יד אחרן סי' י"ד ובב"י שם ודו"ק.

סעיף ועריכה


(ז) כשרים:    משום דקנאן ביאוש ושינוי השם. וט"ז חולק ע"ז ופסק דפסול בדיעבד משום דהוי מצוה הבאה בעבירה ע"ש. (ועיין בס' אליהו רבה כמה קושיות על ט"ז בזה הענין).


(ח) סי' תרמ"ט:    דפסק שם דאין יכול לברך עליו.

סעיף זעריכה


(ט) דלא הדרי בעינייהו:    ואם שאל לו חוטין שיחזירו לו בעין אין מברכין עליהם דלא הוי משלהם וא"ל דלמאי נ"מ השאילן לו די"ל דהיה סבר שיעשה בו מלאכה אחרת להכי דוקא חוטין אבל ציצית מתוקנת אה"נ דשרי. מ"א.

סעיף חעריכה


(י) פסול לציצית:    עיין מ"א ובספר בני חייא. כתב ע"ת דצמר שהיה עליה בשעת השתחויה נאסרת וכ"ש מה שגדל אח"כ ע"ש. ובני חייא כתב מה שגדל אחר שנעבד מותר ע"ש וכ"כ הט"ז סי' תרמ"ט ס"ק ה' ע"ש והאי פסול פי' אפי' בדיעבד. בני חייא.

סעיף טעריכה


(יא) הטלית:    כ' הב"י בשם ב"ה די"א דיעשה ב' נקבים כמו צירי ויטיל הציצית בתוכם ויוציא אותן לצד אחד וכו' והבא להחמיר על עצמו בכיוצא בזה אינו מן המחמירים אלא מן המתמיהים דמיחזי כיוהרא עכ"ל ב"י. וב"ח כ' דבטלית קטן יעשה ב' נקבים דבזה לא מחזי כיוהרא כיון שאין נראה כלל. וכ"כ בכוונות שהאריז"ל נהג כן. ועיין מ"א.


(יב) מג' אצבעות:    נ"ל דאם עשה הנקב למעלה מג' אע"פ שכשקשר הציצית עשה החוטין שעל הבגד קצרים ונתכפלו הכנפות והוא למטה מג' פסול וה"ה איפכא בקשר גודל כשר. מ"א.


(יג) כנף:    ואם לאחר שעשה בו ציצית חתך בנקב שיתלו הציצית למטה פסול משום תעשה ולמ"ה. טלית של צמר שהיתה מצוייצת כהלכתה ונמצא בגדיל של משי שעושין בשפת הטלית שהיו בו חוטין של פשתן והוצרכו לשלוף הגדיל לנתקו מן הטלית אם יש לפסול הציצית של טלית זה משום תעשה ולמ"ה עי' בתשו' גינת ורדים חי"ד בסופו שכ' דראוי להחמיר להתיר הציצית ולחזור ולקשרם ע"ש.


(יד) ביושר:    עמ"ש הט"ז ס"ק ט' על הב"י והמחבר בני חייא הליץ בעד רבינו ב"י ע"ש.

סעיף יעריכה


(טו) אימרא:    כ' הב"י אפי' טלאי של עור יוכל להניח סביב הנקב.


(טז) רוחב הבגד:    אורך הבגד קרוי מה שמתעטף בו ורוחבו היינו קומתו מראשו לרגליו.

סעיף יאעריכה


(יז) הוא רחב:    עיין בני חייא וביד אהרן.


(יח) בלא הגדיל:    ואם הגדיל רחב ב' אצבעות או ג' יחתוך מקצתו וה"ה אם חוטי השתי בולטין בלא ערב או ערב בלא שתי מסתפק במרדכי אם עולין למנין. מ"א.

סעיף יבעריכה


(יט) ויתחבם בכנף:    ר"ל לכתחלה יחתוך קודם שיתחבם. כתב בשל"ה ומט"מ שאל יחתוך בסכין אלא ינשכם בשיניו.

סעיף יגעריכה


(כ) חוליא אחד:    פי' שאם עשה חוליא וקשר אחד יצא י"ח מדאורייתא וא"כ הוי תעשה ולמ"ה מ"א. וע"ת לא כ"כ ועיין ט"ז.

סעיף ידעריכה


(כא) לכריכות:    אפי' כרך רובא או לא כרך בה אלא חוליא אחת כשרה. ואם כרך כולה פסולה. ב"י מ"א.


(כב) רוחב ד' גודלים:    ובר"מ פרשת פנחס כתב שיהיה בין קשר לקשר כמלא אגודל. וכ' הרא"ש שיהיו כל החוליות בשוה שזהו נוי לציצית וא"כ באויר הראשון יעשה הכריכות רחוקים זה מזה ובשניה לא כ"כ ובג' יקרבם ובד' יקרבם לגמרי והציצית של ר' שלמה מלכו לא היו שוים לגמרי.


(כג) וב' חלקים ענף:    פשוט שאינו מעכב בדיעבד. כתב בכתבים שצריך לעשות הגדיל חוליות ובכל חוליות ג' כריכות כלומר שלאחר שעשה ג' כריכות ירחיק מעט. מ"א.


(כד) ובשני ט':    ובכוונות כ' בשני ח' וכ"כ של"ה מ"א ט"ז דז' וח' הוא שם של י"ה ואח"כ י"א הוא בצירוף שם של הוי"ה. ואח"כ י"ג גימטריא אחד וזהו ה' אחד ובציצית של ר' שלמה מלכו היה באויר ראשון י' כריכות ואחר כך ה' וכו' כשם הוי"ה מ"א ועיין בשכנה"ג בהגהת ב"י. (ועיין במ"א ובלבוש בענין הכריכות).


(כה) בסוף כל:    חוט קשר. ע"ל ס"ק ג' מש"ש.

סעיף טועריכה


(כו) שהרי כלפי קרקע היה תלוי:    ובדיעבד כשר אבל באלכסון אסור שהוא מנהג קראים. מ"א. עיין מ"ש היד אהרן בשם גן המלך.