שולחן ערוך אבן העזר קנב

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קנב | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

דין שני עדים אומרים שנתגרשה, והאומרת: אשת איש הייתי ונתגרשתי
ובו שנים עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייאיב

סעיף אעריכה

הבעל שאמר: גרשתי את אשתי, אינו נאמן, וחוששין לדבריו ותהיה ספק מגורשת. ואפילו הודית לו שגירשה, אינם נאמנים:

סעיף בעריכה

האומרת לבעלה: גרשתני, והוא מכחישה, נתבאר סימן י"ז:

סעיף געריכה

שנים אומרים נתגרשה, ושנים אומרים לא נתגרשה, אפילו הבעל עומד והיא אומרת לו גרשתני -- הרי זו בחזקת אשת איש גמורה, מפני שהעדים סומכים אותה ואפשר שתעיז פניה. לפיכך, אם נשאת, תצא והולד ממזר.

במה דברים אמורים, כשאמרו עכשיו נתגרשה, שהרי אומרים לה "אם אמת הדבר הוציאי גיטך", אבל אם אמרו העדים מכמה ימים נתגרשה, יש לומר אבד הגט, והואיל והיא אומרת "גרושה אני" בודאי, ושנים עדים מעידים לה, אף על פי שהשנים מכחישין אותם -- אם נשאת לאחד מעדיה, לא תצא, שהרי היא ובעלה יודעים בודאי שהיא מותרת, וחזקה היא שאין מקלקלים עצמם.

אבל אם נשאת לאחר הואיל והדבר אצלו ספק, וכן אם אמרה "איני יודעת", תצא והולד ספק ממזר.

אבל כל היכא דליכא הכחשה, אלא שנים אומרים נתגרשה עכשיו, ואמרינן לה "אחזינן גיטך", ואמרה נאבד או נקרע -- לא חיישינן לה:

סעיף דעריכה

אמרו שנים: ראינוה שנתגרשה, ושנים אומרים: לא ראינוה, אפילו אם היו כולם שרויים בחצר אחת, הרי זו לא תינשא. ואם נישאת, לא תצא והולד כשר, שבני אדם עשויים לגרש בצינעא.

הגה: ויש אומרים דאם אמרו שהיו כולם במעמד אחד, ושנים אומרים לא ראינו, הוי הכחשה, דכולי האי לא עבדי בצינעא (תא"ו נכ"ג ח"ג):

סעיף העריכה

אחד אומר נתגרשה, ואחד אומר לא נתגרשה -- לא תינשא.
ואם נשאת, אם היתה בחזקת אשת איש, תצא בכל ענין.
ואם לא היתה בחזקת אשת איש, אלא על פיהם,
אם יש הכחשה בעדותן, כגון שאחד אומר נתגרשה, ואחד אומר מעולם לא היו בה ספק גרושין, תינשא לכתחלה.
ואם שניהם מעידים שהיא אשת איש, אלא שזרק לה גט, אחד אומר קרוב לו, ואחד אומר קרוב לה -- (אפילו) אם נישאת, תצא:

סעיף ועריכה

האשה שבאה ואמרה: אשת איש הייתי וגרושה אני -- נאמנת, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. ויש אומרים דווקא כשאמרה כך בתוך כדי דיבור, אלא אם כן נתנה אמתלא לדבריה:

סעיף זעריכה

אם יש עדים שהיתה אשת איש, אינה נאמנת לומר גרושה אני, ואם נשאת, תצא. ואפילו אם נשאת קודם שבאו העדים שהעידו שהיתה אשת איש. אבל חוששין לדבריה ופסולה לכהונה לעולם; ואם מת, חולצת ולא מתיבמת.

הגה: באו עדים ואמרו "שמענו שהיא מגורשת", אין זה עדות להוציא מחזקתה, עד שיעידו שהיא גרושה (ריב"ש סימן תק"ד). אבל אם אין עדים שהיא אשת איש, רק אומרים "שמענו שנתקדשה ונתגרשה", דינו כקול בעלמא, וכדרך שנתבאר לעיל סי' מ"ו:

סעיף חעריכה

היו לה שני עדים שהיא גרושה, אף על פי שאין שם גט, הרי זו תינשא לכתחלה:

סעיף טעריכה

הוציאה גט מתחת ידה ואמרה "גרשני בעלי בזה", הרי זו נאמנת, ותינשא בו אף על פי שאינו מקוים, כמו שנתבאר בסימן קמ"א וקמ"ב:

סעיף יעריכה

בא הבעל וערער, אם אמר "ממני נפל ומצאה אותו" -- אינו נאמן, שהרי הודה שכתבו לה, והרי הוא יוצא מתחת ידה. אבל אם אמר הבעל "על תנאי היה ועדיין לא נתקיים התנאי", (או) "פקדון היה", או "מעולם לא כתבתיו", (או) "מזויף הוא" -- יתקיים בחותמיו או בעידי מסירה, כמו שנתבאר בסימן קמ"א וקמ"ב (סעיף י"ג וי"ד):

סעיף יאעריכה

ואם לא נתקיים, אינה מגורשת להיות מותרת לאחרים, אבל פסלה עצמה מכהונה:

סעיף יבעריכה

אשה שיש בידה מעשה בית דין, אינה יכולה לינשא בו עד שיוכרו חתימות ידי הבית דין. (ועיין בסוף סימן קמ"ב בהגה):