שולחן ערוך אבן העזר קנב ג

שנים אומרים נתגרשה, ושנים אומרים לא נתגרשה, אפילו הבעל עומד והיא אומרת לו גרשתני -- הרי זו בחזקת אשת איש גמורה, מפני שהעדים סומכים אותה ואפשר שתעיז פניה. לפיכך, אם נשאת, תצא והולד ממזר.

במה דברים אמורים, כשאמרו עכשיו נתגרשה, שהרי אומרים לה "אם אמת הדבר הוציאי גיטך", אבל אם אמרו העדים מכמה ימים נתגרשה, יש לומר אבד הגט, והואיל והיא אומרת "גרושה אני" בודאי, ושנים עדים מעידים לה, אף על פי שהשנים מכחישין אותם -- אם נשאת לאחד מעדיה, לא תצא, שהרי היא ובעלה יודעים בודאי שהיא מותרת, וחזקה היא שאין מקלקלים עצמם.

אבל אם נשאת לאחר הואיל והדבר אצלו ספק, וכן אם אמרה "איני יודעת", תצא והולד ספק ממזר.

אבל כל היכא דליכא הכחשה, אלא שנים אומרים נתגרשה עכשיו, ואמרינן לה "אחזינן גיטך", ואמרה נאבד או נקרע -- לא חיישינן לה:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ד) לאחר מעדיה: ומשום חשד ליכ' למיחש כי בשנים ליכא חשד כמ"ש לעיל סי' י"ב:

(ה) וחזקה הוא שאין מקלקלי': כ"כ הרמב"ם ואפשר ליתן טעם למה כתב את זאת חזקה היא וכו' משום דקשה לי' קושית תוס' דהא היא קיימ' בחזקת א"א והעד חייב חנק ותרצו תוס' דחזק' שלה מרעי חזקה זו כן הרמב"ם מתרץ קושי' זו אלא לכאורה נראה מתוס' היכ' דהיא א"י בוודאי שגרשה תו לא שייך חזקה הנ"ל והולד ממזר ודאי דאוקמי אות' בחזקת א"א ולא כרמב"ם שכתב הולד ספק ממזר ואפשר אף על גב דאמרה א"י הואיל ונשאת אח"כ הוי כוודאי מדנשאת אח"כ אמרי' אי לאו דיודעת לא היה נישאת לבעל:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}