שולחן ערוך אבן העזר קכ ב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קכ · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
גזל נייר וכתב בו גט ונתנו לה, כשר, אפילו קודם יאוש.
- הגה: אבל גזל גט, כגון שכתב לו הסופר גט וגזלו ממנו ולא פרע לו, וגרש בו, לא הוי מגורשת (בית יוסף):
מפרשים
(ד) גזל נייר וכו': משום שיש כאן שינוי השם דמעיקרא נייר שמו והשתא גט שמו וגם הוי שינוי מעשה דהכתב שכתב על הנייר הוי כשינוי מעשה וצריך לומר דלא דמי לגזל נסכא ועשה מטבע דהוי שנוי החוזר לברייתו דכאן אף אם ימחוק הגט לא יקרא שמו הראשון רק נייר מחוק יקרא:
(ה) וגזלו ממנו ולא פרע לו: אבל אם נתן לו הגט ברצון כדי לפרוע לו לאחר זמן אף שלא פרע לו לא הוי גט גזל בידו דהא נתן לו הגט ברצון רק שחייב לו דמים וכעין זה כ' הרא"ש גבי מכר איסורי הנאה וקידש בדמיהן ומיהו כבר נתבאר לעיל סוף סימן כ"ח דלא הוי ודאי מקודש' כשהיה המקח טעות וצריך להחזיר הדמים ומיהו יש לחלק בין לוקח במעות בין מוכר בהקפה ומיהו אם נותן לו הגט על מנת לשלם לו מיד ואינו משלם לו ודאי הוי גט גזל בידו:
(ג) כשר: משום דהוי שינוי דאינו חוזר וכן הדין אם גזל הדיו אבל גזל הגט דליכא שינוי אינה מגורשת לכן אם נתן לו לסופר הגט ולא פרע לו השכר הוי גזל אבל אם נותן לו בהקפה ועדיין לא פרע לו לא הוי גזל ח"מ:
גזל נייר כו' הטור בשם הרמ"ה כתב טעם לזה דאינו חייבת להחזיר לו דהוא שינוי שם ושינוי מעשה דהיינו מעיקרא (שמו נייר) והשתא שמו גט ושינוי מעשה מכח הכתב ומכאן ראיה דאין עליה חיוב לשלם שכר הגט דאל"כ בלא"ה לא הוי גזל לגבי דידיה כיון שאין התשלומין עליו:
אפי' קודם יאוש שהרי אינה חייבת להחזירו לבעלים ויש כאן יאוש ושנוי מעשה. טור:
ולא פרע ליה כו' הא סברת ב"י מטעם דאין כאן שנוי שם ולא שנוי מעשה לא קרינן ביה ונתן דהא לאו דידיה והנה דין זה נפתח בגדול ונסתיים בגדול ולענד"ן תמוה ביאור הוא דבשלמא בדין דהרמ"א שגזל נייר הוא שפיר גזל שגזל מן א' מן השוק את הנייר ונכתב הגט שלא כדין ע"כ הוצרך לטעם דשנוי שם אבל בזה ששכר הסופר לכתוב לו גט ונכתב בכשרות רק שנתחייב לו מעות בעד זה ה"ל לסופר שכר פעולה אצל הבעל ודמים בעלמא בעי לשלם ליה כפי מה שקיצץ עמו וזה דומה למ"ש בסי' כ"ח לענין קידושין דבשכיר' פעולה אינה מקודשת ולא הוה אלא מלוה וה"ה נמי לענין גט כאן דאין על הבעל אלא חוב לשלם לו דמים דודאי אם יחזיר הגט להסופר אינו פטור מתשלומין א"כ ה"ל כמו בגזל נייר וכתב גט דקנאו בשינוי שם דודאי חייב עכ"פ לשלם לו דמים בעד הנייר ואפ"ה דוה גט ה"ה נמי כאן מכ"ש לפמ"ש בסעיף א' שקודם שיכתוב הסופר גט יקנה לבעל את הנייר דפשיט' שאין לו עליו אלא דמי שכירתו ואף שאיני כדאי להכריע על אלו הגדולים בפרט להקל נגדם מ"מ נראה ברור דהך אינו מגורשת שכתב הרמ"א ע"פ ב"י אין לומר בו דלא הוה מגורשת כלל וקדושין מאחר לא תפסו בה דחלילה לימר כן ודי בזה שלחומרא אינה מגורשת ואסור לאחר אבל אם קדשה אחר ודאי צריכה הימנו גט כנלע"ד ברור:
(ג) יאוש: משום דהוי שינוי דאינו חוזר וכן הדין אם גזל הדיו. אבל גזל הגט דליכ' שינוי אינה מגורשת. לכן אם נתן לו הסופר הגט ולא פרע לו השכר הוי גזל אבל אם נותן לו בהקפה ועדיין לא פרע לו לא הוי גזל ח"מ ב"ש. וכתב הפר"ח דה"מ כשהיה בדעתו של בעל לשלם לו אבל אם כשהסופר נתן לו הגט מיד היה דעתו של בעל שלא לפרוע נמצ' דבאיסורא מטא לידיה וה"ל גזל בידו ואינה מגורשת ואף דבתר הכי הדר ביה ופרע ע"ש. ואיכ' לספוקי אם גזל קלף וכתב בו גט דמימחק שפיר ולא מינכר מחק' אי מיקרי שינוי החוזר לבריית' או לא עיין פר"ח ובש"ך ח"מ סי' שס"ב ושנ"ג.