שולחן ערוך אבן העזר יז טז
<< · שולחן ערוך אבן העזר · יז · טז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
כותי מסיח לפי תומו מפי כותי מסיח לפי תומו, משיאין על פיו:
- הגה: ואפילו לא העיד בפירוש שהכותי הראשון מסל"ת, אזלינן מספיקא לקולא ואמרינן דודאי מסיח לפי תומו (מהרי"ק שורש קכ"א). ויש חולקין בזה (תשובת הר"ן):
מפרשים
(לד) כותי מסל"ת מפי כותי מסל"ת: ואם העיד הכותי ל"ת איך ששמע מפי ישראל שהעיד ע"פ שאלה אינו נאמן דמאחר שהוא אומר מפי מי שכוונתו להעיד גם הוא בעצמו מתכוין להעיד מיקרי, וכן מצאתי שכתב הרב מהרר"א אשכנזי בתשובה (כמדומה לי שהרב הזה הוא בעל מעשה ה') ואין דבריו מוכרחים וצריך להתיישב בדבר למעשה:
(לה) אזלינן מספיק' לקול' וכו': ויש חולקין בזה מה שנרשם כאן בדפוס שהדעה הראשונה הוא דעת מהרי"ק הנה הרואה יראה שם שלשונו הוא כמ"ש הר"ן כותי מסל"ת מפי כותי מסל"ת וע"כ נראה שהוא ט"ס והדעה הראשונה הוא דעת ת"ה סי' רל"ט ובפסקיו סי' רכ"ג ומיהו היה אפשר לומר דא"צ לעשות מחלוקת בין הפוסקים דגם מהרי"ק והר"ן ס"ל כדעת ת"ה והא דכתבו מפי כותי מל"ת הוא לאפוקי שאם הכותי הראשון בודאי אינו מל"ת כגון שהכותי הראשון אמר להתפארות או ע"י שאלה של ישראל או כמ"ש למעלה ששמע מישראל המעיד וכוונת הלשון כאלו אמר מפי כותי שהוא מסתמא מל"ת כל שלא ידענו להיפך שאינו מסל"ת אבל הריב"ש סי' שע"ז כ' שהרי אין הכותי בקי להכיר אם חברו היה מל"ת משמע דסתמ' לא אמרינן דהיה מסל"ת וכן מצאתי שכתב הרב מהרר"א אשכנזי וכתב עוד אף שפשט הגמרא מורה כדעת ת"ה מ"מ אין זה מספיק לעשות מעשה נגד הר"ן והריב"ש ומהרי"ק ומי יתייצב לפני בני ענק וכ"ש להקל באיסור א"א:
(נא) ואפילו לא העיד בפירוש שהכותי הראשון מסל"ת: מיהו אם ישראל אומר ששמע מכותי צ"ל דכותי הראשון היה מסיח ל"ת משום דדרך ישראל הוא דשואל על ישראל חבירו עיין תשובת מ"ב סי' ס"ג ובטורי זהב כתב אפילו בישראל מהני, כתב בח"מ אם עכו"ם מעיד מסל"ת מפי ישראל שהעיד על פי שאלה צריך ישוב אם מהני כיון דכותי אומר מפי ישראל דכוונתו היה להעיד:
ואפי' לא העיד בפי' כו' וז"ל כתבי מהרא"י סימן רכ"ג מוכח מדבריו של הרמב"ם דהיכא שאמר עפ"י השמועה הואיל וא"א לבודקו ולפרשו מספיק לנו עדותו בסתם ולא דייקא עד הראשן אלא כיון שאמר שמעתי שמת די בזה וה"ה בעדות גוי מסל"ת עכ"ל נמצא מבואר גם בישראל שאומר ששמע מגוי שמת ולא אמר בפי' שהיה מסיח לפי תומו סגי בכך ומ"מ נראה דאם העד בפנינו שואלים אותו ע"ז האיך שמע אם היה במסיח לפי תומו או לא אבל אם אינו בפנינו סגי בזה דלא גרע מגוי מסל"ת מפי גוי ונ"ל שאם בא קבלת עדות להרב המורה וכתב בו שפלוני העיד על מיתת פלוני חשיב ג"כ עד מפי עד לפני הרב אלא שצריך הב"ד שישבו לקבלות העדות לדרוש אותו האיך מת דכל שאפשר לחקור חקרינן וצ"ע למעשה בזה ויש חחולקין עיין בתשובתו סוף סימן ב' פי' דהך ויש חולקים. ובתשובת הרר"א ששון סימן דה"ו שעד מפי עד מהני אפילו נטבע במים שאין להם סוף:
(נה) בפירוש וכו': מיהו אם הישראל אומר ששמע מכותי צ"ל דכותי הא' היה מסל"ת משום דדרך ישראל הוא דשואל על ישראל חבירו עיין תשובת מ"ב סי' מ"ג. ובט"ז כתב אפילו בישראל מהני. כתב בח"מ אם עכו"ם מעיד מסל"ת מפי ישראל שהעיד ע"פ שאלה צריך ישוב אם מהני כיון דכותי אמר מפי ישראל דכוונתו היה להעיד גם הוא מתכוין להעיד ע"ש. אם מתוך שיחת הגוי השני נראה שהראשון היה מסל"ת לכ"ע מודים דמהני עדותו הר"ם מטראני ח"ב סי' ק"ד. אפילו שאל הגוי האחרון לראשון למה עשית ככה. ובתשובה השיב שהרג ליהודי פלוני הוי מסל"ת משפט צדק ח"ב סי' ס"ג. כתב מהריב"ל ח"ב סי' י"ב עד מפי עד ששמע מגוי ולא ידענו אם הראשון היה מסל"ת אם אפשר למיקם עלה דמילת' כגון דאית' קמן או ידענו היכן הוא אפילו בעיר אחרת אין מתירין את האשה עד שנחקור מהעד ואם א"א למיקם עלה דמילת' תלינן להקל ובריב"ש סי' שע"ז לא כ"כ עיין כנה"ג בהגהת ב"י סעיף ק"מ ודף ל"ז ול"ח. וע"ל ס"ק מ"ג מש"ש.
(נו) חולקין בזה: הוא דעת הר"ן. והדיעה ראשונה הוא דעת ת"ה סי' רל"ט ובפסקיו סי' רכ"ג ומה שנרשם מהרי"ק לדיעה א' הוא ט"ס וצ"ל ת"ה. ועיין ב"י שכתב שלא כדברי הריב"ש שאסר. משמע דריב"ש אוסר מגוי פי גוי אפי' אם ידענו דגוי הראשון היה ג"כ במל"ת עיין כנה"ג בהגהת ב"י סעיף קל"ה סעיף ק"מ בגוי מסל"ת חדוש הוא והבו דלא לוסיף עלה ע"ש. א"כ לפ"ז קשה לי על הוכחתו דלא מקשה הגמר' ודילמ' כותי הוי ש"מ דהוי מסל"ת אפי' בלא קישור דברים הא אכתי קשה דילמ' כותי הוי דשמע מכותי אחר ולדידי' לא מהני ע"ל ס"ק מ"ג ומצאתי בכנה"ג בשם תשובה א' כ"י שכתב אפי' לדעת הריב"ש כ"ז שלא פירש הגוי ששמע מאחר תלינן לקול' ונא' שהוא בעצמו ראה ע"ש בהגהת ב"י סעי' קנ"ז דף ל"ח ע"א עיין ודו"ק ולק"מ.