הכלה מזכירה לחתן, שהיחסים בין בני-זוג הם לא רק יחסים של אהבה רומנטית, אלא קודם-כל אחוה, משפחה וחברות:

(שיר השירים ח א): "מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי; אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ גַּם לֹא יָבוּזוּ לִי"

1. אפשר לפרש את הפסוק ע"פ ההשערה, שהכלה היא רועת-צאן פשוטה, והחתן הוא המלך שלמה, ובכל פעם שהיא מנסה להתקרב אליו, היא סופגת בזיונות ממקורבי המלך, הטוענים שהיא אינה ראויה לו (ראו הסבר מפורט בספרו של הרב יובל שרלו, "אחריך נרוצה") . הכלה אומרת בצער "הלוואי שהיית כמו אח שלי, דומה לי ובאותו מעמד שלי! אז הייתי יכולה להתקרב אליך בחוץ באופן גלוי ובלי להתבייש". המילה אח אינה מציינת קרבת משפחה אלא דמיון, כמו ב (משלי יח ט): "גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית"( פירוט ). גם בפרק ב מביעה הכלה את רצונה באהבה גלויה ופומבית .

2. אולם, ייתכן שהכוונה לאח ממש, והכלה מתכוונת להגיד, שהיחסים בין איש לאשתו צריכים להיות קודם-כל יחסים של אחוה ומשפחתיות חמה, זו הקומה הראשונה, ורק מעליה בונים את הקומה השניה הייחודית לאהבת איש ואשה. הכלה גם רומזת לכך שהאיש והאשה אמורים להיות שווים - כמו אחים. ייתכן שבאותה תקופה, הגישה השיוויונית נחשבה בזויה ולא מקובלת; גברים שוביניסטים בזו לה כאשר העלתה טענה זו; אולם היא ייחלה ליום שבו המצב ישתנה, והיא תוכל להתייחס לבעלה בצורה שיוויונית, כמו לאח, בלי לספוג בזיונות.

חכמי המדרש קישרו את הפסוק שלנו לזוגות שונים של אחים: כל אחד מהם מדגיש היבט מיוחד ביחסי זוגיות:

• יוסף ואחיו - ע"פ (בראשית נ כא): "וינחם אותם, וידבר על לבם": " "שתבוא לנחמני כדרך שעשה יוסף לאחיו שגמלהו רעה" " ( רש"י ) . למרות הפגיעה הקשה מנשוא שפגעו בו אחיו, יוסף ידע להשלים, לנחם את אחיו ולפייס אותם; כך גם בני זוג, למרות שהם רבים לפעמים, צריכים לדעת לנחם ולפייס. (ואולי על כך כתב המשורר: "אחות קטנה, נפש תאומה... הנה הוא בא מנחמך..."; נקודה טובה - שולי רנד ).
• יוסף ובנימין ( שמות רבה ה א ) - למרות שהורחקו זה מזה למשך שנים רבות, לא שכחו זה את זה; ברגע שיוסף ראה את אחיו, הדבר הראשון שביקש מהם היה להביא אליו את בנימין. כך גם בני זוג, גם אם לפעמים הם נאלצים להתרחק למשך שנים רבות, צריכים לזכור זה את זה ולשאוף להתאחד בהקדם האפשרי.
• אהרן ומשה - ע"פ שמות ד כז: " "ויאמר ה' אל אהרן לך לקראת משה המדברה; וילך ויפגשהו" "בהר האלהים וישק לו" ": לכאורה היתה אמורה להיות ביניהם תחרות על ההנהגה, ולמרות זאת הם שיתפו פעולה באהבה, כל אחד בתפקיד שה' קבע לו: " "שבשעה שנטל משה את המלכות ואהרן את הכהונה לא שנאו זה את זה, אלא היו שמחים זה בגדולת זה וזה בגדולת זה. תדע לך, שבשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה שילך בשליחותו אצל פרעה, ואמר לו: "שלח נא ביד תשלח", את סבור שמא עכב משה שלא רצה לילך? אינו כן, אלא כמכבד לאהרן... אמר משה: כל השנים האלו היה אהרן אחי מתנבא ועכשיו אני נכנס בתחומו של אחי ויהיה מיצר?! לכך לא היה רוצה לילך. אמר ליה הקב"ה למשה: לא אכפת לאהרן בדבר זה, לא די שאינו מיצר, אלא עוד שמח... "וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו".." " ( מדרש תנחומא שמות ) , " "אמצאך בחוץ אשקך - באיזה חוץ? במדבר, מקום שנשקו אחים זה לזה, משה ואהרן" " ( שמות רבה ה א ) . כך גם בני זוג, לא צריכים להרגיש שהם בתחרות ומאבק שליטה, אלא לשתף פעולה.
• ולדעתי, ע"פ רמזים רבים נוספים בשיר השירים, נראה שהכלה רומזת ליעקב ורחל, שהיו קרובי משפחה והתנשקו בחוץ; ראו שיר השירים של יעקב ורחל .

ובנמשל, האומה הישראלית מבקשת שה' יתקרב אליה, למרות הפער העצום שבין ה' לבין האדם, ומבטיחה לקבל באהבה את שליחיו: " "אמצא נביאיך מדברים בשמך, ואחבקם ואנשקם; גם ידעתי כי לא יבוזו לי, כי כדאי היא אהבתך שתהא אהובתך סובבת לחזר אחריה" " ( רש"י ) .

ספר בראשית פרק כ כתוב: (ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא

וגם בספר שמואל ב פרק יב כתוב:

(א) וַיִּשְׁלַח יְהֹוָה אֶת נָתָן אֶל דָּוִד וַיָּבֹא אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָאשׁ:

(ב) לְעָשִׁיר הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹד:

(ג) וְלָרָשׁ אֵין כֹּל כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה וַיְחַיֶּהָ וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם בָּנָיו יַחְדָּו מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב ===== ======= וַתְּהִי לוֹ כְּבַת:

-- daian moshe, 2012-04-18 09:53:39