מ"ג שיר השירים ח א

מקראות גדולות שיר השירים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ גַּם לֹא יָבוּזוּ לִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֤י יִתֶּנְךָ֙ כְּאָ֣ח לִ֔י יוֹנֵ֖ק שְׁדֵ֣י אִמִּ֑י אֶֽמְצָאֲךָ֤ בַחוּץ֙ אֶשָּׁ֣קְךָ֔ גַּ֖ם לֹא־יָבֻ֥זוּ לִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי יתנך כאח לי" - שתבוא לנחמני כדרך שעשה יוסף לאחיו שגמלהו רעה ונאמר בו (בראשית נ') וינחם אותם

"אמצאך בחוץ אשקך" - אמצא נביאיך מדברים בשמך ואחבקם ואנשקם גם ידעתי כי לא יבוזו לי כי כדאי היא אהבתך שתהא אהובתך סובבת לחזר אחריה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

משל:

(א) "מי". הרעיה מתעצבת עתה על שהוצרכה לעזוב בית אמה ומשפחתה ולשוטט עם דודה בשדות ומדבריות ואומרת מי יתן יחזקו אותך כאלו אתה אח לי אשר ינק משדי אמי עד שגם אם אשקך בחוץ לא יבוזו לי:

מליצה:

(א) "מי". הנפש תזכר עוד רגע את המעמד שהיתה בו בחיי הגויה ותתעצב על גויתה, כמ"ש חז"ל שהנשמה מתאבלת על הגוף כל י"ב חדש, אבל אינה מתאבלת על המעמד שהיתה בחיים. אשר כל היום יגורו עמה היצה"ר והתאוה והמתעורר מלחמות, והמלך הגדול שהוא היצ"ה בנה עליה מצודים גדולים וכבשה תחת ידו, רק היתה מתאוה אם היתה במדרגת משה ואליהו. שלא היה הגוף ויצרי מעלליו משביתים אותה מדבקות הרוחני, כהאלהיים האלה שהיה בכחם להפשיט שמלותם הצואים בכל עת, ולהפרד מן הגויה אל הנבואה והדיבוק העליון, עד שהיה בכחם לדור בעליה ובחצר, ר"ל להתפשט מן הגויה ולהתדבק בהדרת קדש, וללבוש כתנות אור, ולהביא את הכבוד העליון אל היכלם שישכון בתוכם, כמו מרע"ה שהיה מתנבא בעד נפשו בגופו בלא חרדה ורתת, וז"ש מי יתנך כאח לי, שיהיה ה' כאח דבוק אל הנשמה אחותו, (כי היא אחות המלך מצד שרשה העליון) ושיהיה כיונק שדי אמה, שאם הנפש היא הגויה (כנ"ל א' ו' ג' ד') תניקהו ג"כ משוד תנחומותיה כי יקבל עבודת הגוף ג"כ לרצון, וזה יהיה בשני אופנים, א) אמצאך בחוץ אשקך שאוכל לצאת מן העיר חוצה לה ר"ל להפרד מן החומר ושם אמצא את ה' ואשקהו ואתחבר עם נשיקות פיהו ודברות קדשו, ובנות ירושלים שהם כחות הגויה לא יבוזו לי ולא יעצרו בעדי מלהפרד ולהתחבר עם דודי בכל עת:

מדרש רבה (כל הפסוק)


א.

מי יתנך כאח לי באי זה אח? כקין להבל. קין הרג להבל, שנאמר: (בראשית ד') ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו. אלא כישמעאל ליצחק?! ישמעאל שונא ליצחק. אלא כעשו ליעקב?! הרי נאמר: (שם כ"ז) וישטום עשו את יעקב. אלא כאחי יוסף ליוסף?! שונאין היו אותו, שנאמר: (שם ל"ז) ויקנאו בו אחיו. באי זה אח יונק שדי אמי? הוי אומר: כיוסף לבנימין שאהבו בלבו, שנאמר: (שם מ"ג) וירא יוסף אתם את בנימין. אמצאך בחוץ אשקך חוץ, זה המדבר שהוא חוץ לישוב. אשקך בשני אחים שנשקו זה לזה. ואלו הן? משה ואהרן, שנאמר: (שמות ד') וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו. לא יבוזו לו אמר ר' פנחס: מעשה בשני אחים שהיה אחד במירון ואחד בגוש חלב נפלה דליקה בבית זה שהיה במירון ובאת אחותו מגוש חלב התחילה מגפפתו מחבקתו ומנשקתו ואומרת: לית דא מבדה לי, דהוה אחי באננקי ונתפלט ממנה: