פתיחת התפריט הראשי

<< · סמ"ג · לאו · ג · >>


מצות לאו ג - לא להשחית דברים שנקרא שמו יתברך עליהם

כתוב בפרשת ראה "ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא". וכתיב בסמוך "לא תעשון כן לה' אלהיכם". ובספרי [ראה] דורש מכאן שהנותץ אבן אחד מן ההיכל או מן המזבח ומן העזרה, שעובר בלא תעשה. רבי ישמעאל אומר: מנין למוחק אות אחת מן השמות המקודשין, שעובר בלא תעשה? שנאמר ואבדתם את שמם וכתיב בתריה לא תעשון כן לה' אלהיכם.

בשבועות (דף לה.) ובמסכת סופרים (ד' מ"ד) מפרש השמות המקודשין כתוב בהלכות גדולות כתב שם שלא במקומו פי' במקום שאין ראוי ליכתב לא קדיש כוליה גליון דידיה כדתניא (שבת דף סא:) (ערכין דף ו.) היה כתוב על ידות הכלים ועל כרעי המטה ה"ז יגוד ויגנוז פירוש יחתוך מקומו ויגנז, מכלל זה אתה למד שאם כתב שם על יריעה בס"ת או תפילין ואפילו בטעות שכל היריעה קדושה ובלבד שנתכוון לכתוב שם דכוונה בעינן כדמוכח בשבת (דף סד.) ובסופרים [שם] דתניא הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוון לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דל"ת שאומר' חכמים שאינו מקודש אף בהעברת קולמוס. והביא הרב ר' אליעזר ממי"ץ ראיה ע"ז מדקאמר במועד קטן (דף כו.) אמר רב הונא הרואה ס"ת שנשרף חייב לקרוע שתי קריעות אחת על הגויל ואחת על הכתב שנאמר ויהי דבר ה' אל ירמיהו אחרי שרוף המלך את המגילה ואת הדברים באש וכתוב שם למעלה ולא קרעו בגדיהם המלך וכל עבדיו מכלל דהי' להם לקרוע.