רש"י על שמואל ב כד יד
| רש"י על שמואל ב • פרק כ"ד • פסוק י"ד | >>
• א • ג • ה • ו • ט • יב • יד • טו • טז • כ • כב • כג • כד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל־גָּ֖ד צַר־לִ֣י מְאֹ֑ד נִפְּלָה־נָּ֤א בְיַד־יְהֹוָה֙ כִּֽי־רַבִּ֣ים רַחֲמָ֔ו וּבְיַד־אָדָ֖ם אַל־אֶפֹּֽלָה׃
"צר לי מאד" - הקטנה שבהם קשה מאד
"נפלה נא ביד ה'" - הדבר ולא החרב והרעב שגם הוא מסור לעשירים אוצרי פירות אמר רבי אלכסנדרי אמר דוד אם אני בורר לי החרב עכשיו ישראל אומרים הוא בוטח בגבוריו שהוא לא ימות והאחרים ימותו ואם אני בורר הרעב יאמרו בוטח הוא בעושרו אברר לי דבר שהכל שוין בו (ראה ילקוט שמעוני רמז קסה)