פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר דוד אל גד צר לי מאד נפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמו [רחמיו] וביד אדם אל אפלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד נִפְּלָה נָּא בְיַד יְהוָה כִּי רַבִּים רחמו [רַחֲמָיו] וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל־גָּ֖ד צַר־לִ֣י מְאֹ֑ד נִפְּלָה־נָּ֤א בְיַד־יְהֹוָה֙ כִּֽי־רַבִּ֣ים רַחֲמָ֔ו וּבְיַד־אָדָ֖ם אַל־אֶפֹּֽלָה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר דָוִד לְגָד עָקַת לִי לַחֲדָא נִתְמְסַר כְּעַן בְּיַד מֵימְרָא דַייָ אֲרֵי סַגִיאִין רַחֲמוֹהִי וּבִידָא דֶאֱנָשָׁא לָא אִתְמְסָר:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צר לי מאד" - הקטנה שבהם קשה מאד

"נפלה נא ביד ה'" - הדבר ולא החרב והרעב שגם הוא מסור לעשירים אוצרי פירות אמר רבי אלכסנדרי אמר דוד אם אני בורר לי החרב עכשיו ישראל אומרים הוא בוטח בגבוריו שהוא לא ימות והאחרים ימותו ואם אני בורר הרעב יאמרו בוטח הוא בעושרו אברר לי דבר שהכל שוין בו (ראה ילקוט שמעוני רמז קסה)

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צר לי מאד" - כלומר הלא כולם קשות הם למאוד ועם כל זאת נפלה ביד ה' זו הדבר כי רחמיו מרובים ורחם ירחם

"וביד אדם" - כי גם בעבור הרעב יצטרכו לבני אדם והמה לא ירחמו

מצודת ציון

"צר" - מלשון צרה ודחק