רש"י על שמואל ב כד ט

| רש"י על שמואל בפרק כ"ד • פסוק ט' |
א • ג • ה • ו • ט • יב • יד • טו • טז • כ • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב כ"ד, ט':

וַיִּתֵּ֥ן יוֹאָ֛ב אֶת־מִסְפַּ֥ר מִפְקַד־הָעָ֖ם אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַתְּהִ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שְֽׁמֹנֶה֩ מֵא֨וֹת אֶ֤לֶף אִֽישׁ־חַ֙יִל֙ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֔רֶב וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃


"מספר מפקד" - אם מספר למה מפקד שני אנפיראות עשה גדולה וקטנה אמר אראנו את הקטנה ואם יקצוף אראנו את הגדולה לכך נאמר מפקד לשון חסרון כך נדרש בפסיקתא

"ותהי ישראל" - תשש כחן כנקבה

"שמונה מאות אלף" - ובדברי הימים (א כא ה) הוא אומר אלף אלפים ומאה אלף באגדת אמוראים (ילקוט שמעוני רמז קסה) מצינו אמר רבי יהושוע בן לוי הכתובים מוסיפין כאן מה שחסרו כאן אלו שני שבטים שלא נמנו שכך כתיב בדברי הימים (שם פסוק ו) ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב אמר יואב באלו אני יכול להשמט ולומר שבט לוי אינו נמנה במנין שאר שבטים כי אם מבן חודש ומעלה ובנימן דיו שנחסר וכלה בפלגש בגבעה ובשלשים ושתים מדות דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי שנינו כתוב אחד אומר ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף וכתוב אחד אומר ותהי ישראל שמונה מאות אלף ואיש יהודה חמש מאות אלף נמצא ביניהם שלש מאות אלף אלו שלש מאות אלף מה טיבן בא הכתוב השלישי והכריע (שם כז א) ובני ישראל למספרם ראשי האבות ושרי האלפים והמאות ושוטריהם המשרתים את המלך לכל דבר המחלוקת הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה המחלקה האחת עשרים וארבעה אלף מלמד שאלו שלש מאות אלף היו הכתובים בנימוסו של מלך ולא היו צריכין לימנות כיצד עשרים וארבעה אלף לשנים עשר הרי כאן מאתים ושמונים אלף ושמונת אלפים נשתיירו שנים עשר אלף הן הן נשיאי ישראל