רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/יא

(ב) וִידַעְתֶּם הַיּוֹם – תְּנוּ לֵב לָדַעַת וּלְהָבִין וּלְקַבֵּל תּוֹכַחְתִּי.
כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם – אֲנִי מְדַבֵּר עַכְשָׁו, שֶׁיּוּכְלוּ לוֹמַר: אָנוּ לֹא יָדַעְנוּ וְלֹא רָאִינוּ בְּכָל זֶה.

(ו) בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל – כָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם בּוֹרֵחַ, הָאָרֶץ נִבְקַעַת מִתַּחְתָּיו וּבוֹלַעְתּוֹ; אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ" (במדבר טז,לב) וְלֹא 'פִּיּוֹתֶיהָ'! אָמַר לוֹ, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל? אָמַר לוֹ: שֶׁנַּעֲשֵׂית הָאָרֶץ מִדְרוֹן כְּמַשְׁפֵּךְ, וְכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם, הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וּבָא עַד מְקוֹם הַבְּקִיעָה (תנחומא ישן קרח ד).
וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו (סנהדרין ק"י ע"א).

(ז) כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת – מוּסָב עַל הַמִּקְרָא הָאָמוּר לְמַעְלָה (לעיל פסוק ב) "כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ" וְגוֹמֵר, כִּי אִם עִמָּכֶם, אֲשֶׁר עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת וְגוֹמֵר.

(י) לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא – אֶלָּא טוֹבָה הֵימֶנָּה; וְנֶאֶמְרָה הַבְטָחָה זוֹ לְיִשְׂרָאֵל בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: שֶׁמָּא לֹא נָבוֹא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וְיָפָה כָּזוֹ? יָכוֹל בִּגְנוּתָהּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְכָךְ אָמַר לָהֶם: לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֶלָּא רָעָה הֵימֶנָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי" וְגוֹמֵר (במדבר יג,כב). אָדָם אֶחָד בְּנָאָן, וְחָם בָּנָה צֹעַן לְמִצְרַיִם בְּנוֹ וְחֶבְרוֹן לִכְנַעַן. דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אָדָם בּוֹנֶה אֶת הַנָּאֶה וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה אֶת הַגָּרוּעַ [ספרים אחרים: הַכָּעוּר], שֶׁפְּסָלְתּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן הוּא נוֹתֵן בַּשֵּׁנִי. וּבְכָל מָקוֹם הֶחָבִיב קוֹדֵם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁחֶבְרוֹן יָפָה מִצֹּעַן. וּמִצְרַיִם מְשֻׁבַּחַת מִכָּל הָאֲרָצוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (בראשית יג,י; ספרי לח). וְצֹעַן שֶׁבַח מִצְרַיִם הִיא, שֶׁהָיְתָה מְקוֹם מַלְכוּת, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר: "כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו" (ישעיהו ל,ד). וְחֶבְרוֹן פְּסָלְתָּהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ הִקְצוּהָ לְקְבוּרַת מֵתִים, וְאַף עַל פִּי כֵן הִיא יָפָה מִצֹּעַן (ספרי לז). וּבִכְתֻבּוֹת (דף קי"ב ע"א) דָּרְשׁוּ בְּעִנְיַן אַחֵר: אֶפְשָׁר אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת לִבְנוֹ הַקָּטָן וְאַחַר כָּךְ לִבְנוֹ הַגָּדוֹל? אֶלָּא שֶׁמְּבֻנָּה עַל אֶחָד מִשִּׁבְעָה בְּצֹעַן.
אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם – אֲפִלּוּ אֶרֶץ רַעְמְסֵס אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ, וְהִיא בְּמֵיטַב אֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּמֵיטַב הָאָרֶץ" וְגוֹמֵר (בראשית מז,יא) – אַף הִיא אֵינָהּ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (ספרי לח).
וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ – אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיְתָה צְרִיכָה לְהָבִיא מַיִם מִנִּילוּס בְּרַגְלְךָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ, צָרִיךְ אַתָּה לִנְדֹּד מִשְּׁנָתְךָ וְלַעֲמֹל, וְהַנָּמוּךְ שׁוֹתֶה וְלֹא הַגָּבוֹהַּ, וְאַתָּה מַעֲלֶה הַמַּיִם מִן הַנָּמוּךְ לַגָּבוֹהַּ. אֲבָל זוֹ, "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם" (להלן פסוק יא): אַתָּה יָשֵׁן עַל מִטָּתְךָ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁקֶה נָמוּךְ וְגָבוֹהּ, גָּלוּי וְשֶׁאֵינוֹ גָלוּי כְּאֶחָת (שם).
כְּגַן הַיָּרָק – שֶׁאֵין דַּי לוֹ בִּגְשָׁמִים, וּמַשְׁקִין אוֹתוֹ בָּרֶגֶל וּבַכָּתֵף.

(יא) אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת – מְשֻׁבָּח הָהָר מִן הַמִּישׁוֹר; שֶׁהַמִּישׁוֹר – בְּבֵית כֹּר אַתָּה זוֹרֵעַ כֹּר, אֲבָל הָהָר – בֵּית כֹּר מִמֶּנּוּ חֲמֵשֶׁת כֹּרִין; אַרְבָּעָה מֵאַרְבָּעָה שִׁפּוּעָיו, וְאֶחָד בְּרֹאשׁוֹ (ספרי לט).
וּבְקָעֹת – הֵן מִישׁוֹר.

(יב) אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ – וַהֲלֹא כָּל הָאֲרָצוֹת הוּא דוֹרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ" (איוב לח,כו)? אֶלָּא כִּבְיָכוֹל אֵינוֹ דוֹרֵשׁ אֶלָּא אוֹתָהּ, וְעַל יְדֵי אוֹתָהּ דְּרִישָׁה שֶׁדּוֹרְשָׁהּ – דּוֹרֵשׁ אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת עִמָּהּ (ספרי מ).
תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ – לִרְאוֹת מַה הִיא צְרִיכָה וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ גְּזֵרוֹת, עִתִּים לְטוֹבָה וְעִתִּים לְרָעָה וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (דף י"ז ע"ב).
מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה – מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִדּוֹן מַה יְהֵא בְּסוֹפָהּ (שם ח' ע"א).

(יג) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ – וְהָיָה מוּסָב עַל הָאָמוּר לְמַעְלָה, "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם" (לעיל פסוק יא).
וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ – אִם שָׁמֹעַ בַּיָּשָׁן, תִּשְׁמְעוּ בֶּחָדָשׁ (ברכות מ' ע"א; סוכה מ"ו ע"ב); וְכֵן: "וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח" (לעיל ח,יט), אִם הִתְחַלְתָּ לִשְׁכֹּחַ – סוֹפְךָ שֶׁתִּשְׁכַּח כֻּלָּהּ (מדרש תנחומא בשלח יט; מכילתא יתרו יט,ה; מכילתא בשלח טו:כו), שֶׁכֵּן כְּתִיב בִּמְגִלַּת חֲסִידִים: אִם תַּעַזְבֵנִי יוֹם, יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ (ספרי מח; ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה).
מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם – שֶׁיִּהְיוּ עֲלֵיכֶם חֲדָשִׁים כְּאִלּוּ שְׁמַעְתֶּם בּוֹ בַּיּוֹם (ספרי נח).
לְאַהֲבָה אֶת ה' – שֶׁלֹּא תֹּאמַר: הֲרֵי אֲנִי לוֹמֵד בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר, בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא רַב, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר; אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה – עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה, וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבֹא (שם מא; נדרים ס"ב ע"א).
וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם – עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בַּלֵּב, וְזוֹ הִיא תְּפִלָּה (תענית ב' ע"א). שֶׁהַתְּפִלָּה קְרוּיָה עֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא" (דניאל ו,יז); וְכִי יֵשׁ פּוּלְחָן בְּבָבֶל? אֶלָּא עַל שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ" וְגוֹמֵר (שם,יא); וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: "תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ" (תהלים קמא,ב; ספרי מא).
בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם – וַהֲלֹא כְּבָר הִזְהִיר: "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים ו,ה)? אֶלָּא, אַזְהָרָה לַיָּחִיד, אַזְהָרָה לַצִּבּוּר (ספרי שם):

(יד) וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם – עֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲלֵיכֶם, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁעָלַי (שם).
בְּעִתּוֹ – בַּלֵּילוֹת, שֶׁלֹּא יַטְרִיחוּ אֶתְכֶם (ת"כ בחקותי פרק א,א). דָּבָר אַחֵר: בְּעִתּוֹ, בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת, שֶׁהַכֹּל מְצוּיִין בְּבָתֵּיהֶם (שם; ספרי מב).
יוֹרֶה – הִיא רְבִיעָה הַנּוֹפֶלֶת לְאַחַר הַזְּרִיעָה, שֶׁמַּרְוֶה אֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַזְּרָעִים (ספרי שם; תענית ו' ע"א).
וּמַלְקוֹשׁ – רְבִיעָה הַיּוֹרֶדֶת סָמוּךְ לַקָּצִיר לְמַלֹּאת הַתְּבוּאָה בְּקַשֶּׁיהָ (תענית שם). וּלְשׁוֹן מַלְקוֹשׁ – דָּבָר הַמְּאֻחָר, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן "וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן": "לַקְשַׁיָּא" (בראשית ל,מב). דָּבָר אַחֵר: לְכָךְ נִקְרָא מַלְקוֹשׁ, שֶׁיּוֹרֵד עַל הַמְּלִילוֹת וְעַל הַקַּשִּׁין (תענית שם).
וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ – אַתָּה תֶּאֶסְפֶנּוּ אֶל הַבַּיִת וְלֹא אוֹיְבֶיךָ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ" וְגוֹמֵר "כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ" (ישעיהו סב,ח-ט), וְלֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל" וְגוֹמֵר (שופטים ו,ג; ספרי שם).

(טו) וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ – שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לְהוֹלִיכָהּ לַמִּדְבָּרִיּוֹת. דָּבָר אַחֵר: שֶׁתִּהְיֶה גּוֹזֵז תְּבוּאָתְךָ כָּל יְמוֹת הַגְּשָׁמִים וּמַשְׁלִיךְ לִפְנֵי בְּהֶמְתְּךָ, וְאַתָּה מוֹנֵעַ יָדְךָ מִמֶּנָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם לַקָּצִיר, וְאֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִדְּגָנָהּ (ספרי מג).
וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ – הֲרֵי זוֹ בְּרָכָה אַחֶרֶת, שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה מְצוּיָה בַּפַּת בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם (ת"כ בחקתי א,ו), וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ.

(טז) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם – כֵּיוָן שֶׁתִּהְיוּ אוֹכְלִים וּשְׂבֵעִים, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם שֶׁלֹּא תִּבְעֲטוּ; שֶׁאֵין אָדָם מוֹרֵד בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מִתּוֹךְ שְׂבִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ... וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן" (לעיל ח,יב-יג); מַה הוּא אוֹמֵר אַחֲרָיו? "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ" (שם,יד; ספרי שם).
וְסַרְתֶּם – לִפְרֹשׁ מִן הַתּוֹרָה. וּמִתּוֹךְ כָּךְ – "וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים", שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָדָם פּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה, הוֹלֵךְ וּמִדַּבֵּק בַּעֲבוֹדָה זָרָה; וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: "כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד" וְגוֹמֵר (שמ"א כו,יט). וּמִי אָמַר לוֹ כָּךְ? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאֲנִי מְגֹרָשׁ מִלַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, הֲרֵינִי קָרוֹב לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה (ספרי שם).
אֱלֹהִים אֲחֵרִים – שֶׁהֵם אֲחֵרִים לְעוֹבְדֵיהֶם, צוֹעֵק אֵלָיו וְאֵינוֹ עוֹנֵהוּ; נִמְצָא עָשׂוּי לוֹ כַּנָּכְרִי (שם).

(יז) אֶת יְבוּלָהּ – אַף מַה שֶּׁאַתָּה מוֹבִיל לָהּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט" (חגי א,ו; ספרי מג).
וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה – עַל כָּל שְׁאָר הַיִּסּוּרִין, אַגְלֶה אֶתְכֶן מִן הָאֲדָמָה, שֶׁגָּרְמָה לָכֶם לַחֲטֹא. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח בְּנוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה, וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמְפַקְּדוֹ: אַל תֹּאכַל יוֹתֵר מִצָּרְכְּךָ, שֶׁתָּבוֹא נָקִי לְבֵיתְךָ. וְלֹא הִשְׁגִּיחַ הַבֵּן הַהוּא, אָכַל וְשָׁתָה יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ, וְהֵקִיא וְטִנֵּף אֶת כָּל בְּנֵי הַמְּסִבָּה. נְטָלוּהוּ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וּזְרָקוּהוּ אֲחוֹרֵי פַּלְטָרִין (ספרי שם).
מְהֵרָה – אֵינִי נוֹתֵן לָכֶם אַרְכָּא. וְאִם תֹּאמְרוּ: וַהֲלֹא נִתְּנָה אַרְכָּא לְדוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" (בראשית ו,ג)? דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא הָיָה לָהֶם מִמִּי לִלְמֹד, וְאַתֶּם יֵשׁ לָכֶם מִמִּי לִלְמֹד (ספרי שם).

(יח) וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה – אַף לְאַחַר שֶׁתִּגְלוּ, הֱיוּ מְצֻיָּנִים בְּמִצְווֹת: הַנִּיחוּ תְּפִלִּין וַעֲשׂוּ מְזוּזוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ לָכֶם חֲדָשִׁים כְּשֶׁתַּחְזְרוּ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים" (ירמיהו לא,כ; ספרי שם).

(יט) לְדַבֵּר בָּם – מִשָּׁעָה שֶׁהַבֵּן יוֹדֵעַ לְדַבֵּר, לַמְּדֵהוּ "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה" (להלן לג,ד), שֶׁיְּהֵא זֶה לִמּוּד דִּבּוּרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, אָבִיו מֵשִׂיחַ עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תּוֹרָה; וְאִם לֹא עָשָׂה כֵן – הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ קוֹבְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם" וְגוֹמֵר.

(כא) לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם – אִם עֲשִׂיתֶם כֵּן, יִרְבּוּ, וְאִם לָאו – לֹא יִרְבּוּ; שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה נִדְרָשִׁין מִכְּלַל לָאו הֵן, וּמִכְּלָל הֵן לָאו (ספרי מו).
לָתֵת לָהֶם – 'לָתֵת לָכֶם' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לָתֵת לָהֶם; מִכָּאן מָצִינוּ לְמֵדִים תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה (שם מז).

(כב) שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן – אַזְהָרַת שְׁמִירוֹת הַרְבֵּה, לְהִזָּהֵר בְּתַלְמוּדוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכֵּחַ (שם מח).
לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו – הוּא רַחוּם, וְאַתָּה תְּהֵא רַחוּם; הוּא גּוֹמֵל חֲסָדִים, וְאַתָּה גּוֹמֵל חֲסָדִים (שם מט).
וּלְדָבְקָה בוֹ – אֶפְשָׁר לוֹמָר כֵּן? וַהֲלֹא אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא (לעיל ד,כד)? אֶלָּא הִדָּבֵק בְּתַלְמִידִים וּבַחֲכָמִים, וּמַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ נִדְבַּקְתָּ בּוֹ (ספרי שם).

(כג) וְהוֹרִישׁ ה' – עֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲלֵיכֶם, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁעָלַי (ספרי מט).
וַעֲצֻמִים מִכֶּם – אַתֶּם גִּבּוֹרִים, וְהֵם גִּבּוֹרִים מִכֶּם; שֶׁאִם לֹא שֶׁיִּשְׂרָאֵל גִּבּוֹרִים, מַה הַשֶּׁבַח הַהוּא שֶׁמְּשַׁבֵּחַ אֶת הָאֱמוֹרִיִּים לוֹמַר: וַעֲצֻמִים מִכֶּם? אֶלָּא אַתֶּם גִּבּוֹרִים מִשְּׁאָר הַגּוֹיִם, וְהֵם גִּבּוֹרִים מִכֶּם (שם נ).

(כה) לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ וְגוֹמֵר – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אֻמָּה וּמִשְׁפָּחָה וְאִשָּׁה בִּכְשָׁפֶיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא יִתְיַצֵּב מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ? אֲפִלּוּ כְּעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן (ספרי נב).
פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם – וַהֲלֹא 'פַּחַד' הוּא 'מוֹרָא'? אֶלָּא פַּחְדְּכֶם עַל הַקְּרוֹבִים, וּמוֹרַאֲכֶם עַל הָרְחוֹקִים (שם). 'פַּחַד' – לְשׁוֹן בְּעִיתַת פִּתְאֹם; 'מוֹרָא' – לְשׁוֹן דְּאָגָה מִיָּמִים רַבִּים.
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם – וְהֵיכָן דִּבֶּר? "אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּכג כז|ח לְפָנֶיךָ" וְגוֹמֵר (שמות כג,כז; ספרי שם).

חסלת פרשת עקב.

פרשת ראהעריכה

(כו) רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן בְּרָכָה וּקְלָלָה – הָאֲמוּרוֹת בְּהַר גְּרִזִּים וּבְהַר עֵיבָל (להלן כז,טו-כו).

(כז) אֶת הַבְּרָכָה – עַל מְנָת אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ.

(כח) מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת וְגוֹמֵר – הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא סָר מִכָּל הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (ספרי נד).

(כט) וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה – כְּתַרְגּוּמוֹ, "יָת מְבָרְכַיָּא", אֶת הַמְּבָרְכִים.
עַל הַר גְּרִזִּים – כְּלַפֵּי הַר גְּרִזִּים הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם, וּפָתְחוּ בִּבְרָכָה, "בָּרוךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה" וְגוֹמֵר, כָּל הָאֲרוּרִים שֶׁבַּפָּרָשָׁה אָמְרוּ תְּחִלָּה בִּלְשׁוֹן "בָּרוּךְ"; וְאַחַר כָּךְ הָפְכוּ פְנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר עֵיבָל, וּפָתְחוּ בִּקְלָלָה (ספרי נה; סוטה ל"ב ע"א).

(ל) הֲלֹא הֵמָּה – נָתַן בָּהֶם סִימָן.
אַחֲרֵי – אַחַר הַעֲבָרַת הַיַּרְדֵּן הַרְבֵּה, וָהָלְאָה לְמֵרָחוֹק (ספרי נו; סוטה ל"ג ע"ב), וְזֶהוּ לְשׁוֹן אַחֲרֵי. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "אַחֲרֵי", מֻפְלָג הוּא (ב"ר מד,ה).
דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ – לְהַלָּן מִן הַיַּרְדֵּן לְצַד מַעֲרָב. וְטַעַם הַמִּקְרָא מוֹכִיחַ שֶׁהֵם שְׁנֵי דְּבָרִים, שֶׁנִּנְקְדוּ בִּשְׁנֵי טְעָמִים: "אַחֲרֵי" נָקוּד בְּפַשְׁטָא, וְ"דֶרֶךְ" נָקוּד בְּמַשְׁפֵּל, וְהוּא דָּגוּשׁ; וְאִם הָיָה "אַחֲרֵי דֶרֶךְ" דִּבּוּר אֶחָד, הָיָה נָקוּד "אַחֲרֵי" בִּמְשָׁרֵת, בְּשׁוֹפָר הָפוּךְ, וְ"דֶרֶךְ" בְּפַשְׁטָא, וְרָפֶה.
מוּל הַגִּלְגָּל – רָחוֹק מִן הַגִּלְגָּל (ספרי שם; אבל ראו סוטה שם).
אֵלוֹנֵי מֹרֶה – שְׁכֶם הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה" (בראשית יב,ו; ספרי שם; סוטה שם).

(לא) כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן וְגוֹמֵר – נִסִּים שֶׁל יַרְדֵּן יִהְיוּ סִימָן בְּיֶדְכֶם, שֶׁתָּבֹאוּ וְתִירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ (ספרי נז).