תענית ב א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
מתניתין מאימתי מזכירין גבורות גשמים?
רבי אליעזר אומר: מיום טוב הראשון של חג
ר' יהושע אומר: מיום טוב האחרון של חג.
אמר לו ר' יהושע: הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג - למה הוא מזכיר?
אמר לו ר' אליעזר: אף אני לא אמרתי לשאול, אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו.
אמר לו: א"כ לעולם יהא מזכיר!
אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים.
ר' יהודה אומר: אהעובר לפני התיבה ביו"ט האחרון של חג - האחרון מזכיר, הראשון אינו מזכיר. בביו"ט הראשון של פסח - הראשון מזכיר, האחרון אינו מזכיר:
גמרא
תנא היכא קאי דקתני 'מאימתי'?
תנא התם קאי - דקתני: ג"מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים, דושואלין בברכת השנים, הוהבדלה בחונן הדעת" וקתני: "מאימתי מזכירין גבורות גשמים?". וליתני התם! מ"ש דשבקיה עד הכא? אלא, תנא מראש השנה סליק, דתנן: "ובחג נידונין על המים" ואיידי דתנא: "ובחג נידונין על המים" תנא: "מאימתי מזכירין גבורות גשמים?"
וליתני: 'מאימתי מזכירין על הגשמים?', מאי גבורות גשמים? א"ר יוחנן: מפני שיורדין בגבורה. שנאמר: ("עשה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר" (איוב ט, י)) [עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר (איוב ה, ט)] וכתיב "הנותן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות" (איוב ה, י).
מאי משמע? אמר רבה בר שילא: אתיא 'חקר' 'חקר' מברייתו של עולם. כתיב הכא: עושה גדולות עד אין חקר וכתיב התם "הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו" (ישעיהו מ, כח) וכתיב "מכין הרים בכחו נאזר בגבורה" (תהלים סה, ז)
ומנא לן דבתפלה? דתניא: "לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם" (דברים יא, יג) - איזו היא עבודה שהיא בלב? הוי אומר: זו תפלה. וכתיב בתריה: "ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש" (דברים יא, יד)
אמר ר' יוחנן: ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח. ואלו הן:
- מפתח של גשמים
- ומפתח של חיה
- ומפתח של תחיית המתים.
מפתח של גשמים - דכתיב: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו" (דברים כח, יב) מפתח של חיה מנין? דכתיב: "ויזכור אלהים את רחל וישמע
רש"י
עריכה
מתני' מאימתי מזכירין גבורות גשמים - שאומר משיב הרוח ומוריד הגשם ובגמרא מפרש טעמא אמאי קרי ליה גבורות גשמים מפני שיורדין בגבורה שנאמר עושה גדולות וגו':
סימן קללה בחג הן - כדאמרינן במס' סוכה בפרק הישן (דף כח:) מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו וא"ל אי אפשי בשמושך כלומר כשהגשמים יורדין לסוכה הכל יוצאין ונראה שאין הקב"ה חפץ שנשתמש לפניו ואמאי מתחילין להזכיר גבורות גשמים בחג ונראה שהוא מתפלל שיבא מטר בחג:
לא אמרתי לשאול - שיתפלל על הגשמים בחג כגון ותן טל ומטר:
אלא להזכיר - שמתחיל להזכיר בחג גבורות של מקום שמוריד גשמים:
בעונתו - כלומר בזמנו:
אם כן - ואמאי פוסק בפסח מלהזכיר:
גמ' תנא היכא קאי - כלומר מדקתני מאימתי מכלל דפשיטא ליה להאי תנא דחייבים להזכיר והיכא חזינן דמחייב להזכיר:
התם קאי - מזכירין גבורות גשמים כו' במסכת ברכות:
(וליתני התם. במסכת ברכות סמוך דתני מזכירין ליתני ): מ"ש דשבקיה עד הכא - כלומר האי דקתני הכא בסדר מועד מאימתי ליתני התם דקתני מזכירין במסכת ברכות היינו סדר זרעים:
עד הכא - עד סדר מועד:
אלא - לא תימא דהא דקתני מאימתי דהתם קאי דתנא מראש השנה סליק ששניהן בסדר אחד הן להכי לא מצי למימר מאי שנא דשבקיה עד הכא:
(בחג. הוי דין על המים ומשום דתני מאימתי הוי דין על המים קתני נמי אימתי זמן הזכרה): ואיידי דתני בחג נידונין - כלומר אגב דתנא בחג נידונין על המים קסבר בנפשיה הואיל ונידונין בחג על המים ש"מ בעינן להזכיר עניינא דמיא לרצויי על המים דליתו לברכה להכי קתני מאימתי מזכירין:
כתיב עושה גדולות עד אין חקר - אלמא דכתיב חקר בגשמים וכתיב חקר בברייתו של עולם מה ברייתו של עולם כתיב ביה גבורה אף גשמים הוי כמאן דכתיב ביה גבורה:
ואמר רבי יוחנן שלש מפתחות - היינו שלא נמסרו לשליח אחד ביחד:
יפתח ה' - ולא שליח:
תוספות
עריכה
מתני' מאימתי. מיום טוב האחרון של חג. שמיני דלא יתבון בסוכה ואפילו האידנא אינו אלא מדרבנן משום ספיקא ואע"ג דבקיאינן בקביעא דירחא גזרה שמא יחזור הדבר לקלקולו או משום מנהג אבותינו בידינו כדאי' פ"ק דביצה (דף ד:) ולכן מדכרינן אבל כל שבעה לא שהגשמים בימי סוכה סימן קללה הן כדתנן פרק שני דסוכה (דף כח:) משל לעבד וכו':
אם כן. אם אתה אומר מזכירין אע"פ שאין שואלין הואיל ומשמע בעונתו אף בקיץ יזכירו ומה אתה נותן סימן מי"ט הראשון ור' אליעזר אומר בברייתא בגמרא כל הקיץ אם בא להזכיר מזכיר דלעולם בעונתו משמע מיהו עד השתא לא רמי עליה חובה אבל בי"ט ראשון חובה לרצות לפני שאלה שכל הבא לבקש מקדים ומרצה ואסימן קללה לא קפדינן ורבי יהושע קפיד:
התם קאי. פירוש בסדר זרעים בברכות פרק אין עומדין (דף לג.) וליתני התם מאי שנא כו' כלומר אמאי תנא הכא במועד מאי דתני התם בסדר זרעים:
אלא תנא מראש השנה קא סליק. פירוש ור"ה הויא בסדר nועד ואם תאמר ואכתי ליתני בסדר זרעים וי"ל דהכא עיקר דאמר בחג נידונין על המים ואורחא דמילתא לרצות לפני שאלה לכך שביק עד הכא אבל בסדר זרעים אומרים מזכירין גבורות גשמים אפשר דמשמע לעולם כמו תחיית המתים או הבדלה בחונן הדעת:
וליתני מאימתי מזכירין גשמים מאי גבורות גשמים אמר ר' יוחנן שיורדין בגבורה. תימה התם בברכות פ' אין עומדין (שם) קתני כי הכא מזכירין גבורות גשמים ושואלין הגשמים וכו' אמאי לא קא מקשה כמו הכא וליתני מזכירין על הגשמים מאי גבורות ויש לומר שאני הכא דהוי עיקר סדר של גשמים באיזה זמן מתחילין לאומרו ומאימתי פוסקין מלאומרו ומשום הכי פריך הכא טפי מהתם:
וכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה. וזה גבי בריאת עולם וכי היכי דהאי חקר בבריאת העולם רוצה לומר בגבורות כמו כן הכא גבי גשמים האי חקר נמי רוצה לומר גבורות אכן יש להקשות אמאי נקט גבורות טפי מכח וכמו כן הוה ליה למימר מאימתי מזכירין כח גשמים או ליתני גדולות גשמים וי"ל דמן הדין נקט גבורות משום טעמא דאיכא כח ואיכא גדולה אי נמי משום דהברכה מתחלת בגבורה להכי נקט גבורות:
שלשה מפתחות שלא נמסרו לשליח. וא"ת והא אמרינן (סנהדרין דף קיג.) דמפתח הגשמים נמסרין לאליהו וכן מפתח של תחיית המתים וכן לאלישע דכתיב (מלכים א יז) ויאמר אליהו חי ה' וגו' דה"נ אומר בפירקין דלקמן (דף כג.) וי"ל דהא דקאמר שלא נמסרו לשליח אינו ר"ל שלא נמסרו מעולם דהא של תחיית המתים ושל גשמים נמסרו אלא לא נמסרו לשליח להיות לעולם ממונה עליהם:
וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה. פירוש שהוא בעצמו עשה וא"ת מהכא משמע דליכא אלא שלשה מפתחות וא"כ יש להקשות והא כתיב (ירמיהו נ) פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו ומשמע נמי שלא נמסרו לשליח וכמו ההיא וישמע אליה אלהים וגו' וא"כ אמאי לא חשיב לה וי"ל דלא חשיב כי אם אותן מפתחות של טובה ולהכי לא קא חשיב מפתח של זעם וא"ת דמשמע מהאי קרא דפתח ה' שלא נמסר מפתח של זעם לשליח והא אמרינן (פסחים דף קיח.) יורקמי שר של ברד הוי וי"ל מכלי זעם אחרינא קאמר שלא נמסרו לשליח אבל משום ברד לא דאותו של ברד נמסרו:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/תענית/פרק א (עריכה)
א א ב ג מיי' פ"ב מהל' תפלה הלכה ט"ו, סמ"ג עשין יט, טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף א':
ב ד מיי' פ"ב מהל' תפלה הלכה ט"ז, וסמג שם, טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף א':
ג ה מיי' פ"ב מהל' תפלה הלכה י"ב, וסמג שם, טור ושו"ע או"ח סי' רצ"ד סעיף א':
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/תענית/פרק א (עריכה)
(אידי) [אהדא] דתנן במתניתין מאימתי מזכירין גבורות גשמים מקשי תנא היכא קאי דקתני מאימתי כלומר מי הזכיר שנזכיר גבורות גשמים עד שיאמר מאימתי.
ושנינן תנא מר"ה סליק דתנן ובחג נידונין על המים. ולפיכך תנא הכא מאימתי מזכירין גבורות גשמים. ואמאי תני גבורות כלומר מה גבורה יש בגשמים.
וא"ר יוחנן שיורדין בגבורה שנאמר בענין המטר עושה גדולות עד אין חקר וגמר חקר חקר מברייתו של עולם שנאמר בורא קצות הארץ אין חקר לתבונתו.
וכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה. מיכן סמכו לומר גבורות גשמים ופריש במתני' בתפלה ואמרי' ומנא לן שלא תהא הזכרה זו אלא בתפלה. ופשטנא מדכתיב [ולעבדו] בכל לבבכם וגו' ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש וגו'.
ודייקינן איזו היא [עבודה] בלב שבשבילה המטר יורד הוי אומר זו תפלה.
וא"ר יוחנן שלשה מפתחות לא נמסרו לשליח אלא הם בידו של הקב"ה. מפתח גשמים שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים וגו'.
מתוך: רבינו גרשום על הש"ס/תענית/פרק א (עריכה)
מאימתי מזכירין גבורת גשמים. שאומ' מוריד הגשם:
מאחר שהגשמים סימן קללה הוא בחג כדאמרן בסוכה משל לעבד שמשמש לרבו והפך לו רבו קיתון על פניו כלומר שאינו חפץ בו אף כך כשיורדין גשמים בחג יוצאין הכל מן הסוכה ונראה שאין חפץ הקב"ה שישבו בסוכה ואמאי מתחיל להזכיר גבורות גשמים ונראה שהוא מתפלל שירדו גשמים בחג:
לא אמרתי לישאל שיתפלל על הגשמים בחג אלא להזכיר. שמתחיל להזכיר בחג[2] גבורות של גשמים מקום שמוריד גשמים בעונתם לאחר החג כשצריכין:
אם כן לעולם יהא מזכיר אפי' בימות החמה שמוריד גשמים בעונתן:
גמ' התם קאי מזכירין כו' במס' ברכות:
וליתני התם במס' [ברכות] סמוך לדתני מזכירין כו' ליתני מאימתי מ"ש דשבקיה עד הכא כלומר מי קתני הכא בסדר מועד מאימתי אמאי דתני מזכירין במס' ברכות דהיינו בסדר זרעים. תנא מר"ה סליק ששניהם בסדר אחד הן להכי לא מצי למימר מ"ש דשבקיה עד הכא. כתיב עושה גדולות עד אין חקר אלמא דכתיב חקר בגשמים וכתיב חקר בברייתו של עולם מה בברייתו של עולם כתיב ביה גבורה אף בגשמים הוי כמו דכתיב גבורה:
שלא נמסרו שלשתן ביחד ביד שליח. יפתח ה' ולא שליח כי אני ה' ולא שליח פותח את ידך ולא שליח. גשמים נמי היינו פרנסה וכבר חשיבנא ליה:
מאימתי מזכירין גבור' גשמים: מפ' בש"ס דלהכי קרי ליה גבור' גשמי' לפי שיורדין בגבור' שמפתח של גשמי' לא נמסרי' בידי שליח אלא כדי לרדות בהם את הבריו' שחיי בני אדם בעה"ז תלויי' בהם וקבעוהו חכמי' בתחיית המתי' לפי ששקולה כתחיית המתי' שהוא ענין דומה לו שהזרעי' נקברי' תחת הקרקע צומחי' ע"י הגשמי' ויוצאי' בכמה והוא ג"כ לראייה טל תחיית המתי' כדאמר בכתובות ק"ו מחטה לענין שאמר הכתוב ויציצו מעיר כעשב הארץ וגם שבני אדם כשהגשמי' נעצרי' ומזונותיה' נמנעי' הם נחשבי' למתי' והקב"ה מחיה אותם על ידי הגשמי'. ועוד שכל ענין החסדי' שבברכה זו מבטל מערכת הכוכבים ולפי' נקראת ברכת גבורות וכן ענין ירידת גשמי' ולפי' קבעוה בברכת תחיית המתי' וכן תמצא באותה ברכה שמזכיר ג' פעמי' מחיה המתי' והאחרון שבברכה הוא בלבד על תחיית המתי' ממש באמרו ונאמן אתה להחיות מתים וע"ד הנגלה הראשון הסמוך לגבורת הגשמי' הוא על ענין שאמרנו שמחיה בני אדם ע"י הגשמי' שמכין בהם מזונותיהן והשני הסמוך לסומך נופלים הוא על בני אדם שקרב קצם למות והקב"ה מאריך ימיה' וישלח דברו וירפאם. וה"ג שאומר מלך ממית ומחיה הוא על המתים שמתו ממש שהוא מחיה בעה"ז ע"י נביאיו כמתי' שהחיה אליהו ואלישע ועל אותם שמחיה בעול' הנשמות אח"כ אומר על העתיד לבא ונאמן אתה להחיות מתים ועל זה שנינו בברכות מזכירין גבורת גשמי' בתחיית המתים:
ובש"ס בעי תנא היכא קאי דקתני מאימתי מזכירין ופירושו הנכון דכל כי האי גוונא שאין חיובו מפורש בכתו' מעיקרא אית ליה לתנא למתני חיובא והדר תני ומנא דתיובא והיינו דבעי' בברכות גבי ק"ש תנא היכא קאי דקתני מאימתי דמעיקרא ה"ל לפרושי חיוב ק"ש דאע"ג דכתיב בשכבך ובקומך ההוא בדברי תורה הוא במשמ' שישנן תמיד ומהדרי' דאקר' קאי שזה מקובל היה וידוע ביניה' דכי כתיב בשכבך ובקומך על חיוב ק"ש הכי נמי אתמהי' היכא קאי דקתני מאימתי דהא מדרבנן הוא וצריך למתני חיוב הזכרה מעיקרא מה שאין כן בסוכה ולולב ושופר שחיוב' מפורש בכתו' ולא הוצרך התנא לשנות אלא הלכותיהן ואמרי' דהת' קאי דתנן מזכירי' גבורת גשמי' בתחיית המתי' והא דתנייה התם משום דמיירי התם בעניני סדור הברכות והתפלות וגם שברכות היא תחל' סדר זרעי' שענינ' תלוי כברכה וגשמי' ואקשי' ולתניי' התם מאי שנא דתנייה והדרי' אלא תנא מר"ה סליק דתנן ובחג נידונין על המים ואיידי דתנן ובחג נידונין על המים תנא נמי מאימתי והא ודאי לפום פשטה לא אתיא שפיר האי תירוצא למאי דבעי' היכא תני חיובא דהזכר' גשמי' אבל ודאי דהשתא נמי סביר' לן דעיקר חיובא התם בברכות תניא ליה מטעמא דאמרן אלא דקשיא לן דכיון דההיא בסדר זרעי' והא בסדר מועד לא הוה נטיר ליה עד הכא דלתני השתא מאימתי אי לאו דהכא בסדר מועד הדר תני רמיזא ובחג נידונין על המים ומניה סליק דרגיל בפומא דרבנן כדקתני הכא מאימתי ואע"ג דבתרי מסכתות קיימ' לן אין סדר קים לן שרגילין היו המסכתו' לשנות זו אחר זו ולא בערבוביא ופרשי' בדוכתי אחריני והיינו דנקיטינן בהאי פירוק' בתרא מר"ה סליק ואלו בפירוקא קמא אמר התם קאי ודוק:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה