פתיחת התפריט הראשי

רמב"ם על מנחות יא

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה אעריכה

שתי הלחם נלושות אחת אחת ונאפות אחת כו': אלו המלאכות כולן קבלה וכן הגידו שהיו עושין אותן מימות משה ע"ה ועד ימיהם: ודפוס הוא ידוע ונקרא טפוס והיו ללחם הפנים ג' טפוסין אחד שנותנין אותן בו כשהוא עשוי והב' שאופין בתנור עד שהיה עומד בין שני אוירין וג' שנותנים אותן לכשיצא מן התנור:

משנה בעריכה

אחד שתי הלחם ואחד לחם הפנים לישתן כו': הסבה שמחמתה מותר ללוש אותם חוץ לעזרה ולא יהא מותר לאפות אלא בעזרה לא נתבארה בגמ' רק נתקשה למה הוצרכו לאפות בעזרה ולא הוצרכו ללוש וכבר בארנו שבית פגי בית מחוץ לעזרה היה מוכן לבשול המנחות כפי הנראה לעין ואין הלכה כר' יהודה ולא כר' שמעון:

משנה געריכה

חביתי כהן גדול לישתן ואפייתן בפנים ודוחות כו': כבר בארנו פעמים שזה הכלל שאמר רבי עקיבא אמת לא ישתבש בשום פנים בשום דבר מכל המצות:

משנה דעריכה

כל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים ואין כו': יש בהם מעשה כלי בפנים ואינם צריכין כלי שרת אלא בפנים כמו שזכרנו וזה המאמר מחובר במה שאמר שלחם הפנים מותר ללוש אותן בחוץ ונאפה בפנים ומה שאמר כיצד הוא שאל על סבת היות לחם הפנים נאפת בדפוסים ואמר שסבת זה שיהא בעל שטחים מששה רוחות וכן שתי הלחם: ומה שאמר זד"ד הוא סימן לצורות שתי הלחם שבאורך כל אחד משתיהן שבע טפחים וברוחב ארבע טפחים ובגובה ד' אצבעות והסי' בצורת כל חלה מלחם הפנים יה"ז: ומה שאמר שיהא לו פנים הרבה רוצה לומר שמקיפים אותה ו' טפחים כמו שבארנו:

משנה העריכה

השלחן ארכו עשרה ורחבו חמשה לחם הפנים כו': השלחן אמרה תורה עליו אמתים ארכו ואמה רחבו רבי יהודה אומר אמת כלים בת חמשה טפחים ור"מ אומר כל אמה שנזכרת בתורה או בדברי חכמים הוא בת ששה טפחים זולתי מזבח הזהב וקרן מזבח החיצון והסובב והיסוד לפי שהן בת חמשה כפי מה שנבאר בג' ממדות והלכה כר"מ וכשנותנין הלחם על השלחן כמו שאמר רחב החלה לאורך השלחן יהיו במלא השלחן שתי חלות אחר שכופלין קצותם כמו שזכר אח"כ נותן שתיהם למעלה מן השתים עד שיהיו מן הי"ב חלות ב' מערכות ו' ככל מערכה כל אחת ואחת על חברתה והוא מה שאמר שכלו בשתים מערכות שש המערכת והביא ראי' ועליו מטה מנשה שהוא בסמוך לו וקרוב ממנו וכן מה שנא' בלבונה על בסמוך והלכה כאבא שאול:

משנה ועריכה

 

ארבעה סניפין של זהב היו שם מופצלין מראשיהן כו': ואמר רחמנא בשלחן ועשית קערותיו אלו דפוסין וכפותיו אלו בזיכין וקשותיו אלו סניפין ומנקיותיו אלו קנים והיו י"ד לכל סדר כמו שאני אבאר נותנין החלה אחת על השולחן על הסדר שזכרנו אח"כ יהיה עליו ג' קנים מאותן הקנים ועל הקנים חלה אחרת ואח"כ ג' קנים ועליהן חלה שלישית אח"כ ג' קנים ועליהן חלה רביעית אח"כ ג' קנים על החלה הרביעית ועליהן חלה חמישית אח"כ ב' קנים על החלה החמישית ועל שני הקנים החלה הששית שאין עליה אלא אחת בלבד ואלו הקנים יכולין להסירן ערב שבת וכן מחזירין אותן מוצאי שבת ולפיכך אין דוחין את השבת הואיל ואפשר לעשות שלא בשבת כל הכלים לאורך הבית זולתי הארון שארכו לרחב הבית והיה מונח בקדש הקדשים כזו הצורה

ומן הצורה הזאת יתבאר לך מקום השולחן ומקום המנורה ומזבח הזהב באיזה מקום היה מן ההיכל ואיך היה מונח כל אחד מהן ושמזבח הזהב חוץ למקום השלחן והמנורה ושיעור הרחקתו מן המנורה כשיעור הרחקתו מן המזבח (נ"א הצפון):

משנה זעריכה

שני שולחנות היו באולם מבפנים על פתח כו': כבר ידעת שסדור הלחם יהיה ביום השבת שנא' ביום השבת ביום השבת יערכנו הכהן וגו' ויום השבת יאכל אם לא ימנע הצום ומחלקים לחם הפנים בין משמרה הנכנסת ומשמרה היוצאת כמו שבארנו בסוף סוכה וכשתעיין כל קרבנות יוה"כ לא תמצא בהן מה שיאכל זולתי שעיר חטאת הנעשה בחוץ כבר נתבאר בחמשה מזבחים שהחטאת תאכל ליום ולילה עד חצות ואם חל יוה"כ בששי בשבת אי אפשר לאכול שעיר חטאת ליל שבת מבושל לפי שאין מותר לבשלו לא ביוה"כ ולא ביום השבת: ואמר שהבבליים היו אוכלין אותו חי בלי בשול מפני שאיסטומכתם חזקה זהו מה שאמר מפני שדעתן יפה וזה דוחה טענת מי שכופר ומאמין שיום הכיפור לא היה מעולם לא ביום ו' ולא ביום ראשון אע"פ שכל מה שאמר מזה במשנה על דרך התנאי שאם חל כבר אמרה המשנה הלכה למעשה שבבליים היו אוכלים חי ולפיכך אין ראוי להיות בכאן מחלוקת וא"א ג"כ לומר שזה הענין שלא נהיה כמוהו והרבה דברים יש בגמ' שמחזיקים זה וסוף הענין מסור בראיה בזמן שיש שם ב"ד כמו שבארנו בראש השנה ודע זה:

משנה חעריכה

סדר את הלחם בשבת ואת הבזיכים לאחר שבת כו': דין לחם הפנים לערכו ביום השבת על השולחן ונותנים עמו שני בזיכי לבונה באותה שעה ג"כ ומניח הכל עד שבת הבאה ומוציאין הלחם והבזיכין ונותן אחרים ומקטיר הבזיכים שהוא יום השבת ג"כ ואוכלין הלחם וכל זה דבר תורה ולפיכך אמר סדר הלחם בשבת כמצותה וסדר הבזיכים אחר השבת ומניח הכל עד שבת הבאה והקטיר הבזיכים שנתן עם הלחם ראשון אותו הלחם פסול ואפי' נתקדש וע"כ אין בו דיני נותר ופיגול וטמא לפי שאינו קדוש וכן אם סדר לחם ובזיכים לאחר שבת והקטיר הבזיכים לאחר שבת הבאה שהלחם ג"כ אינו נפסל ולפיכך לא יקטיר הבזיכים בשבת הבאה ומניח אותו לשבת הבאה כדי שתעבור השבת על הבזיכים והלחם ואז מקטיר הבזיכים בשבת שלישית שהוא יום י"ד לסדור הלחם והבזיכים לפי שיום ראשון יהיה זה ומותר הי' לאוכלו מיד ולא יפסל אם נשאר על השולחן והוא מה שאמר שאפי' היה ימים על השולחן אין בכך כלום:

משנה טעריכה

שתי הלחם נאכלות אין פחות משנים ולא יותר כו': כבר נתבאר במסכת ביצה ששני ימים טובים של ר"ה קדושה אחת וכבר זכרנו אותו לך בעירובין ונתבאר בביצה ג"כ שאין אופין ומבשלין בי"ט אלא מה שיאכל באותו היום בלבד ואין הלכה כרשב"ג: