פתיחת התפריט הראשי

רמב"ם על יבמות י

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה אעריכה

האשה שהלך בעלה למדינת הים כו': מן העקרים שהם אצלנו שכל מי שזנתה אשתו תחתיו אסורה עליו ועל מי שזנתה עמו לפי שנאמר בסוטה נטמאה נטמאה ב' פעמים ובא בקבלה טמאה לבעל וטמאה לבועל ולפיכך חייבנו בכאן תצא מזה ומזה אע"פ שהיא שוגגת לפי שהיא נעשית זונה. וחיוב הגט מן הראשון מבואר ואמנם מן השני גזרה שמא יאמרו אשת איש יוצאה בלא גט. ולא יתחייב אחד מהם בכתובה ולא תנאי כתובה לפי שהדין הכריח שניהם לגרשה ואין דינה כדין אשת כהן שנשבית שבעלה חייב בכתובתה. ואחזור למה שאמרו ולא בלאות ר"ל לא מה שנאבד ונפסד מנכסי צאן ברזל ולא מנכסי מלוג אין מוציאין מהם ואם היו הבלאות בעין היא תקחם בלא ספק שהעיקר אצלנו שהיא לא הפסידה בלאותיה הקיימין. ולא פירות שאין מוציאין מהם מה שהגיע אצלם מפירות נכסיה וכמו כן אין לה תוספת כתובתה. ואמרו הולד ממזר מזה ומזה ר"ל אם כשבא עליה הראשון שנית והיא תחת השני קודם שתקבל ממנו גט הולד ממזר והוא ממזר מדרבנן והולד משני ממזר מדאורייתא ולכך הולד מראשון אסור בממזרת ואסור בבת ישראל. ומן העקרים שבת לוי שזינתה לא נפסלה מן המעשר אבל נפסלה בכאן משום קנס. ואין הפרש בין נשאת ברשות ב"ד בין שלא ברשות ב"ד ואפילו העידו ב' עדים במיתתו ולא נאמר מאי הוה לה למיעבד אלא כל זמן שיבא בעלה הראשון תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה. ואין הלכה כרבי יוסי ולא כר"א ולא כר"ש:

משנה בעריכה

ניסת ע"פ ב"ד תצא ופטורה מן הקרבן כו': זאת ההלכה דחויה אבל היא חייבת קרבן מכל הצדדין לפי שהעיקר אשר הוא אצלנו בעושה בהוראת ב"ד שהוא פטור מן הקרבן יש לו תנאים רבים כמו שיתבאר בתחלת הוריות ובהתקבץ אלו התנאים יהיה העושה פטור ואלו התנאים אין בכאן מהם גם אחד ולכך האשה ובעלה השני חייבין בקרבן לפי שהם שוגגין וזה הקרבן חטאת נקבה מן הצאן:

משנה געריכה

האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים כו': ר"ל באמרו הראשון ואחרון אשר נולד לפני שמועה ולאחר שמועה וזה דעת ר"ע דסבר יש ממזר מחייבי לאוין שהיבמה איסור לאו בה הוא שנאמר לא תהיה אשת המת החוצה ואין הלכה כר"ע:

אמרו לה מת בנך ואח"כ מת בעליך כו': כל מה שאמר הולד הראשון ואחרון ממזר ר"ל שנולד לפני שמועה ולאחר שמועה כמו שזכרנו במה שקדם ומאמר ר"א אמיתי ובזה הפסיק ענין אחר והוא כשיכתוב אדם גט לאשתו ויבאר בו שהוא מגרש אותה ממנו והניחה אסורה על שאר בנ"א כגון שיאמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם בלא ספק הגט הוא פסול והוא חספא בעלמא אבל היא אסורה לכהן בזה הגט ואינה מותרת להנשא עד שיכתוב לה גט כשר לפי שנאמר גרושה מאישה אפילו לא נתגרשה אלא מאישה וזהו ריח הגט שפוסל בכהונה:

משנה דעריכה

מי שהלכה אשתו למדינת הים כו': ידוע הוא שאין קדושין תופסין בעריות ונאמר בסוטה ושכב איש אותה ובא בקבלה שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחרת אוסרתה וזה מן הדין כי האדם כשזינה עם קרובות אשתו לא תאסר עליו אשתו. ומאמר רבי יוסי צריך ביאור גדול שת"ק ביאר דבריו כפי מה ששמע רבי יוסי ממנו שאם היה יעקב וישמעאל נשואים לאה ורחל ויעקב בעל לאה והלך ישמעאל ולאה למד"ה ושמע יעקב שמתו שניהם ונשא יעקב לרחל אח"כ באו ישמעאל ולאה וידוע הוא שרחל אסורה על ישמעאל בעלה בלא ספק לפי שהיא צריכה גט מיעקב וכל הדרכים האלו בה כמו שנקדם אבל לאה מותרת ליעקב בעלה בין שהיתה לאה מאורסת ליעקב או נשואה לפי שאין שכיבת אחותה אוסרתה וחלק רבי יוסי על זה ואמר שאם תהיה לאה מאורסת ליעקב בלבד תיאסר עליו לפי שאפשר שתנאי היה לו בקידושין ולא נתקיים התנאי ונשואין גמורים היו נשואי אחותה רחל וצריכה רחל ממנו גט ונפסלה לבעלה וכמו שפסל על ידי אחרים פסל ע"י עצמו אבל אם היתה לאה נשואה ליעקב ידוע הוא שאין קדושין תופסין באחותה ואינה צריכה רחל גט ולכך מותרת שתחזור לישמעאל בעלה ולא תיאסר עליו לפי שלא קבלה גט וכמו שלא פסל רחל על בעלה לא פסל אשתו והלכה כרבי יוסי במה שאסר חזרת הארוסה ליעקב בלבד:

משנה העריכה

אמרו לו מתה אשתך ונשא אחותה מאביה כו': אמרו מתה מתה ר"ל אמרו לו מתה. ומן המבואר כשתהיה לאה אחות רחל מן האב בלבד ורחל אחות רבקה מן האם בלבד שהזיווג בלאה ורבקה מותר לפי שאין ביניהן קורבה כלל ועל זה הענין תתבאר ההלכה בקלות:


משנה ועריכה

בן תשע שנים ויום אחד הוא פוסל ע"י אחין כו': בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו כו': מן העקרים הוא שבן תשע שנים ויום אחד ביאתו ביאה ויש לו גט ויש לו מאמר אבל אינו גט גמור ואינו מאמר גמור. ואמרו בכאן פוסל תחלה ר"ל במאמר לפי שאם נתן אחיו הגדול מאמר ביבמתו ואח"כ נתן הוא מאמר אינו פוסל על ידי אחיו הגדול אבל הוא כאילו לא נתן שום דבר אבל בביאה הוא פוסל לעולם בין בתחלה בין בסוף והעיקר אצלנו עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול וכבר ידעת מן הפרק החמישי דין מאמר אחר מאמר ועל זה תעשה היקש ואין הלכה כר"ש:

משנה זעריכה

ראו בסוף פירוש הרמב"ם למשנה הקודמת.


משנה חעריכה

בן ט' שנים ויום א' שבא על יבמתו ואח"כ בא על צרתה כו': כבר בארנו שמאמר גדול כביאת בן ט' שנים ויום אחד ומעקרנו ג"כ אשת קטן ואשת שוטה פטורות מן החליצה ומן הייבום ולפיכך נשא אשה ומת פטורה מן החליצה ומן הייבום:

משנה טעריכה

בן תשע שנים ויום א' שבא על יבמתו ומשהגדיל כו': היות הראשונה חולצת ולא מתייבמת לפי שביאת בן תשע שנים כמאמר בגדול וכבר נקדם לך שאם נתן גדול מאמר ליבמתו ומת חולצת ולא מתייבמת ובן כ' שנה שלא הביא ב' שערות אם נראו בו סימני סריס הוא סריס חמה ואם לא נראו בו הרי הוא במדרגת קטן לכל המצות ודינו בענייני התשמיש כדין בן תשע שנים ויום אחד עד שיגיע לחמש ושלשים שנה וכשיהיה לו יותר על חמש ושלשים שנה ולא הביא שתי שערות הרי הוא סריס חמה אע"פ שלא נראו בו סימני סריס וסימני סריס הם כל שאין לו זקן ושערו לקוי ר"ל שערות ראשו דקים חלושים מאד ובשרו מחליק ואין מימי רגליו מעלין רתיחה ומטיל מים ואינו עושה כיפה ר"ל העדר קלוח השתן ושכבת זרעו דוהה ר"ל שמראיתו כהה ואין מימי רגליו מחמיצין ורוחץ בימות הגשמים ואין בשרו מעלה הבל כשאר הבריאים וקולו דק עד שאינו ניכר בין קולו לקול הנשים. וכשיראו בו אחד מאלו הסימנים ונשלמו לו כ' שנה ולא הביא שתי שערות הרי הוא סריס חמה ובתנאי שלא יהיו בזקנו ב' שערות או יותר לפי שכשיהיו בזקנו אפילו שתי שערות לא יהיה סריס עד שיהיו בו הסימנים כולן [ויהיה בן עשרים שנה] או עד שיהיה בן ל"ה שנים ויום אחד ומכאן יתבאר לך ששתי שערות הנזכרות בכל מקום באיש ובאשה אינו ר"ל שיצמחו באי זה מקום שיהיו בגוף אלא מתנאי השערות שיצמחו למטה בגוף במקומות הידועים שהשער צומח בו ודע זה: