פתיחת התפריט הראשי

משנה יבמות י ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק י · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

בן תשע שנים ויום אחד, הוא פוסל על ידי לג אחין, והאחים פוסלין על ידו, אלא שהוא פוסל תחילה, ואחין פוסלין תחילה וסוף.

כיצד? בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו, פסל על ידי אחיןלו.

באו עליה אחין, ועשו בה מאמר, נתנו גט או חלצו, פסלו על ידו.

נוסח הרמב"ם

בן תשע שנים ויום אחד הוא פוסל על ידי אחים והאחים פוסלין על ידו אלא שהוא פוסל תחילה והאחים תחילה וסוף כיצד בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו פסל על ידי אחים באו עליה אחים ועשו בה מאמר ונתנו גט או חלצו פסלו על ידו

פירוש הרמב"ם

בן תשע שנים ויום אחד הוא פוסל ע"י אחין כו': בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו כו': מן העקרים הוא שבן תשע שנים ויום אחד ביאתו ביאה ויש לו גט ויש לו מאמר אבל אינו גט גמור ואינו מאמר גמור. ואמרו בכאן פוסל תחלה ר"ל במאמר לפי שאם נתן אחיו הגדול מאמר ביבמתו ואח"כ נתן הוא מאמר אינו פוסל על ידי אחיו הגדול אבל הוא כאילו לא נתן שום דבר אבל בביאה הוא פוסל לעולם בין בתחלה בין בסוף והעיקר אצלנו עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול וכבר ידעת מן הפרק החמישי דין מאמר אחר מאמר ועל זה תעשה היקש ואין הלכה כר"ש:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בן תשע שנים ויום אחד פוסל - את היבמה לאחין אם בא עליה, לד דביאתו ביאה. או אם נתן גט או עשה בה מאמר, שיש לו גט ויש לו מאמר, לה אבל אינו גט גמור ולא מאמר גמור:

אלא שהוא פוסל תחלה - בגמרא מפרש דבמאמר הוא פוסל תחלה ולא בסוף, שאם אחיו הגדול עשה מאמר ואח"כ עשה מאמר זה שהוא בן תשע שנים ויום אחד לא פסלה מאחיו, אבל בביאה פוסל בן תשע שנים ויום אחד בין בתחלה בין בסוף. ומתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אלא הוא פוסל תחלה והן פוסלין תחלה וסוף. במה דברים אמורים, במאמר, אבל ביאה אפילו בסוף נמי פסיל, כיצד, בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו וכו':

פירוש תוספות יום טוב

על ידי אחין. עליהן. נ"י:

הוא פוסל. כתב הר"ב דביאתו ביאה דוקאלענין יבום וכמאמר כמ"ש הר"ב במשנה ח' ועיין במשנה ה' פ"ה דנדה ומ"ש עוד הר"ב שיש לו גט ויש לו מאמר וכ"כ הרמב"ם וחליצה לא כדכתבו לקמן מ"ד פרק י"ב דלרבנן אין בחליצת קטן כלום. וקשיא דאם חליצה ביבמה לית לי' כ"ש גט דלית ליה דהא בגדול לא אתי גט אלא מכח חליצה. וכן חזר בו הרמב"ם בפרק ה' מהלכות יבום דאין לו גט וכ"כ הטור סימן ק"ע והיינו נמי דבגמרא מפרש שכ' הר"ב בסמוך לא נקיט בההוא ברייתא דמינה מפרשינן הכי. אלא מאמר בלחוד. ורבינו ירוחם בסוף נתיב כ"ה כתב דיש לו גט ויש לו חליצה:

כיצד בן תשע וכו' פסל ע"י אחין. שעשו בה מאמר תחלה דהא כיצד אבסוף קאי. לשון רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לג) (על המשנה) על ידי. עליהן. נ"י:

(לד) (על הברטנורא) דוקא לענין יבום:

(לה) (על הברטנורא) כ"כ הר"מ. וחליצה לא, כדאיתא לקמן משנה ד' פרק י"ב דלרבנן אין בחליצת קטן כלום וקשיא דאם חליצה ביבמה לית ליה כל שכן גט דלית ליה דהא בגדול לא אתי גט אלא מכח חליצה וכן חזר הר"מ בחבורו דאין לו גט. ועתוי"ט:

(לו) (על המשנה) על ידי אחין שעשו בה מאמר תחלה דהא כיצד אבסוף קאי. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בן ט' שנים וכו':    פ"ה דהלכות יבום סי' י"ח י"ט ובטור א"ה סי' ק"ע:

והאחין פוסלין על ידו:    שפוסלין אותה אליו בביאותו לא קניא לגמרי אלא כמאמר בעלמא והא קיימא לן דיש מאמר וגט וביאה וחליצה אחר מאמר נמוקי יוסף:


פירושים נוספים