משנה יבמות י רמבם
נוסח הרמב"ם עריכה
(א) האישה - שהלך בעלה למדינת הים,
- באו ואמרו לה: "מת בעליך",
- נישאת - ואחר כך בא בעלה,
- תצא - מזה ומזה.
- וצריכה גט - מזה ומזה.
- ואין לה כתובה
- ולא פירות, ולא בליות,
- ולא מזונות - על זה, ועל זה.
- ואם נטלה, מזה ומזה - תחזיר.
- והוולד ממזר - מזה ומזה.
- ולא זה וזה - מיטמאין לה.
- ולא זה וזה זכאין -
- לא במציאתה,
- ולא במעשה ידיה,
- ולא בהפר נדריה.
- היתה -
- בת ישראל - נפסלה מן הכהונה.
- ובת לוי - ממעשר.
- בת כוהן - מן התרומה.
- ואין יורשיו של זה,
- ויורשיו של זה - יורשים את כתובתה.
- מתו - אחיו של זה,
- ואחיו של זה,
- חולצים - ולא מייבמין.
- ואחיו של זה,
- רבי יוסי אומר:
- כתובתה - על נכסי בעלה הראשון.
- רבי אליעזר אומר:
- הראשון - זכאי במציאתה,
- ובמעשה ידיה, ובהפר נדריה.
- הראשון - זכאי במציאתה,
- רבי שמעון אומר:
- ביאתה, וחליצתה,
- מאחיו של ראשון - פוטרת צרותיה,
- ואין הוולד ממנה - ממזר.
- ואם נישאת שלא ברשות - מותרת לחזור לו.
- ביאתה, וחליצתה,
(ב) נישאת - על פי בית דין,
- תצא - ופטורה מן הקרבן.
- ושלא על פי בית דין,
- תצא - וחייבת בקרבן.
- יפה כוחו - של בית דין,
- שפטרוה - מן הקרבן.
- התירוה בית דין להינשא,
- והלכה, וקילקלה - חייבת בקרבן,
- שלא התירוה - אלא להינשא.
(ג) האישה - שהלך בעלה ובנה למדינת הים,
- באו ואמרו לה: "מת בעליך, ואחר כך מת בנך",
- ונישאת,
- ואחר כך אמרו לה: "חילוף היו הדברים",
- תצא,
- והוולד הראשון והאחרון - ממזר.
[ד] *הערה 1: אמרו לה: "מת בנך, ואחר כך מת בעליך",
- ונתייבמה,
- ואחר כך אמרו לה: "חילוף היו הדברים",
- תצא,
- והוולד הראשון והאחרון - ממזר.
- אמרו לה: "מת בעליך",
- ונישאת,
- ואחר כך אמרו לה: "קיים היה, ומת",
- תצא,
- והוולד הראשון - ממזר,
- והאחרון - אינו ממזר.
- אמרו לה: "מת בעליך",
- ונתקדשה,
- ואחר כך - בא בעלה,
- מותרת לחזור לו.
- אף על פי - שנתן לה האחרון גט,
- לא פסלה - מן הכהונה.
- זה מדרש - דרש רבי אלעזר בן מתיה,
- "ואשה גרושה מאישה" (ויקרא כא ז),
- ולא מאיש - שאינו אישה.
(ד) [ה] מי שהלכה אשתו - למדינת הים,
- ובאו ואמרו לו: "מתה אשתך",
- ונשא את אחותה,
- ואחר כך - באת אשתו,
- מותרת לחזור לו.
- הוא מותר - בקרובות שניה,
- ושניה - מותרת בקרוביו.
- ואם מתה הראשונה - מותר בשניה.
- אמרו לו: "מתה אשתך",
- ונשא את אחותה,
- ואחר כך אמרו לו: "קיימת היתה, ומתה",
- הוולד הראשון - ממזר,
- והאחרון - אינו ממזר.
- רבי יוסי אומר:
- כל שהוא פוסל - על ידי אחרים,
- הוא פוסל - על ידי עצמו,
- וכל שאינו פוסל - על ידי אחרים,
- אינו פוסל - על ידי עצמו.
- כל שהוא פוסל - על ידי אחרים,
(ה) [ו] אמרו לו: "מתה אשתך",
- ונשא את אחותה מאביה,
- מתה - ונשא את אחותה מאימה,
- מתה - ונשא את אחותה מאביה,
- מתה - ונשא את אחותה מאימה,
- מותר - בראשונה, ובשלישית, ובחמישית,
- ופוטרות - את צרותיהן,
- ואסור - בשניה, וברביעית,
- ואין ביאת אחת מהן - פוטרת צרתה.
- מותר - בראשונה, ובשלישית, ובחמישית,
- ואם בא על השניה - לאחר מיתת הראשונה,
- מותר - בשניה, וברביעית,
- ופוטרות צרותיהן,
- ואסור - בשלישית, ובחמישית,
- ואין ביאת אחת מהן - פוטרת צרתה.
- מותר - בשניה, וברביעית,
(ו) [ז] בן תשע שנים ויום אחד,
- הוא פוסל - על ידי אחים,
- והאחים - פוסלין על ידו,
- אלא, שהוא פוסל - תחילה,
- והאחים - תחילה וסוף.
- אלא, שהוא פוסל - תחילה,
- כיצד?
- בן תשע שנים ויום אחד,
- שבא על יבמתו - פסל על ידי אחים.
- באו עליה אחים,
- ועשו בה מאמר,
- ונתנו גט, או חלצו - פסלו על ידו.
- בן תשע שנים ויום אחד,
(ז) בן תשע שנים ויום אחד,
- שבא על יבמתו,
- ואחר כך - בא אחיו, שהוא בן תשע שנים ויום אחד, עליה,
- פסל על ידו.
- רבי שמעון אומר: לא פסל.
(ח) בן תשע שנים ויום אחד,
- שבא על יבמתו,
- ואחר כך - בא על צרתה,
- פסל על ידי עצמו.
- רבי שמעון אומר: לא פסל.
[ח] בן תשע שנים ויום אחד,
- הבא על יבמתו - ומת,
- חולצת - ולא מתייבמת.
- נשא אישה - ומת,
- הרי זו - פטורה.
(ט) [ט] בן תשע שנים ויום אחד,
- שבא על יבמתו,
- ומשהגדיל - נשא אישה אחרת,
- אם לא ידע את הראשונה - משהגדיל,
- השניה - או חולצת, או מתייבמת.
- הראשונה - חולצת, ולא מתייבמת.
- רבי שמעון אומר:
- מייבם - לאיזו שירצה,
- וחולץ - לשניה.
- אחד - שהוא בן תשע שנים ויום אחד,
- ואחד - שהוא בן עשרים שנה, שלא הביא שתי שערות.
הערות עריכה
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה יבמות י
משנה יבמות, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב