משנה יבמות י ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק י · משנה ז | >>
בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו, ואחר כך בא עליה אחיו שהוא בן תשע שנים ויום אחד, פסל על ידו.
רבי שמעון אומר, לא פסל.
משנה מנוקדת
בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ,
- וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ אָחִיו שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד,
- פָּסַל עַל יָדוֹ.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,
- לֹא פָּסַל:
נוסח הרמב"ם
בן תשע שנים ויום אחד,
- שבא על יבמתו,
- ואחר כך - בא אחיו, שהוא בן תשע שנים ויום אחד, עליה,
- פסל על ידו.
- רבי שמעון אומר: לא פסל.
פירוש הרמב"ם
( ראו סוף משנה ו )
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
פסל על ידו - דהוי ליה כמאמר אחר מאמר דשניהם תופסין בה:
ר"ש אומר לא פסל - דביאת בן תשע לר"ש ספק קניא ספק לא קניא, אי קניא קניא לגמרי ולא מהניא ביאת אחיו, ואי לא קניא הוה ליה כמי שלא בעל לא הוא ולא אחיו, הילכך לא פסל. ואין הלכה כרבי שמעון:
פירוש תוספות יום טוב
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
בן ט' שנים וכו': ביד שם סי' כ' ובטור שם ובהא פליגי ת"ק ור"ש דת"ק סבר בן ט' קניא ומשיירא ושניהם תופסין בה וכיון דבעיא גט משני קם כוליה ביתא עליה דכיון שלא בנה שוב לא יבנה ור"ש ס"ל דביאת בן ט' ספק קניא ספק לא קניא אי קניא קניא לגמרי אי לא קניא כלל וכגון דביאת שני בשגגה דאי במזיד הא קיימא לן ביאתו ביאה ונהרגת עליו: ומתני' דחשיב ביאה כמאמר וקתני דמהני מאמר בין ביבם א' ושתי יבמות כי סיפא דקתני ואח"כ בא על צרתה בין שני יבמים ויבמה אחת כי רישא דלא כבן עזאי דאיהו אמר יש מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת ואין מאמר אחר מאמר בשני יבמות ויבם א' שכל כחו וקנינו שהיה לו לענין מאמר נתן בראשונה ודחה את השניה והכי נמי סתם לן תנא לעיל פי רבן גמליאל דלא כבן עזאי כדכתבי' התם:
תפארת ישראל
יכין
ואחר כך בא עליה אחיו שהוא בן תשע שנים ויום אחד פסל על ידו: אע"ג דאין ביאה אחר ביאה [כפ"ה]. הכא בביאת בן ט', רק כמאמר אחר מאמר הוא:
רבי שמעון אומר לא פסל: דר"ש מסופק במאמר ובביאת בן ט' אי קני אי לא, להכי אי קנה, כבר קנה קמא לגמרי ולא פסלה אחיו, ואי לא קנה, גם בתרא לא קנה ולא פסלה מאחיו ומיירי שהיתה אנוסה בביאת השני, והראשין לא היה כהן, דאל"כ יש לחוש שמא ביאת בן ט' קנה, והו"ל תו כא"א של הראשון, ולכ"ע נאסרה על הראשון, דהרי גם נהרגת על ביאתו, כשהיה ברצון [כנדה דמ"ה א']:
פסל על ידי עצמו: ואסור בשתיהן, דביאת כ"א קנה במקצת והו"ל ב' בתים וצריך לגרש א', וקם ליה אח"כ בשנייה בלא יבנה:
רבי שמעון אומר לא פסל: ממ"נ כלעיל, אבל שנייה לא מקיים דלמא קנה הראשונה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת