משנה יבמות י ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק י · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

ניסת על פי בית דין, תצא, ופטורה מן הקרבן.

לא ניסת על פי בית דין, תצא, וחייבת בקרבן.

יפה כח בית דין, שפוטרה מן הקרבן.

הורוה בית דין לינשא, והלכה וקלקלהיח, חייבת בקרבן, שלא התירוה אלא לינשא.

משנה מנוקדת

נִיסֵת עַל פִּי בֵּית דִּין,

תֵּצֵא,
וּפְטוּרָה מִן הַקָּרְבָּן.
לֹא נִיסֵת עַל פִּי בֵּית דִּין,
תֵּצֵא,
וְחַיֶּבֶת בַּקָּרְבָּן.
יָפֶה כֹּחַ בֵּית דִּין, שֶׁפּוֹטְרָהּ מִן הַקָּרְבָּן.
הוֹרוּהָ בֵּית דִּין לִנָּשֵׂא, וְהָלְכָה וְקִלְקְלָה,
חַיֶּבֶת בַּקָּרְבָּן,
שֶׁלֹּא הִתִּירוּהָ אֶלָּא לִנָּשֵׂא:

נוסח הרמב"ם

נישאת על פי בית דין תצא ופטורה מן הקרבן ושלא על פי בית דין תצא וחייבת בקרבן יפה כוחו של בית דין שפטרוה מן הקרבן התירוה בית דין להינשא והלכה וקילקלה חייבת בקרבן שלא התירוה אלא להינשא.

פירוש הרמב"ם

ניסת ע"פ ב"ד תצא ופטורה מן הקרבן כו': זאת ההלכה דחויה אבל היא חייבת קרבן מכל הצדדין לפי שהעיקר אשר הוא אצלנו בעושה בהוראת ב"ד שהוא פטור מן הקרבן יש לו תנאים רבים כמו שיתבאר בתחלת הוריות ובהתקבץ אלו התנאים יהיה העושה פטור ואלו התנאים אין בכאן מהם גם אחד ולכך האשה ובעלה השני חייבין בקרבן לפי שהם שוגגין וזה הקרבן חטאת נקבה מן הצאן:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ופטורה מן הקרבן - דיחיד שעשה בהוראת בית דין פטור מן הקרבן:

שלא על פי בית דין - אלא בשני עדים, חייבת בקרבן, דשוגגת היא. ולית הלכתא כי הא מתניתין, אלא בין נשאת ע"פ בית דין בעד אחד בין ע"פ שני עדים, חייבין בקרבן היא ובעלה השני יז:

פירוש תוספות יום טוב

ופטירה מן הקרבן. כתב הר"ב ולית הלכתא כו' וטעמא שאין זו הוראת בית דין אלא טעות כדאיתא בגמרא וכ"כ הרמב"ם פי"ד מה' שגגות אע"פ שבפירושו כתב בלשון אחר:

וקלקלה. מפרש רבי יוחנן בגמרא ותניא כוותיה כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט דלהכי לא שריא. אבל זינתה לא. מ"ט אתון הוא דשויתון פנויה [*ועיין בדבור דלעיל]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יז) (על הברטנורא) ומעמא שאין זו הוראת ב"ד אלא מעות:

(יח) (על המשנה) וקלקלה. מפרש בגמרא כגון אלמנה לכה"ג גרושה כו' דלהכי לא שריא אבל זינתה לא מ"ט אתון הוא דשויתון פנויה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

נשאת ע"פ ב"ד תצא ופטורה מן הקרבן שלא ע"פ ב"ד תצא וחייבת בקרבן יפה כחן של ב"ד שפטרוה מן הקרבן:    כך צ"ל: ומפר' ר' אמי בגמרא דר' יוסי דקאמר בסיפא דמתני' כל שפוסל ע"י אחרים פוסל ע"י עצמו קאי אהאי בבא דת"ק קאמר לא שנא ע"פ עדים דאשת גיסו שריא פי' שאמרו לו מתה אשתך ולאחות אשתו אמרו מת בעליך ונשא את אחות אשתו דאשת גיסו שריא לבעלה כשיבא ל"ש על פי עד אחד שהיא נשאת. ע"פ ב"ד דאשת גיסו אסירה מ"מ אשתו שריא כדקתני נשאת ע"פ ב"ד תצא וההיא מותרת לבעלה וקתני סיפא נמי ואח"כ באת אשתו מותרת לחזור לו וקאמר ליה בעל פי ב"ד פליגנא עלך דהואיל ופוסל ע"י אחרים פוסל ע"י עצמו פי' הואיל ואשת גיסו אסורה אשתו נמי אסורה דאיסורא תלינן בגט דהא בהא תליא שיאמרו גירש זה ונשא זה אבל בעל פי עדים מודינא לך דכיון דאשת גיסו שריא ולא צריכא גט אשתו נמי שריא בלי ספק ור' יצחק נפחא אמר לעולם אסיפא כדנקיט ואזיל סדרא דמתני' בנשאת בעד אחד ומאי פוסל ואינו פוסל איכא דשמעיה ר' יוסי לת"ק וכו' כדפי' ר"ע ז"ל לקמן במקומו בפירקי' סי' ד':

הורוה ב"ד וכו':    רפ"ק דהוריות והתם דייק מינה מדלא קתני התירוה ב"ד ש"מ דמשום הכי חייבת בקרבן משום דלא נגמרה הוראתה עד שיאמרו לה מותרת את לעשות:

והלכה וקלקלה:    בגמ' מאי קלקלה ר' אלעזר אומר זנתה ר' יוחנן אמר אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ותניא כותיה ולמ"ד זנתה כ"ש אלמנה וכו' דלהכי לא שריוה רבנן דכיון דאיכא לאו ופסול זרע לא שריוה אדעתא דהכי ומ" ד אלמנה לכ"ג וכו' אבל זנתה לא מ"ט אתון הוא דשויתון יתה פנויה:

חייבת בקרבן:    חטאת נקבה מן הצאן. וביד פ"ה דהלכות שגגות סימן ה':

תפארת ישראל

יכין

ניסת על פי בית דין תצא ופטורה מן הקרבן:    דיחיד שחטא בהוראת ב"ד פטור מקרבן. וקיי"ל דחייבת בקרבן, דטעות היא ולא הוראה:

לא ניסת על פי בית דין:    רק ע"פ ב' עדים:

יפה כח בית דין שפוטרת מן הקרבן:    נ"ל דה"ק אע"ג דלעיל במ"א מחמרינן בנשאת ע"פ ב"ד, בהא יפה כח ב"ד להקל:

הורוה בית דין לינשא והלכה וקלקלה:    שנשאת אלמנה לכוה"ג, אבל בזנתה. פטורה, דאמרה אתון שווייתן פנוייה:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים