רמב"ם הקדמה למשנה תורה (מצוות עשה)
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו קעז קעח קעט קפ קפא קפב קפג קפד קפה קפו קפז קפח קפט קצ קצא קצב קצג קצד קצה קצו קצז קצח קצט ר רא רב רג רד רה רו רז רח רט רי ריא ריב ריג ריד רטו רטז ריז ריח ריט רכ רכא רכב רכג רכד רכה רכו רכז רכח רכט רל רלא רלב רלג רלד רלה רלו רלז רלח רלט רמ רמא רמב רמג רמד רמה רמו רמז רמח
מצוות עשה
א
עריכהמצוה ראשונה ממצוות עשה לידע שיש שם אלוה, שנאמר: "אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ ב, דברים ה ו).
ב
עריכהליחדו, שנאמר: "יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד" (דברים ו, ד).
ג
עריכהלאהבו, שנאמר: "וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ" (דברים ו ה, יא א).
ד
עריכהליראה ממנו, שנאמר: "אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" (דברים ו יג, י כ).
ה
עריכהלהתפלל לו, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם" (שמות כג, כה) – "עבודה" זו תפילה.
ו
עריכהלדבקה בו, שנאמר: "וּבוֹ תִדְבָּק" (דברים י כ).
ז
עריכהלהשבע בשמו, שנאמר: "וּבִשְׁמוֹ תִשָּׁבַע" (דברים ו יג, י כ).
- השגת הראב"ד: להשבע בשמו וכו' — אמר אברהם: אינה מן המניין, אלא בא להזהיר שלא ישבע באל אחר. ואולי אמר זה, דלאו הבא מכלל עשה – עשה.
ח
עריכהלהדמות בדרכיו הטובים והישרים, שנאמר: "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (דברים כח, ט).
ט
עריכהלקדש שמו, שנאמר: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב, לב).
י
עריכהלקרות קריאת שמע פעמים בכל יום, שנאמר: "וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו, ז).
יא
עריכהללמוד תורה וללמדה, שנאמר: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" (דברים ו, ז).
יב
עריכהלקשור תפילין בראש, שנאמר: "וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (דברים ו, ח).
יג
עריכהלקשור תפילין ביד, שנאמר: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ" (דברים ו, ח).
יד
עריכהלעשות ציצית, שנאמר: "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת" (במדבר טו, לח).
טו
עריכהלקבוע מזוזה, שנאמר: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו ט; יא, כ).
טז
עריכהלהקהיל את העם לשמוע תורה במוצאי שביעית, שנאמר: "הַקְהֵל אֶת הָעָם..." (דברים לא, יב).
יז
עריכהלכתוב כל איש ספר תורה לעצמו, שנאמר: "כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" (דברים לא, יט).
יח
עריכהלכתוב המלך ספר תורה לעצמו, יתר על האחד של כל אדם, עד שיהיה לו שתי תורות, שנאמר: "וְכָתַב לוֹ אֵת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים יז, יח).
יט
עריכהלברך אחר המזון, שנאמר: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ" (דברים ח, י).
כ
עריכהלבנות בית הבחירה, שנאמר: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" (שמות כה, ח).
- השגת הראב"ד: לבנות בית הבחירה וכו' — אמר אברהם: ולמה הניח לבנות מזבח אבנים שלמות.
כא
עריכהליראה מבית זה, שנאמר: "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (ויקרא יט ל; כו, ב).
כב
עריכהלשמור בית זה תמיד, שנאמר: "וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת" (במדבר יח, ב).
כג
עריכהלהיות הלוי עובד במקדש, שנאמר: "וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא" (במדבר יח, כג).
כד
עריכהלקדש הכהן ידיו ורגליו בשעת העבודה, שנאמר: "וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו..." (שמות ל, יט).
כה
עריכהלערוך נרות במקדש, שנאמר: "יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו" (שמות כז, כא).
כו
עריכהלברך הכהנים את ישראל, שנאמר: "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כג).
כז
עריכהלהסדיר לחם ולבונה לפני יי בכל שבת, שנאמר: "וְנָתַתָּ עַל הַשֻׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים" (שמות כה, ל).
- השגת הראב"ד: להסדיר לחם ולבונה וכו' — אמר אברהם: ולמה לא חשב הקטרת הבזיכין דכתיב אשה לה' ואכילת לחם דכתיב ואכלוהו במקום קדוש.
כח
עריכהלהקטיר קטורת פעמים ביום, שנאמר: "וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים" (שמות ל, ז).
כט
עריכהלהבעיר אש במזבח העולה תמיד, שנאמר: "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ" (ויקרא ו, ו).
ל
עריכהלהרים הדשן מעל המזבח בכל יום, שנאמר: "וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן" (ויקרא ו, ג).
לא
עריכהלשלח טמאים ממחנה שכינה שהוא המקדש, שנאמר: "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנֶפֶשׁ" (במדבר ה, ב).
לב
עריכהלחלוק כבוד לזרעו של אהרן, ולהקדימו לכל דבר שבקדושה, שנאמר: "וְקִדַּשְׁתּוֹ" (ויקרא כא, ח).
לג
עריכהלהיות הכהנים לובשים לעבודה בגדי כהונה, שנאמר: "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ..." (שמות כח, ב).
לד
עריכהלשאת הארון על הכתף כשנושאין אותו, שנאמר: "בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ" (במדבר ז, ט).
לה
עריכהלמשוח כהנים גדולים ומלכים בשמן המשחה, שנאמר: "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה" (שמות ל, לא).
לו
עריכהלהיות הכהנים עובדין במקדש משמרות משמרות, ובמועדים עובדין כאחד, שנאמר: "וְכִי יָבוֹא הַלֵּוִי..." (דברים יח, ו) "לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת" (שם, ח).
לז
עריכהלהיות הכהנים מיטמאין לקרוביהם, ומתאבלין עליהן כשאר ישראל שהן מצווין להתאבל, שנאמר: "לָהּ יִטַּמָּא" (ויקרא כא, ג).
לח
עריכהלהיות כהן גדול נושא בתולה, שנאמר: "וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח" (ויקרא כא, יג).
לט
עריכהלהקריב תמידין בכל יום, שנאמר: "שְׁנַיִם לַיּוֹם עוֹלָה תָמִיד" (במדבר כח, ג).
מ
עריכהלהקריב כהן גדול מנחה בכל יום, שנאמר: "זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו" (ויקרא ו, יג).
מא
עריכהלהוסיף קרבן אחר בכל שבת, שנאמר: "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים" (במדבר כח, ט).
מב
עריכהלהוסיף קרבן בכל ראש חודש וחודש, שנאמר: "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ..." (במדבר כח, יא).
מג
עריכהלהוסיף קרבן בחג הפסח, שנאמר: "שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיי" (ויקרא כג, לו).
מד
עריכהלהקריב מנחת העומר ממחרת יום ראשון של פסח עם כבש אחד, שנאמר: "וַהֲבֵאתֶם אֵת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן" (ויקרא כג, י).
מה
עריכהלהוסיף קרבן ביום עצרת, שנאמר: "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים..." (במדבר כח, כו) "וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ..." (במדבר כח, כז).
מו
עריכהלהביא שתי הלחם עם הקרבנות הקרבים בגלל הלחם ביום עצרת, שנאמר: "מִמּוֹשְׁבוֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה" (ויקרא כג, יז) "וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם" (שם, יח).
מז
עריכהלהוסיף קרבן בראש השנה, שנאמר: "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ [...] וַעֲשִׂיתֶם..." (במדבר כט, א).
מח
עריכהלהוסיף קרבן ביום הצום, שנאמר: "וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי..." (במדבר כט, ז).
מט
עריכהלעשות עבודת היום ביום הצום, שנאמר: "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר" (ויקרא טז, ג), וכל העבודה הכתובה בפרשת "אחרי מות".
נ
עריכהלהוסיף קרבן בחג הסוכות, שנאמר: "וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ" (במדבר כט, יג).
נא
עריכהלהוסיף קרבן ביום שמיני עצרת, כי רגל בפני עצמו הוא, שנאמר: "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" (במדבר כט, לה).
נב
עריכהלחוג ברגלים, שנאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי" (שמות כג, יד).
נג
עריכהלהיראות ברגלים, שנאמר: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ" (שמות כג יז; שם לג, כג; דברים טז טז).
נד
עריכהלשמוח ברגלים, שנאמר: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" (דברים טז, יד).
נה
עריכהלשחוט כבש הפסח, שנאמר: "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כָּל קְהַל " (שמות יב, ו).
נו
עריכהלאכול בשר הפסח צלי בלילי חמישה עשר מניסן, שנאמר: "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר" (שמות יב, ח).
נז
עריכהלעשות פסח שני, שנאמר: "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר" (במדבר ט, יא).
נח
עריכהלאכול את בשר פסח שני על מצה ומרור, שנאמר: "עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים יֹאכְלוּהוּ" (במדבר ט, יא).
נט
עריכהלתקוע בחצוצרות על הקרבנות ובשעת הצרות, שנאמר: "וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצוֹצְרֹת" (במדבר י, י).
ס
עריכהלהיות כל קרבנות בהמה מיום שמיני והלאה, שנאמר: "מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה" (ויקרא כב, כז).
- השגת הראב"ד: להיות כל קרבנות וכו' — אמר אברהם: אין לזה טעם, ואולי לאו הבא מכלל עשה עשה.
סא
עריכהלהיות כל קרבן בהמה תמים, שנאמר: "תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן" (ויקרא כב, כא).
סב
עריכהלמלוח כל קרבן, שנאמר: "עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח" (ויקרא ב, יג).
סג
עריכהמעשה העולה, שנאמר: "אִם עוֹלָה קָרְבָּנוֹ" (ויקרא א, ג).
סד
עריכהמעשה חטאת, שנאמר: "זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת" (ויקרא ו, יח).
סה
עריכהמעשה האשם, שנאמר: "זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם" (ויקרא ז, א).
סו
עריכהמעשה זבח השלמים, שנאמר: "וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים" (ויקרא ז, יא).
סז
עריכהמעשה המנחה, שנאמר: "וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה" (ויקרא ב, א).
סח
עריכהלהקריב בית דין קרבן אם טעו בהוראה, שנאמר: "וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ" (ויקרא ד, יג).
סט
עריכהלהקריב היחיד קרבן חטאת אם שגג במצות לא תעשה שחייבים עליה כרת, שנאמר: "וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא" (ויקרא ה, א).
ע
עריכהלהקריב היחיד קרבן אם נסתפק לו אם חטא חטא שחייבים עליו חטאת או לא חטא, שנאמר: "וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ" (ויקרא ה, יז). וזה הוא נקרא אשם תלוי.
עא
עריכהלהקריב השוגג במעילה, או החוטא בגזילה, או בשפחה חרופה, או שכפר בפיקדון ונשבע; מביא קרבן אשם, וזה הוא הנקרא אשם ודאי.
עב
עריכהלהקריב קרבן עולה ויורד, שנאמר: "וְאִם לֹא תַגִּיע יָדוֹ" (ויקרא ה, ז), "וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ" (ויקרא ה, יא).
עג
עריכהלהתוודות לפני ה' מכל חטא שיעשה האדם, בשעת הקרבן ושלא בשעת הקרבן, שנאמר: "וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ" (במדבר ה, ז).
עד
עריכהלהקריב הזב קרבן אחר שיטהר, שנאמר: "וְכִי יִטְהַר הַזָּב מִזּוֹבוֹ" (ויקרא טו, יג).
עה
עריכהלהקריב הזבה קרבן אחר שתטהר, שנאמר: "וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ" (ויקרא טו, כח).
עו
עריכהלהקריב היולדת קרבן אחר שתטהר, שנאמר: "וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ" (ויקרא יב, ו).
עז
עריכהלהקריב המצורע קרבן אחר שיטהר, שנאמר: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח" (ויקרא יד, י).
עח
עריכהלעשר הבהמה, שנאמר: "וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן" (ויקרא כז, לב).
עט
עריכהלקדש בכור הבהמה הטהורה ולהקריבו, שנאמר: "כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד" (דברים טו, יט).
פ
עריכהלפדות בכור אדם, שנאמר: "אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם" (במדבר יח, טו).
פא
עריכהלפדות פטר חמור, שנאמר: "וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה" (שמות לד, כ).
פב
עריכהלערוף פטר חמור, שנאמר: "וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ" (שמות יג, יג; שמות לד, כ).
פג
עריכהלהביא כל הקרבנות שיש על האדם בחובה או בנדבה ברגל ראשון שפגע בו, שנאמר: "וּבָאתָ שָׁמָּה" (דברים יב, ה), "וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה" (דברים יב, ו).
פד
עריכהלהקריב כל הקרבנות בבית הבחירה, שנאמר: "וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ" (דברים יב, יד).
פה
עריכהלהיטפל בהבאת הקרבנות מחוצה לארץ לבית הבחירה, שנאמר: "רַק קָדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ וּנְדָרֶיךָ תִּשָּׂא וּבָאתָ" (דברים יב, כו); מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בקודשי חוצה לארץ.
פו
עריכהלפדות קדשים בעלי מומים ויהיו מותרים באכילה, שנאמר: "רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר" (דברים יב, טו); מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בפסולי המוקדשין שייפדו.
פז
עריכהלהיות התמורה קודש, שנאמר: "וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ" (ויקרא כז, י; ויקרא כז, לג).
פח
עריכהלאכול שיירי מנחות, שנאמר: "וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו" (ויקרא ו, ט).
פט
עריכהלאכול בשר חטאת ואשם, שנאמר: "וְאָכְלוּ אוֹתָם אֲשֶׁר כּוּפַּר בָּהֶם" (שמות כט, לג).
צ
עריכהלשרוף בשר קודש שנטמא, שנאמר: "וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא" (ויקרא ז, יט).
צא
עריכהלשרוף הנותר, שנאמר: "וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף" (ויקרא ז, יז).
צב
עריכהלגדל הנזיר שערו, שנאמר: "גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר ראשׁוֹ" (במדבר ו, ה).
צג
עריכהלגלח הנזיר שערו על קרבנותיו במלאת ימי נזרו, או בתוך ימי נזרו אם נטמא, שנאמר: "וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו" (במדבר ו, ט).
צד
עריכהלקיים אדם כל מה שהוציא בשפתיו, מקרבן או צדקה וכיוצא בהם, שנאמר: "מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמוֹר וְעָשִׂיתָ" (דברים כג, כד).
צה
עריכהלדון בהפרת נדרים בכל הדינים האמורין בפרשה.
צו
עריכהלהיות כל נוגע בנבילה טמא, שנאמר "וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה" (ויקרא יא, לט).
צז
עריכהלהיות שמונה שרצים מטמאין, שנאמר "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא" (ויקרא יא, כט).
צח
עריכהלהיות האוכלין מיטמאין, שנאמר "מִכָּל הָאוֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל" (ויקרא יא, לד).
צט
עריכהלהיות הנדה טמאה ומטמאה לאחרים.
ק
עריכהלהיות היולדת טמאה כנדה.
קא
עריכהלהיות המצורע טמא ומטמא.
קב
עריכהלהיות בגד מנוגע טמא ומטמא.
קג
עריכהלהיות בית מנוגע מטמא.
קד
עריכהלהיות הזב מטמא.
קה
עריכהלהיות שכבת זרע מטמאה.
קו
עריכהלהיות זבה מטמאה.
קז
עריכהלהיות המת מטמא.
קח
עריכהלהיות מי נדה מטמאין לאדם טהור, ומטהרין מטומאת מת בלבד. וכל אלו הדינין של טומאות אלו, רוב משפט כל טומאה וטומאה מהן מבואר בתורה שבכתב.
- השגת הראב"ד: להיות מי נדה וכו' — אמר אברהם: ולמה לא יחשבו לשתים הטומאה והטהרה.
קט
עריכהלהיות הטהרה מכל הטמאות בטבילה במי מקוה, שנאמר: "וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ" (ויקרא טו, טז) למדו מפי השמועה שרחיצה זו במים שכל גופו עולה בהן בבת אחת.
קי
עריכהלהיות הטהרה מן הצרעת בין צרעת אדם בין צרעת בית בעץ ארז ואזוב ושני תולעת ושתי צפרים ומים חיים, שנאמר: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" (ויקרא יד, ב).
קיא
עריכהלהיות המצורע מגלח כל שערו, שנאמר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ" (ויקרא יד, ט).
קיב
עריכהלהיות המצורע ידוע לכל בדברים האמורים בו "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרֻעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא" (ויקרא יג, מה). וכן כל שאר הטמאים צריכין להודיע את עצמן.
קיג
עריכהלעשות פרה אדומה להיות אפרה מוכן, שנאמר: "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר יט, ט).
קיד
עריכהלהיות מעריך אדם נותן דמים הקצובין בפרשה, שנאמר: "אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר" (ויקרא כז, ב).
קטו
עריכהלהיות מעריך בהמה טמאה נותן דמיה, שנאמר: "וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה" (ויקרא כז, יא).
קטז
עריכהלהיות מעריך ביתו נותן כערך הכהן, שנאמר: "וְאִישׁ כִּי יַקְדִּישׁ" (ויקרא כז, יד).
קיז
עריכהלהיות מקדיש שדהו נותן בערך הקצוב בפרשה, שנאמר: "וְהָיָה עֶרְכְּךָ כְּפִי זַרְעוֹ" (ויקרא כז, טז).
קיח
עריכהלשלם השוגג במעילה מה שמעל לה' ולהוסיף חומש, שנאמר: "וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם" (ויקרא ה, טז).
קיט
עריכהלהיות נטע רבעי קודש, שנאמר: "יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים" (ויקרא יט, כד).
קכ
עריכהלהניח פיאה.
קכא
עריכהלהניח לקט.
קכב
עריכהלהניח עומר השכחה.
קכג
עריכהלהניח עוללות בכרם.
קכד
עריכהלהניח פרט הכרם לפי שבכל אלו נאמר "לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא יט, י) (ויקרא כג, כב) וזו היא מצות עשה שלהם.
קכה
עריכהלהביא בכורים לבית הבחירה, שנאמר: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ" (שמות כג, יט) (שמות לד, כו).
קכו
עריכהלהפריש תרומה גדולה לכהן, שנאמר: "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּתֵּן לוֹ" (דברים יח, ד).
קכז
עריכהלהפריש מעשר דגן ללוים, שנאמר: "כָּל מַעְשַׂר הָאָרֶץ" (ויקרא כז, ל).
קכח
עריכהלהפריש מעשר שני להיאכל לבעליו בירושלים, שנאמר: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר" (דברים יד, כב) מפי השמועה למדו שזה הוא מעשר שני.
קכט
עריכהלהיות הלוים מפרישין מעשר מן המעשר שלקחו מישראל ונותנין אותו לכהנים, שנאמר: "וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר" (במדבר יח, כו).
קל
עריכהלהפריש מעשר עני תחת מעשר שני בשלישית ובששית בשבוע, שנאמר: "מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ" (דברים יד, כח).
קלא
עריכהלהתודות וידוי מעשר, שנאמר: "וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ" (דברים כו, יג).
קלב
עריכהלקרות על הבכורים, שנאמר: "וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים כו, ה).
קלג
עריכהלהפריש חלה לכהן, שנאמר: "רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" (במדבר טו, כ).
קלד
עריכהלהשמיט קרקע, שנאמר: "וְהַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ" (שמות כג, יא).
קלה
עריכהלשבות מעבודת הארץ, שנאמר: "בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבּוֹת" (שמות לד, כא).
קלו
עריכהלקדש שנת יובל בשביתה כשמיטה, שנאמר: "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים" (ויקרא כה, י).
קלז
עריכהלתקוע בשופר בשנת היובל, שנאמר: "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה" (ויקרא כה, ט).
קלח
עריכהליתן גאולה לארץ בשנת היובל, שנאמר: "וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחוּזַּתְכֶם גְּאוּלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ" (ויקרא כה, כד).
קלט
עריכהלהיות גאולה בבתי ערי חומה עד שנה, שנאמר: "וְאִישׁ כִּי יִמְכּוֹר בֵּית מוֹשַׁב" (ויקרא כה, כט).
קמ
עריכהלמנות שני יובל שנים ושמטים, שנאמר: "וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע . . ." (ויקרא כה, ח).
קמא
עריכהלהשמיט כספים בשביעית, שנאמר: "שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ" (דברים טו, ב).
קמב
עריכהלנגוש לנוכרי, שנאמר: "אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ" (דברים טו, ג).
קמג
עריכהליתן מן הבהמה לכהן הזרוע והלחיים והקיבה, שנאמר: "וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרוֹעַ" (דברים יח, ג).
קמד
עריכהליתן ראשית הגז לכהן, שנאמר: "וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ" (דברים יח, ד).
קמה
עריכהלדון בדיני חרמים, מהם לה' ומהם לכהן, שנאמר: "אַךְ כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִים" (ויקרא כז, כח).
קמו
עריכהלשחוט בהמה חיה ועוף ואחר כך יאכל בשרם, שנאמר: "וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ" (דברים יב, כא).
- השגת הראב"ד: לשחוט בהמה וכו' — אמר אברהם: זו אין לו טעם ואולי לאו הבא מכלל עשה עשה.
קמז
עריכהלכסות דם חיה ועוף, שנאמר: "וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר" (ויקרא יז, יג).
קמח
עריכהלשלח הקן, שנאמר: "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" (דברים כב, ז).
קמט
עריכהלבדוק בסימני בהמה, שנאמר: "זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ" (ויקרא יא, ב).
- השגת הראב"ד: לבדוק בסימני בהמה וכו' — אמר אברהם: כל לבדוק אין להם טעם אלא משום לאו הבא מכלל עשה עשה.
קנ
עריכהלבדוק בסימני העוף עד שיבדיל בין טמא לטהור, שנאמר: "כָּל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ" (דברים יד, יא).
קנא
עריכהלבדוק בסימני חגבים לידע טהור מן הטמא, שנאמר: "אֲשֶׁר לוֹ כְרָעַיִם" (ויקרא יא, כא).
קנב
עריכהלבדוק בסימני דגים, שנאמר: "אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם" (ויקרא יא, ט; דברים יד, ט).
קנג
עריכהלקדש חדשים ולחשב שנים וחדשים בבית דין בלבד, שנאמר: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים" (שמות יב, ב).
קנד
עריכהלשבות בשבת, שנאמר: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבּוֹת" (שמות כג, יב; שמות לד, כא).
קנה
עריכהלקדש שבת, שנאמר: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ, ז).
קנו
עריכהלבער חמץ, שנאמר: "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאוֹר מִבָּתֵּיכֶם" (שמות יב, טו).
קנז
עריכהלספר ביציאת מצרים בלילה הראשון של חג המצות, שנאמר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ" (שמות יג, ח).
קנח
עריכהלאכול מצה בליל זה, שנאמר: "בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצּוֹת" (שמות יב, יח).
קנט
עריכהלשבות בראשון של פסח, שנאמר: "וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ" (שמות יב, טז).
קס
עריכהלשבות בשביעי בו, שנאמר: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ" (שמות יב, טז; במדבר כח, כה).
קסא
עריכהלספור מקצירת העומר תשעה וארבעים יום, שנאמר: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" (ויקרא כג, טו).
קסב
עריכהלשבות ביום חמישים, שנאמר: "וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כג, כא).
קסג
עריכהלשבות בראשון של חודש השביעי, שנאמר: "בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן" (ויקרא כג, כד).
קסד
עריכהלהתענות בעשירי בו, שנאמר: "וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם" (ראה ויקרא טז, כט; במדבר כט, ז).
קסה
עריכהלשבות ביום הצום, שנאמר: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן" (ויקרא טז, לא; ויקרא כג, לב).
קסו
עריכהלשבות בראשון של חג הסוכות, שנאמר: "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כג, לה).
קסז
עריכהלשבות בשמיני של חג, שנאמר: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ראה ויקרא כג, לו).
קסח
עריכהלישב בסוכה שבעת ימים, שנאמר: "בַּסּוּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מב).
קסט
עריכהליטול לולב, שנאמר: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפּוֹת תְּמָרִים" (ויקרא כג, מ).
קע
עריכהלשמוע קול שופר בראש השנה, שנאמר: "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (במדבר כט, א).
קעא
עריכהליתן מחצית השקל בכל שנה ושנה, שנאמר: "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים" (שמות ל, יג).
קעב
עריכהלשמוע מכל נביא שיהיה בכל דור ודור אם לא יוסיף ולא יגרע, שנאמר: "אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" (דברים יח, טו).
קעג
עריכהלמנות מלך, שנאמר: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" (דברים יז, טו).
קעד
עריכהלשמוע מכל בית דין הגדול שיעמדו להם לישראל, שנאמר: "וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה" (דברים יז, יא).
קעה
עריכהלנטות אחרי רבים אם תהיה מחלוקת בין הסנהדרין בדינין, שנאמר: "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת" (שמות כג, ב).
קעו
עריכהלמנות שופטים ושוטרים בכל קהל וקהל מישראל, שנאמר: "שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים תִּתֶּן לְךָ" (דברים טז, יח).
קעז
עריכהלהשוות בין בעלי דינין בשעה שעומדין בדין, שנאמר: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפּוֹט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, טו).
קעח
עריכהלהעיד בבית דין למי שיש לו עדות, שנאמר: "וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע" (ויקרא ה, א).
קעט
עריכהלחקור העדים הרבה, שנאמר: "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב" (דברים יג, טו).
קפ
עריכהלעשות לעדים זוממין כמו שזמו לעשות, שנאמר: "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם" (דברים יט, יט).
קפא
עריכהלערוף את העגלה כמצותה, שנאמר: "וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל" (דברים כא, ד).
קפב
עריכהלהכין שש ערי מקלט, שנאמר: "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ" (דברים יט, ג).
קפג
עריכהלתת ללויים ערים לשבת, וגם הן קולטות, שנאמר: "וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם ... עָרִים" (במדבר לה, ב).
קפד
עריכהלעשות מעקה, שנאמר: "וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ" (דברים כב, ח).
קפה
עריכהלאבד עבודה זרה וכל משמשיה, שנאמר: "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת" (דברים יב, ב).
קפו
עריכהלהרוג אנשי עיר הנידחת ולשרוף את העיר, שנאמר: "וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת ... כָּל שְׁלָלָהּ" (דברים יג, יז).
קפז
עריכהלאבד שבעה עממים מארץ ישראל, שנאמר: "הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם" (דברים כ, יז).
קפח
עריכהלהכרית זרעו של עמלק, שנאמר: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (דברים כה, יט).
קפט
עריכהלזכור מה שעשה לנו עמלק תדיר, שנאמר: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" (דברים כה, יז).
קצ
עריכהלעשות במלחמת הרשות כמשפט הכתוב בתורה, שנאמר: "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר" (דברים כ, י).
קצא
עריכהלמשוח כהן למלחמה, שנאמר: "וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן" (דברים כ, ב).
קצב
עריכהלהתקין יד במחנה, שנאמר: "וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (דברים כג, יג).
קצג
עריכהלהתקין יתד, שנאמר: "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" (דברים כג, יד).
קצד
עריכהלהשיב את הגזל, שנאמר: "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל" (ויקרא ה, כג).
קצה
עריכהליתן צדקה, שנאמר: "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ח; דברים טו, יא).
קצו
עריכהלהעניק לעבד עברי, שנאמר: "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ" (דברים טו, יד); וכן אמה עברייה.
קצז
עריכהלהלוות לעני, שנאמר: "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי" (שמות כב, כד); "אִם" זה אינו רשות אלא מצוה, שנאמר: "וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ" (דברים טו, ח).
קצח
עריכהלהלוות לנוכרי ברבית, שנאמר: "לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ" (דברים כג, כא); מפי השמועה למדו שזו מצות עשה.
- השגת הראב"ד: להלוות וכו' — אמר אברהם: זה לא נמצא בספרי לנכרי תשיך זו מצות עשה אלא משום לאו הבא מכלל עשה לנכרי ולא לישראל.
קצט
עריכהלהשיב המשכון לבעליו, שנאמר: "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט" (דברים כד, יג).
ר
עריכהליתן שכר שכיר בזמנו, שנאמר: "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ" (דברים כד, טו).
רא
עריכהלהיות השכיר אוכל בזמן שכירותו, שנאמר: "כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ" (דברים כג, כה), "כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ" (דברים כג, כו).
רב
עריכהלעזוב מעל חברו או מעל בהמתו, שנאמר: "עָזוֹב תַּעֲזוֹב עִמּוֹ" (שמות כג, ה).
רג
עריכהלהקים המשא על הבהמה, שנאמר: "הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ" (דברים כב, ד).
רד
עריכהלהשיב האבידה, שנאמר: "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ" (דברים כב, א).
רה
עריכהלהוכיח החוטא, שנאמר: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז).
רו
עריכהלאהוב כל בני אדם מבני ברית, שנאמר: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח).
רז
עריכהלאהוב את הגר, שנאמר: "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר" (דברים י, יט).
רח
עריכהלצדק מאזנים עם המשקלות, שנאמר: "מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק" (ויקרא יט, לו).
רט
עריכהלכבד החכמים, שנאמר: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם" (ויקרא יט, לב).
רי
עריכהלכבד אב ואם, שנאמר "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ, יא); (דברים ה, טו).
ריא
עריכהליראה מאב ואם, שנאמר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ג).
ריב
עריכהלפרות ולרבות, שנאמר: "פְּרוּ וּרְבוּ" (בראשית ט, ז).
ריג
עריכהלבעול בקידושין, שנאמר: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ" (דברים כב, יג) וראה דברים כד, א.
ריד
עריכהלשמח חתן את אשתו שנה, שנאמר: "נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת" (דברים כד, ה).
רטו
עריכהלמול את הבן, שנאמר: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (ויקרא יב, ג).
רטז
עריכהלייבם אשת אח, שנאמר: "יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ" (דברים כה, ה).
ריז
עריכהלחלוץ ליבם, שנאמר: "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ" (דברים כה, ט).
ריח
עריכהלישא אונס שנאמר: "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב, כט).
ריט
עריכהלישב מוציא שם רע עם אשתו כל ימיו, שנאמר: "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב, יט).
רכ
עריכהלדון במפתה בחמשים שקל עם שאר דינין, שנאמר: "וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ" (שמות כב, טו).
רכא
עריכהלעשות ליפת תאר ככתוב, שנאמר: "וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תּוֹאַר" (דברים כא, יא).
רכב
עריכהלגרש בשטר, שנאמר: "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת וְנָתַן בְּיָדָהּ" (דברים כד, א; דברים כד, ג).
רכג
עריכהלעשות לסוטה כתורה, שנאמר: "וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (במדבר ה, ל).
רכד
עריכהלהלקות הרשעים, שנאמר: "וְהִפִּילוֹ הַשּׁוֹפֵט וְהִכָּהוּ" (דברים כה, ב).
רכה
עריכהלהגלות רוצח בשגגה, שנאמר: "וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן" (במדבר לה, כה).
רכו
עריכהלהיות בית דין הורגין בסייף, שנאמר: "נָקֹם יִנָּקֵם" (שמות כא, כ).
רכז
עריכהלהיות בית דין הורגין בחנק, שנאמר: "מוֹת יוּמַת הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאָפֶת" (ויקרא כ, י).
רכח
עריכהלהיות בית דין שורפין באש, שנאמר: "בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אוֹתוֹ וְאֶתְהֶן" (ויקרא כ, יד).
רכט
עריכהלהיות בית דין סוקלין באבנים, שנאמר: "וּסְקַלְתֶּם אוֹתָם" (דברים כב, כד).
רל
עריכהלתלות מי שנתחייב תלייה, שנאמר: "וְתָלִיתָ אוֹתוֹ עַל עֵץ" (דברים כא, כב).
רלא
עריכהלקבור הנהרג ביומו, שנאמר: "כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא" (דברים כא, כג).
רלב
עריכהלדון בעבד עברי כהלכותיו, שנאמר: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי" (שמות כא, ב).
רלג
עריכהליעד אמה עבריה, שנאמר: "אֲשֶׁר לוֹ יְעָדָהּ" (שמות כא, ח), "וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה" (שמות כא, ט).
רלד
עריכהלפדות אמה עבריה, שנאמר: "וְהֶפְדָּהּ" (שמות כא, ח).
רלה
עריכהלעבוד בעבד כנעני לעולם, שנאמר: "לְעוֹלָם בָּהֶם תַּעֲבוֹדוּ" (ויקרא כה, מו).
רלו
עריכהלהיות החובל משלם ממון, שנאמר: "וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ" (שמות כא, יח).
רלז
עריכהלדון בנזקי בהמה, שנאמר: "וְכִי יִגּוֹף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ" (שמות כא, לה).
רלח
עריכהלדון בנזקי הבור, שנאמר: "[וְ]כִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר" (שמות כא, לג).
רלט
עריכהלדון לגנב בתשלומין או במיתה, שנאמר: "וְכִי יִגְנוֹב" (ראה שמות כא, לז), "אִם בַּמַּחְתֶּרֶת" (שמות כב, א), "וְגוֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ" (שמות כא, טז).
- השגת הראב"ד: לדון לגנב וכו' — אמר אברהם: ולמה לא יחשבו לשתים ושלש.
רמ
עריכהלדון בנזקי הבער, שנאמר: "כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם" (שמות כב, ד).
רמא
עריכהלדון בנזקי האש, שנאמר: "כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים" (שמות כב, ה).
רמב
עריכהלדון בדין שומר חנם, שנאמר: "כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים" (שמות כב, ו).
רמג
עריכהלדון בדין נושא שכר ושוכר, שנאמר: "כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר" (שמות כב, ט).
רמד
עריכהלדון בדין השואל, שנאמר: "וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ" (שמות כב, יג).
רמה
עריכהלדון בדין מקח וממכר, שנאמר: "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ" (ויקרא כה, יד).
רמו
עריכהלדון בדין טוען וכופר, שנאמר: "עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע" (שמות כב, ח).
רמז
עריכהלהציל הנרדף ואפילו בנפש הרודף, שנאמר: "וְקַצּוֹתָה אֶת כַּפָּהּ" (דברים כה, יב).
רמח
עריכהלדון בדיני נחלות, שנאמר: "אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ" (במדבר כז, ח).