כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר בידיהם זמה וימינם מלאה שחד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם זִמָּה וִימִינָם מָלְאָה שֹּׁחַד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁר־בִּידֵיהֶ֥ם זִמָּ֑ה
וִ֝ימִינָ֗ם מָ֣לְאָה שֹּֽׁחַד׃
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
זמה" - כל זמה שבמקרא לשון מחשבה יש לטובה ויש לרעה
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
אשר - שיש להם כח לחשוב מחשבות ולסבב סבות לקחת שוחד וממון.
ויש אומרים: כל מזמתם לקחת בידם, וככה וימינם והטעם כפול.
רד"ק
• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
אשר בידיהם זמה כמו (הושע ו ט): כי זמה עשו.
ענין תועבה ומעשה רע, כמו ההרג והמכה שיעשו בידיהם.
וכן השחד שיקבלו כמו שאמר:
וימינם מלאה שחד: ויש לפרש
בידיהם: ברשותם, כמו (במדבר כא כו): ויקח את כל ארצו מידו; (בראשית כד י): וכל טוב אדניו בידו, כלומר: ברשותם ממון מקבץ מגזל ועון, והוא במעשה, והוא
זמה.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
אשר בידיהם זמה" - ולזה ראוים הם למות בענין רע
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אשר בידיהם זמה", שבידם השמאלית עוסקים בזמה ועושים מעשה זמרי, ובכל זה "
ימינם מלאה שחד" אוחזים שחד ממעשים טובים שעושים בגלוי בצביעות, כאילו בזה יתנו לך שוחד שישפטו כמשפט צדיקים ומבקשים שכר כפנחס, אבל.
ביאור המילות
"
בידיהם, ימינם".
(כנ"ל כ"א ט'):
אלשיך
• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(ט) אל תאסוף עם חטאים נפשי כו'. במאמר ברוריה לרבי מאיר מי כתיב חוטאים חטאים כתיב (ברכות י א), הנה נראה כי לדעתה וגם כאשר נראה שהגמרא מסכים בדבר, הוא כי פירוש חטאים הוא מציאות החטאות שאדם חוטא. ואחשבה שקראם הכתוב לשון זכר ולא אמר חטאות כמה דאת אמר (איוב יג כג) כמה לי עונות וחטאות, לרמוז אל המשחיתים שנעשים מהם המקטרגים לפניו יתברך. ונבוא אל הענין, אמר אל תאסוף עם חטאים נפשי שלא תאספנה בקרב ימים באופן תאסף עם היות עמה חטאים עדיין, עד שאשוב מהם ויתמו חטאים מן העולם. ובכלל החטאים שאני צריך להסיר מעלי הוא, כי ועם אנשי דמים שהיו חיי אתם גדל עמהם, הם (י) אשר בידיהם זמה שהיה בא לידם דין זמה לדון, וימינם מלאה שוחד לחפות הזמה, ואפשר לי ללמוד ממעשיהם, אף על פי כן לא אלמוד. וזהו ועם אנשי דמים חיי בעולם הזה, וגם אשר בידיהם זמה וימינם מלאה שוחד לחפות על דבר ערוה שהיה לי לחרוד ולצווח כי כרוכיא ולא עשיתי, כי אם (יא) ואני בתמי הייתי הולך רואה ושותק, לזה אני צריך כפרה כיתר חטאים טרם אמות. אך לומר שמא למדתי ממעשיהם לעשות כן גם אני, זה איני צריך כי הלא (יב) רגלי עמדה במישור כי רגלי חסידיו שמר ה', ועל כן במקום שני מקהלים, כאשר יעשה יתברך סעודה לצדיקים שיהא אז שני מקהלים פמליא של מעלה שעמו יתברך והצדיקים, אזכה שאברך ה' שינתן לי כוס של ברכה ואני אברך (עי' פסחים קיט ב):
