קטגוריה:תהלים ו ז
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה
המהדורה המנוקדת: יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה.
אַשְׂחֶ֣ה בְכׇל־לַ֭יְלָה מִטָּתִ֑י
בְּ֝דִמְעָתִ֗י עַרְשִׂ֥י אַמְסֶֽה׃
פרשני המקרא
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
כי בלילה יכבד החלי ויאנח האדם ויבכה על חליו.
או יבכה בלילה מפני שבני הבית ישנים ואין רואה אותו.
והנה הוא יגע מהאנחה ומהבכי.
ומה שאמר: אשחה ואמסה הוא על דרך גוזמא והפלה.
ופרוש אשחה מן כאשר יפרש השחה לשחות (ישעיהו כה יא), או מתרגום וירחץ (בראשית מג לא): ואסחי.
ופרוש אמסה מן המסיו את לב העם (יהושע יד ח) ; ותמס כעש חמודו (תהלים לט יב).
ואלה הם מנחי הלמ"ד מבנין ההפעיל.
ויש מפעלי הכפל מזה הענין רבים, כמו: המסו את לבבנו (דברים א כה) ; וימס לבב העם (יהושע ז ה).מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בדמעתי" - אני מתיך ומרטיב ערשי בדמעות עיני וכפל הדבר במ"ש
"אשחה" - אני משיט את מטתי במי הבכי כדבר השט על פני המים
"יגעתי" - נעשיתי עיף ויגע במה שאני מתאנח בכל עת
מצודת ציון
"אשחה" - ענין שחיה במים כמו כאשר יפרש השוחה לשחות (ישעיהו כ"ה)
"ערשי" - מטתי כמו ערש יצועי (לקמן קל"ב)
"אמסה" - מלשון המסה והתכהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מטתי, ערשי". כבר התבאר (עמוס ג' י"ב) שמטה כולל כל[1] העשוי שיטה אדם עליו על צדו, ושרשו נטה, והערש עשוי בצורה מיוחדת למשכב הקטנים והחולים והנשים, ובכלים (פ"ט ז') המטה והעריסה, ופי' רש"י בסנהדרין (דף כ') עריסה עריסת תיקונות, "ואשחה". מענין סחי ומאוס:
ראו גם
ויקי על הפסוק
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מרוב אנחות על חטאי ועל התרחקותך ממני, גופי נהיה יגע (כמו שכתוב בגמ' שאנחה משברת גופו של האדם).
בכל לילה אני ממלא את המיטה בדמעות. ערשי (מלשון עריסה, כמו ערש יצועי, הכוונה להיכן שאני ישן). אמסה מלשון מעמסה: מיטתי עמוסה בדמעותיי.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
- ^ בכת"י 'כל', ובכל הדפוסים נכתב בטעות במקום כל - 'על'. ובכת"י נוסף אחרי מילת כל - "העוד" או "העוז" וצ"ע. ואולי צ"ל 'העומד'.
דפים בקטגוריה "תהלים ו ז"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.