מ"ג תהלים ו ו

<< · מ"ג תהלים · ו · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אין במות זכרך בשאול מי יודה לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ
  בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה־לָּֽךְ׃

רד"ק

עריכה

• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

כי אין במות זכרך בשאול מי יודה לך: אם אמות לא אזכרך במות ולא אודה לך; ואם תרפאני אודה לך לעיני כל.

כמו שאמר חזקיהו (ישעיהו לח יח): כי לא שאול תודך מות יהללך וגומר; ואמר דוד (תהלים קיח יז): לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה.

כי הגוף אחר צאת הנשמה כאבן דומם, והוא יורד השאול; אבל הנשמה תעלה ותודה ותשבח לעד בלא הפסק.

אבל יתאוה הצדיק לחיות לעשות רצון האל בעודנו חי להרבות שכר הנשמה לעולם הבא.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

"כי אין במות" - כי אם אמות מהצרה הבאה שוב לא אזכיר שמך כי מי הוא הנותן הודאה בקבר הלא חי חי הוא יודוך

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"כי אין במות זכרך" זכר שמך הוא על המציאות וההויה כי אתה ממציא ובורא, לא על העדר והאפס ולא על המות, כענין שאמרו אין ה' מיחד שמו על הרעה, וגם הלא "בשאול מי יודה לך", כי הנעדר לא יקבל עוד טובך וחסדך, אשר זה תכלית הבריאה אשר בראת להיטיב להנמצאים שהם יודוך:

ביאור המילות

"מות, שאול". השאול הוא הקבר שהוא אחר המות, ויצייר שבמות עדיין יש הודאה, כי עד שם יגיעו טובותיו באיכות המות שיבחר לו מיתה קלה ויודה על טובותיו כל ימי חייו, רק התהלה וזכר גבורותיו נפסקו אז, ובשאול נפסק גם ההודאה וכה"א כי לא שאול תודך מות יהללך (ישעי' ל"ח):

 

<< · מ"ג תהלים · ו · ו · >>