1. המאמר מסתמך על פירושו השני של רש"י על פסוק ט. ודומה לכך פירש פרופ' מרדכי זר-כבוד ב"דעת מקרא", פרט למילה נעבד שאותה פירש קצת אחרת; ובגוף המאמר הבאנו את שני הפירושים. ודומה לכך פירשו רשב"ם , ר' ישעיהו מטראני, ר' יוסף קרא .

2. ויש שפירשו שהיתרון של עבודת האדמה הוא יתרון רוחני-מוסרי: "כאשר השלים לצוות על יראת אלהים, שב להורות לו בדברי העולם, איזו מלאכה טובה שיחיה ממנה ולא יהיה בה חטא? ואמר כי יתרון עבודת הארץ בכל דבר הוא... [אבל] אוהב כסף - נפשו לא תשבע... ויש מי שאוהב לקבץ ממון בבגדים ומיני סחורות, [או] קנות עבדים ושפחות... להיות המון לפניו, ולא יאהב תבואה - גם זה הבל" (אבן עזרא).

3. ויש שפירשו את הפסוק ע"פ הסיפור הבא: שני אנשים רבו על חלקת אדמה. אחד אמר "האדמה הזאת שלי!" ואחד אמר "שלי!". אמר השופט: "בואו נשאל את האדמה!". הצמיד השופט את אוזנו אל האדמה, הקשיב, ואז אמר: "האדמה אומרת, ששניכם שייכים לה...". כך נראה גם מפסוקים אחרים בספר קהלת:

• (קהלת א ד): "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת"( פירוט ) - לארץ יש יתרון על בני האדם.
• (קהלת ג כ): "הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד, הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר"- לארץ יש יתרון על הכל - הכל בסוף חוזר לארץ.
• (קהלת יב ז): "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה, וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ"

4-5. רש"י הביא עוד שני מדרשים: " "ויתרון של יושבי הארץ, שהם מתגאים ומכעיסים למקום, בכל דבר הוא עושה שליחותו ליפרע, ואפילו על ידי יתושין, כדרך שעשה לטיטוס. מלך לשדה נעבד - הקב"ה נעשה פועל לציון, ליתבוע עלבונה ממחריבה ולשלם" "שכרה לבוניה. " "אוהב כסף לא ישבע כסף - אוהב מצות לא ישבע מהם, ומי אוהב בהמון - מצות רבות לא תבואה - ואין באחד מהם מצוה מסויימת וניכרת, כגון בנין בית המקדש ובית הכנסת וספר תורה נאה, גם זה הבל - כך נדרשים שני מקראות הללו במדרש, ועוד פנים אחרים הגונים, אך זה הקדמתי לפי שהוא מענין וגבוהים עליהם, שסמכן הכתוב יחד...."

"דבר אחר: ויתרון ארץ בכל הוא - שכרן של ישראל בכל דברי תורה הוא, בין במקרא בין במשנה בין בגמרא. מלך לשדה נעבד - מלך במקרא ובמשנה עודנו צריך להיות נעבד לבעל גמרא, שהוא מסדר לפניו הוראות איסור והיתר טומאה וטהרה ודינין. אוהב כסף - אוהב תורה אינו שבע בה, והאוהב בהמון - תורה לא תבואה - שיש לו מקרא ומשנה ואין לו גמרא - מה הנאה יש לו? כל אלו בויקרא רבה" " ( רש"י ע"פ ויקרא רבה כב א - ה , קהלת רבה ה ח-ט ).

6. "ואפשר שירמוז זה הפסוק ביתרון הארץ והשדה דרוש נכבד זה תאורו, כי אף שאמר למעלה שיש גבוה מעל גבוה שומר דרכי העושק רש וגזל במדינה לתת להם גמולם, כי גם כן יש יתרון בזה לארץ והשדה לפקוד גם היא על רשעים חטאים באמצעות חסרון התבואות והעדרם. ועל דרך זה מלך לשדה נעבד מיראתו מניעת תבואותיה הצריכים אליו, כי בכל עתות שלומים או מלחמות הם עם כל הנלוים עמהם לחם חוקם עיקר להם" (אברהם פריצול).

7. "והנה, זה היתרון המושג לאל יתברך מן הארץ לא יושג זולתי בקיום הכללות והמדיניות. כי אמנם צדיקי הדורות, החשובים אצלו בהיותם אדם, הם המדיניים בטבע, ולא ישיגו שום שלמות בזולת הכרחי המדיניות, והוא שישיג האדם בו לחם ושמלה אשר הם הכרחיים גם לצדיקים לחיי שעה, כי אמנם... המלך הוא נעבד להמון בסיבת השדה, כי באמצעות המלך ישיג כל אחד את הראוי לו מן השדה, לתת לו לחם ושמלה, שאלמלא מוראו של מלך - איש את רעהו חיים בלעו... אע"פ שמפני מוראו ישיג כל אחד גם שמירת כספו וזהבו וזולתם, הנה אין זה התכלית האחרון המבוקש, אבל הוא שיושג בהם תבואת השדה ההכרחית לחייו, כי אמנם האוהב כסף לא יוכל לשבוע בכסף..." (ספורנו).

8. "But the profit of a land every way is a king that maketh himself servant to the field. 9 He that loveth silver shall not be satisfied with silver; nor he that loveth abundance, with increase; this also is vanity" ( תרגום החברה היהודית ).

9. "(9) Moreover the profit of the earth is for all: the king himself is served by the field.[10] He that loveth silver shall not be satisfied with silver; nor he that loveth abundance with increase: this is also vanity." (תרגום המלך ג'יימס).

המילה בכל נזכרה גם בקשר לאברהם, (בראשית כד א): "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל", וחכמי הסוד קישרו בין הפסוקים (ראו רמב"ן על בראשית כד א , רמב"ן על במדבר טו לט ).

• ביאור:לא שבע
• ביאור:כסף
• ביאור:ואכלו ולא ישבעו - אין רע בלי טוב
• רמב"ן על בראשית כה ח
• אורחות צדיקים הקדמה
• אורחות צדיקים שער התשובה
• ספר המידות השלם הקדמה
• ספר המידות השלם שער התשובה
• מכות י א