ביאור:לא שבע
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
בלשון המקרא, כשאומרים שמישהו לא שבע, יש לכך שתי משמעויות שונות:
א. עונש וקללה: לא היה לו מספיק אוכל כדי לשבוע, או שהאוכל התקלל בתוך מעיו והוא לא הצליח לשבוע ממנו:
- (ויקרא כו כו): "בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם, וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד; וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל, וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ"
- (יחזקאל ז יט): "כַּסְפָּם בַּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ, וּזְהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה; כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיוֹם עֶבְרַת ה'; נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ, כִּי מִכְשׁוֹל עונם הָיָה"
- (עמוס ד ח): "וְנָעוּ שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ עָרִים אֶל עִיר אַחַת לִשְׁתּוֹת מַיִם וְלֹא יִשְׂבָּעוּ וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם ה'"
- (מיכה ו יד): "אַתָּה תֹאכַל וְלֹא תִשְׂבָּע וְיֶשְׁחֲךָ בְּקִרְבֶּךָ וְתַסֵּג וְלֹא תַפְלִיט וַאֲשֶׁר תְּפַלֵּט לַחֶרֶב אֶתֵּן"
- (איוב כז יד): "אִם יִרְבּוּ בָנָיו לְמוֹ חָרֶב וְצֶאֱצָאָיו לֹא יִשְׂבְּעוּ לָחֶם"
- (בראשית מא לא): "וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן כִּי כָבֵד הוּא מְאֹד"
ב. תאווה שאינה נגמרת: למרות שהיה לו יותר מדי אוכל, הוא בכל-זאת לא הסתפק בכך ורצה לאכול עוד:
- (ישעיהו ט יט): "וַיִּגְזֹר עַל יָמִין וְרָעֵב וַיֹּאכַל עַל שְׂמֹאול וְלֹא שָׂבֵעוּ אִישׁ בְּשַׂר זְרֹעוֹ יֹאכֵלוּ"
- (ישעיהו נו יא): "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה וְהֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ"
- יחזקאל טז כח: " "וַתִּזְנִי אֶל בְּנֵי אַשּׁוּר מִבִּלְתִּי שָׂבְעָתֵךְ וַתִּזְנִים וְגַם לֹא שָׂבָעַתְּ" . "וַתַּרְבִּי אֶת תַּזְנוּתֵךְ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן כַּשְׂדִּימָה וְגַם בְּזֹאֶת לֹא שָׂבָעַתְּ" "
- (חבקוק ב ה): "...אֲשֶׁר הִרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ, וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע; וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם, וַיִּקְבֹּץ אֵלָיו כָּל הָעַמִּים"
- (איוב יט כב): "לָמָּה תִּרְדְּפֻנִי כְמוֹ אֵל וּמִבְּשָׂרִי לֹא תִשְׂבָּעוּ"
- (איוב לא לא): "אִם לֹא אָמְרוּ מְתֵי אָהֳלִי מִי יִתֵּן מִבְּשָׂרוֹ לֹא נִשְׂבָּע"
- משלי כז כ: " "שְׁאוֹל ואבדה[וַאֲבַדּוֹ] לֹא תִשְׂבַּעְנָה," "וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה" " ( פירוט ).
- משלי ל טו: " "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן" . "שְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹן" "
יש פסוקים שבהם שני הפירושים אפשריים:
- (הושע ד י): "וְאָכְלוּ וְלֹא יִשְׂבָּעוּ, הִזְנוּ וְלֹא יִפְרֹצוּ; כִּי אֶת ה' עָזְבוּ לִשְׁמֹר"- מקובל לפרש כפירוש א - עונש וקללה לכהנים ; אך אפשר גם לפרש כפירוש ב - תיאור פשעי הכהנים, שאוכלים ואוכלים ועדיין רוצים עוד ...
- חגי א ו: " "זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט," "אָכוֹל וְאֵין לשבעה," "שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה, לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ, וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב" " - מקובל לפרש כפירוש א - עונש וקללה לישראל על כך שאינם בונים את המקדש; אך אפשר גם לפרש כפירוש ב - תוכחה לישראל על כך שהם חיים בצורה בזבזנית ואינם משקיעים בבניין המקדש ( לפירוט ).
פסוקים נוספים:
- תהלים נט טז: " "הֵמָּה ינועון לֶאֱכֹל" "אִם לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִינוּ" "
- (קהלת א ח): "כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ"
- קהלת ד ח: " "יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ וְאֵין קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ" "גַּם עיניו לֹא" " תִשְׂבַּע עֹשֶׁר וּלְמִי אֲנִי עָמֵל וּמְחַסֵּר אֶת נַפְשִׁי מִטּוֹבָה גַּם זֶה הֶבֶל וְעִנְיַן רָע הוּא" "
- (קהלת ה ט): "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף; וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל"
- (קהלת ו ג): "אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה, וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה, וְרַב שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי שָׁנָיו, וְנַפְשׁוֹ לֹא תִשְׂבַּע מִן הַטּוֹבָה, וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לּוֹ - אָמַרְתִּי טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל"
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-01-23.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/losva