פתיחת התפריט הראשי

ביאור:קהלת ה י

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




ברבות הטובה - רבו אוכליהעריכה

עד כמה העשירים נהנים יותר מהחיים? אחד העשירים הגדולים ביותר בתולדות עמנו, שלמה המלך, כתב:

(קהלת ה י): "בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה - רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ, וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ? כִּי אִם רְאוּת עֵינָיו"(קרי)

אדם שיש לו הרבה מאד כסף ורכוש, לא יכול לאכול את כולו בעצמו; כאשר הוא רוצה להשתמש בכספו, הוא בהכרח מאכיל גם אנשים אחרים, למשל: אם הוא הולך למסעדת-יוקרה, הוא מפרנס את הבעלים והמלצרים; אם הוא בונה בית, הוא מפרנס את הבנאים; אם הוא מקים עסק, הוא מפרנס את העובדים, וכו'.

ככל שיש לאדם יותר רכוש, כך ישנם יותר אנשים שנהנים מהרכוש שלו: ברבות הטובה - רבו אוכליה .

אם כך, מה הרווח של בעל הממון? ומה כשרון לבעליה? - כי אם ראות עיניו : בעל הממון יכול לבחור, לפי ראות עיניו, את מי להאכיל, ומה לבקש ממנו בתמורה. ההון נותן לבעליו שלטון והשפעה, אבל הוא לא נותן לו הנאה גדולה יותר מההנאות היסודיות של החיים.

מקורות ופירושים נוספיםעריכה

חז"ל פירשו את הפסוק, המדבר על עשיר בשר ודם, כמשל לעשיר הגדול ביותר - הקב"ה: " "ברבות הטובה - כשישראל מטיבין מעשיהם, רבו אוכליה - מתן שכר המצות, ומה כשרון לבעליה - להקב"ה בכל הטבת מעשיהם? - כי אם ראות עיניו - שרואה שהם כפופים לו, ונחת רוח לפניו, שאמר ונעשה רצונו."

"וכן לעניין הקרבנות: ברבות הטובה - שמביאים נדבות הרבה, רבו אוכליה - רבו הכהנים אוכליה, ומה כשרון" "לבעליה - לפני הקב"ה, כי אם ראות עיניו - שאמר ונעשה רצונו" " ( רש"י , תלמוד בבלי מנחות קי א ) .

ראות עיניועריכה

1. פירשנו שבעל הרכוש נהנה מכך שאמר ונעשה רצונו, כמו שפירש רש"י למעלה, וכמו בפסוקים הרבים הכוללים את הביטויים "טוב בעיני-" או "ישר בעיני-" (למשל (דברים ו יח): "ועשית הישר והטוב בעיני ה' למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע ה' לאבתיך").

2. ויש שפירשו שהכוונה לראיה ממש - בעל הרכוש נהנה לראות שיש לו הרבה רכוש, ולא יותר: " "ברבות הטובה - בעת שהטובה מתרבה בבן אדם, והצלחתו מרובה, הדרך הוא אשר רבים באים לאכול מן הטובה ההיא, ונשאר אם-כן חסר טובה כשהיה. ומה כשרון לבעליה - ומהו הטובה הבאה לבעל הטובה המוצלח - רק מראה עיניו , אשר ראה את הטובה, ולא עוד, הואיל ולא נשאר בידו" " ( מצודות ) .

3. ויש ששילבו בין הפירושים - בעל הרכוש נהנה לראות שיש הרבה אנשים שמבקשים ממנו לתת להם מרכושו: " "ברבות הטובה רבו אוכליה , ובכן הוא מרבה על עצמו מחשבות לפרנס את כולם, ואין לו תועלת בכל זה כי אם ראות עיניו - שהוא שמח בראותו רבים מחלים פניו וניזונים ממנו" " ( ספורנו ) ,

4. ובתרגום: " "ומה הנאה אית למרהא דיצברינה - אין לא יעביד ממנה טבותא, בגין די יחזי בעלמא דאתי יהבית אגרהא בעינוי" " - בעל הרכוש נהנה רק כאשר הוא עושה חסד ברכושו, ואז הוא זוכה לראות את השכר המגיע לו לעולם הבא; ודומה לזה בפירוש תעלומות חכמה.

כדי לעשות חסד דרוש כשרון , לתת לכל אחד את המתאים לו ביותר (ע"פ גליה) .

הביטוי "ראות עיני-" מופיע בתנ"ך, עד כמה שידוע לי, רק עוד פעם אחת, (ישעיהו מד יח): "לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם".

מאמרים נוספים - באדיבות גוגלעריכה


תגובותעריכה

צריך להדגיש, כי כל הקטע מדבר על עשירות, שגם היא הבל, עד כי אפילו - "8 ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד". והפירושים של רש"י הן דרשות, שלא מועילות להבנת הכתובים!

-- hagai hoffer, 2010-12-12 17:33:25

אכן, כך פירשתי את הפסוק, כמתייחס לחוסר-התועלת שבעושר מוגזם. הדרשה של רש"י לענ"ד מרחיבה את משמעות הפסוק, כפי שהסברתי בגוף המאמר.

-- אראל, 2010-12-12 21:52:33


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ברבות הטובה - רבו אוכליה


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-12-26.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/qh-05-10