קטגוריה:קבוצת מצוות-שלא לאכול מתבואה חדשה

שלא לאכול לחם וקלי וכרמל מהתבואה החדשה בט"ז בניסן קודם הקרבת העומר

המקור בתורה עריכה

וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. (ויקרא כג, יד)

מנין המצוות להרמב"ם עריכה

לאו קפט: שלא לאכול פת תבואה חדשה קודם הפסח, שנאמר (ויקרא כג, יד): "וְלֶחֶם ... לֹא תֹאכְלוּ".

קצ עריכה

שלא לאכול קלי מן החדש, שנאמר (ויקרא כג, יד): "וְקָלִי ... לֹא תֹאכְלוּ".

קצא עריכה

שלא לאכול כרמל מתבואה חדשה, שנאמר (ויקרא כג, יד): "וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ".

קצב עריכה

שלא לאכול ערלה, שנאמר (ויקרא יט, כג): "שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל".

קצג עריכה

שלא לאכול כלאי הכרם, שנאמר (דברים כב, ט): "פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם"; זה הוא איסור אכילה.

קצד עריכה

שלא לשתות יין נסך, שנאמר (דברים לב, לח): "אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם".

קצה עריכה

שלא לאכול ולשתות דרך זולל וסובא, שנאמר (דברים כא, כ): "בְּנֵנוּ זֶה ... זוֹלֵל וְסוֹבֵא".

קצו עריכה

שלא לאכול ביום הצום, שנאמר (ויקרא כג, כט): "כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעוּנֶּה".

קצז עריכה

שלא לאכול חמץ בפסח, שנאמר (שמות יג, ג): "[וְ]לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ".

קצח עריכה

שלא לאכול תערובת חמץ, שנאמר (שמות יב, כ): "כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ".

קצט עריכה

שלא לאכול חמץ אחר חצות יום ארבעה עשר, שנאמר (דברים טז, ג): "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ".

ר עריכה

שלא יראה חמץ, שנאמר (שמות יג, ז): "[וְ]לֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ".

רא עריכה

שלא ימצא חמץ, שנאמר (שמות יב, יט): "שְׂאוֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם".

שלא ישתה הנזיר יין, ולא דבר שנתערב בו יין וטעמו כטעם יין, שנאמר (במדבר ו, ג): "וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים"; ואפילו החמיץ היין או דבר שנתערב בו היין, הרי זה אסור עליו, שנאמר: "חוֹמֶץ יַיִן וְחוֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה" (שם).

רג עריכה

שלא יאכל ענבים לחים, שנאמר (במדבר ו, ג): "וַעֲנָבִים לַחִים ... לֹא יֹאכֵל".

רד עריכה

שלא יאכל ענבים יבשים, שנאמר (במדבר ו, ג): "וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל".

רה עריכה

שלא יאכל חרצנים, שנאמר (במדבר ו, ד): "מֵחַרְצַנִּים ... לֹא יֹאכֵל".

רו עריכה

שלא יאכל זוגין, שנאמר (במדבר ו, ד): "וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל".

רז עריכה

שלא יטמא הנזיר למת, שנאמר (במדבר ו, ז): "לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ ... לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמוֹתָם".

רח עריכה

שלא יכנס באהל המת, שנאמר (במדבר ו, ו): "עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא".

רט עריכה

שלא יגלח הנזיר, שנאמר (במדבר ו, ה): "תַּעַר לֹא יַעֲבוֹר עַל ראשׁוֹ".

רי עריכה

שלא לקצור כל השדה, שנאמר (ויקרא כג, כב): "לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקוּצְרֶךָ".

ריא עריכה

שלא ללקוט השבלים הנופלות בשעת קצירה, שנאמר (ויקרא יט, ט): "וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט".

ריב עריכה

שלא לבצור עוללות הכרם, שנאמר (ויקרא יט, י): "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל".

ריג עריכה

שלא ללקוט פרט הכרם, שנאמר (ויקרא יט, י): "וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט".

ריד עריכה

שלא ליקח עומר השכחה, שנאמר (דברים כד, יט): "לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ"; וכן לכל האילנות יש שכחה, שנאמר (דברים כד, כ): "לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ".

רטו עריכה

שלא לזרוע כלאי זרעים, שנאמר (ויקרא יט, יט): "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם".

רטז עריכה

שלא לזרוע תבואה או ירק בכרם, שנאמר (דברים כב, ט): "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם".

ריז עריכה

שלא להרביע בהמה מין בשאינו מינו, שנאמר (ויקרא יט, יט): "בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם".

ריח עריכה

שלא יעשה מלאכה בשני מיני בהמה כאחד, שנאמר (דברים כב, י): "לֹא תַחֲרושׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּו".

ריט עריכה

שלא לחסום בהמה בשעת מלאכה בדבר שאוכלת ממנו ונהנית, שנאמר (דברים כה, ד): "לֹא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ".

רכ עריכה

שלא לעבוד אדמה בשביעית, שנאמר (ויקרא כה, ד): "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע".

רכא עריכה

שלא לעבוד אילן בשביעית, שנאמר (ויקרא כה, ד): "וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמוֹר".

רכב עריכה

שלא לקצור ספיחי שביעית כדרך שקוצרין בשאר השנים, שנאמר (ויקרא כה, ה): "אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר".

רכג עריכה

שלא לאסוף פירות האילן בשביעית כדרך שאוספין בכל שנה ושנה, שנאמר (ויקרא כה, ה): "וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצוֹר".

רכד עריכה

שלא לעבוד בשנת יובל בין אדמה בין אילן, שנאמר בה (ויקרא כה, יא): "לֹא תִזְרָעוּ".

רכה עריכה

שלא לקצור ספיחי יובל כשאר השנים, שנאמר בו (ויקרא כה, יא): "[וְ]לֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ".

רכו עריכה

שלא לאסוף פירות יובל כאסיפת שאר השנים, שנאמר בו (ויקרא כה, יא): "וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִירֶיהָ".

רכז עריכה

שלא למכור שדה בארץ ישראל לצמיתות, שנאמר (ויקרא כה, כג): "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִיתוּת".

רכח עריכה

שלא לשנות מגרשי הלוים ושדותיהם, שנאמר (ויקרא כה, לד): "וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם לֹא יִימָּכֵר"; מפי השמועה למדו שזו אזהרה שלא ישתנה.

רכט עריכה

שלא לעזוב הלוים, שנאמר (דברים יב, יט): "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזוֹב אֶת הַלֵּוִי", אלא נותנין להם מתנותיהם ומשמחים אותם בהן בכל רגל ורגל.

רל עריכה

שלא יתבע הלואה שעברה עליה שביעית, שנאמר (דברים טו, ב): "לֹא יִגּוֹשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו".

רלא עריכה

שלא ימנע מלהלוות לעני מפני השמיטה, שנאמר (דברים טו, ט): "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר". זה הכלל - כל מקום שנאמר השמר או פן או אל, אינו אלא מצות לא תעשה.

רלב עריכה

שלא ימנע מלהחיות לעני ומליתן לו מה שהוא צריך, שנאמר (דברים טו, ז): "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ"; נמצא הנותן צדקה עושה מצות עשה, והמעלים עיניו מן הצדקה יתר על שבטל עשה עבר על לא תעשה.

רלג עריכה

שלא לשלח עבד עברי ריקם כשיצא חפשי, שנאמר (דברים טו, יג): "לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם".

רלד עריכה

שלא יתבע העני בחובו כשידע שהוא עני, ולא יצר לו, שנאמר (שמות כב, כד): "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנושֶׁה".

רלה עריכה

שלא להלוות ברבית לישראל, שנאמר (ויקרא כה, לז): "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ".

רלו עריכה

שלא ללוות ברבית, שנאמר (דברים כג, כ): "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ"; כך למדו מפי השמועה, שזו אזהרה ללוה שלא יינשך למלוה.

רלז עריכה

שלא להשית יד בין לוה ומלוה ברבית, ולא להיות ערב, ולא עד, ולא לכתוב שטר ביניהם, שנאמר (שמות כב, כד): "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ".

רלח עריכה

שלא לאחר פעולת שכיר, שנאמר (ויקרא יט, יג): "לֹא תָלִין פְּעוּלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ".

רלט עריכה

שלא ימשכן בעל חוב בזרוע, שנאמר (דברים כד, י): "לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבוֹט עֲבוֹטוֹ".

רמ עריכה

שלא למנוע העבוט מבעליו העני בעת שהוא צריך לו, שנאמר (דברים כד, יב): "לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבוֹטוֹ"; כלומר, לא תשכב ועבוטו עמך, אלא תשיבנו לו בלילה, הואיל והוא צריך לו בלילה.

רמא עריכה

שלא למשכן האלמנה, שנאמר "וְלֹא תַחֲבוֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה" (דברים כד, יז).

רמב עריכה

שלא לחבול כלים שעושין בהם אוכל נפש, שנאמר (דברים כד, ו): "לֹא יַחֲבֹל רֵיחַיִם וָרָכֶב".

רמג עריכה

שלא לגנוב נפש מישראל, שנאמר (שמות כ, יב): "לֹא תִגְנוֹב"; זה גונב נפש.

רמד עריכה

שלא לגנוב ממון, שנאמר (ויקרא יט, יא): "לֹא תִּגְנוֹבוּ"; זו היא גניבת ממון.

רמה עריכה

שלא לגזול, שנאמר (ויקרא יט, יג): "[וְ]לֹא תִגְזוֹל".

רמו עריכה

שלא להסיג גבול, שנאמר (דברים יט, יד): "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ".

רמז עריכה

שלא לעשוק, שנאמר (ויקרא יט, יג): "לֹא תַעֲשׁוֹק אֶת רֵעֲךָ".

רמח עריכה

שלא לכחש בממון חבירו, שנאמר (ויקרא יט, יא): "[וְ]לֹא תְכַחֲשׁוּ".

רמט עריכה

שלא לישבע על כפירת ממון חבירו, שנאמר (ויקרא יט, יא): "[וְ]לֹא תְשַׁקְּרוּ"; כלומר, לא תישבע על שקר בממון שיש לחבירך בידך.

רנ עריכה

שלא יונה במקח וממכר, שנאמר (ויקרא כה, יד): "אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו".

רנא עריכה

שלא יונה בדברים, שנאמר "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" (ויקרא כה, יז); זו אונאת דברים.

רנב עריכה

שלא להונות את הגר בדברים, שנאמר "וְגֵר לֹא תוֹנֶה" (שמות כב, כ).

רנג עריכה

שלא להונות את הגר במקח וממכר, שנאמר "וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ" (שמות כב, כ).

רנד עריכה

שלא להחזיר עבד שברח לארץ ישראל לאדוניו שבחוצה לארץ, שנאמר "לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו" (דברים כג, טז).

רנה עריכה

שלא להונות עבד זה, שנאמר "עַמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ ... בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ" (דברים כג, יז).

רנו עריכה

שלא לענות יתום ואלמנה, שנאמר "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן" (שמות כב, כא).

רנז עריכה

שלא לעבוד בעבד עברי כעבודת עבד, שנאמר "לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבוֹדַת עָבֶד" (ויקרא כה, לט).

רנח עריכה

שלא למכור אותו ממכרת עבד, שנאמר "לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד" (ויקרא כה, מב).

רנט עריכה

שלא לעבוד בעבד עברי בפרך, שנאמר "לֹא תִרְדֶּה בּוֹ בְּפָרֶךְ" (ויקרא כה, מג).

רס עריכה

שלא להניח הגוי לעבוד בעבד עברי הנמכר לו בפרך, שנאמר "לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפָרֶךְ לְעֵינֶךָ" (ויקרא כה, נג).

רסא עריכה

שלא למכור אמה עבריה לאחר, שנאמר "לֹא יִמְשׁוֹל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ" (שמות כא, ח).

רסב עריכה

שלא למנוע מאמה עבריה היעודה שאר כסות ועונה, שנאמר "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע" (שמות כא, י); והוא הדין לשאר הנשים.

רסג עריכה

שלא למכור אשת יפת תואר, שנאמר "וּמָכוֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה" (דברים כא, יד).

רסד עריכה

שלא לכבוש אשת יפת תאר שפחה, שנאמר "לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ" (דברים כא, יד).

רסה עריכה

שלא לחמוד, שנאמר "לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ" (שמות כ, יג).

רסו עריכה

שלא להתאוות, שנאמר "לֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ" (דברים ה, יז).

רסז עריכה

שלא יאכל השכיר שלא בשעת גמר מלאכה מן המחובר שהוא עושה בו, שנאמר "וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף" (דברים כג, כו).

רסח עריכה

שלא יקח השכיר יתר על אכילתו, שנאמר "וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ" (דברים כג, כה).

רסט עריכה

שלא יתעלם מן האבידה, שנאמר "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" (דברים כב, ג).

רע עריכה

שלא להניח הבהמה רובצת תחת משאה בדרך, שנאמר "לֹא תִרְאֶה חֲמוֹר אָחִיךָ" (ראה דברים כב, ד).

רעא עריכה

שלא לעשות עול במדה, שנאמר "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בְּמִדָּה" (ויקרא יט, לה); מפי השמועה למדו שהכתוב מזהיר לא תעשו עול במשפט המדה.

רעב עריכה

שלא להיות אצלנו איפה ואיפה אבן ואבן, שנאמר "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה" (דברים כה, יד).

רעג עריכה

שלא לעוול המשפט, שנאמר "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" (ויקרא יט, טו).

רעד עריכה

שלא ליקח שוחד, שנאמר "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח" (שמות כג, ח).

רעה עריכה

שלא לכבד גדול בדין, שנאמר "וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָּדוֹל" (ויקרא יט, טו).

רעו עריכה

שלא יירא הדיין בדין מאדם רע, שנאמר "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ" (דברים א, יז).

רעז עריכה

שלא לרחם על עני בדין, שנאמר "וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ" (שמות כג, ג).

רעח עריכה

שלא להטות משפט אדם חוטא, שנאמר "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ" (שמות כג, ו); למדו מפי השמועה, שזה אביון במצוות.

רעט עריכה

שלא לרחם על המזיק בדיני קנסות, שנאמר "[וְ]לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ" (דברים יט, כא).

רפ עריכה

שלא להטות משפט גרים ויתומים, שנאמר "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵר יָתוֹם" (דברים כד, יז).

רפא עריכה

שלא לשמוע מאחד מבעלי דינין ואין חבירו עמו, שנאמר "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" (שמות כג, א).

רפב עריכה

שלא לנטות אחרי רבים בדיני נפשות, אם היו המחייבין יתר על המזכין אחד, שנאמר "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעוֹת" (שמות כג, ב).

רפג עריכה

שלא ילמד חובה מי שלימד זכות תחילה בדיני נפשות, שנאמר "[וְ]לֹא תַעֲנֶה עַל רִיב לִנְטוֹת" (שמות כג, ב).

השגת הראב"ד: שלא ילמד חובה וכו' — אמר אברהם: אין זה כלום שהרי בגמר דין חוזר.

רפד עריכה

שלא למנות בדיינין אדם שאינו חכם בדברי תורה, אף על פי שהוא חכם בחכמות אחרות, שנאמר "לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט" (דברים א, יז).

רפה עריכה

שלא להעיד בשקר, שנאמר "לֹא תַעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" (שמות כ, יב).

רפו עריכה

שלא יעיד בעל עבירה, שנאמר "אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיוֹת עֵד חָמָס" (שמות כג, א).

רפז עריכה

שלא יעיד קרוב, שנאמר "לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים" (דברים כד, טז); מפי השמועה למדו שלא יומתו אבות בעדות בנים, והוא הדין לשאר הקרובים.

רפח עריכה

שלא לכרות הדין על פי עד אחד, שנאמר "לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ" (דברים יט, טו).

רפט עריכה

שלא להרוג נקי, שנאמר "לֹא תִרְצָח" (שמות כ, יב).

רצ עריכה

שלא לחתוך הדין באומד הדעת, עד שיראו שני עדים גופו של דבר, שנאמר "וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג" (שמות כג, ז).

רצא עריכה

שלא יורה העד בדין שהעיד בו בדיני נפשות, שנאמר "וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְּנֶפֶשׁ" (במדבר לה, ל).

רצב עריכה

שלא להרוג מחוייב הריגה קודם שיעמוד בדין, שנאמר "וְלֹא יָמוּת הָרוֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה" (במדבר לה, יב).

רצג עריכה

שלא לחוס על הרודף, אלא הורגין אותו קודם שיגיע לנרדף ויהרגנו או יגלה ערוותו, שנאמר "וְקַצּוֹתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ" (דברים כה, יב).

רצד עריכה

שלא לענוש האנוס, שנאמר "וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר" (דברים כב, כו).

רצה עריכה

שלא ליקח כופר מן הרוצח, שנאמר "וְלֹא תִקְחוּ כוֹפֶר לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ" (במדבר לה, לא).

רצו עריכה

שלא ליקח כופר בגלות רוצח בשגגה, שנאמר "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ" (במדבר לה, לב).

רצז עריכה

שלא לעמוד על הדם, שנאמר "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט, טז).

רצח עריכה

שלא להניח מכשול, שנאמר "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ" (דברים כב, ח).

רצט עריכה

שלא להכשיל תם בדרך, שנאמר "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל" (ויקרא יט, יד).

ש עריכה

שלא להוסיף במלקות המחוייב מלקות, שנאמר (דברים כה, ג): "לֹא יוֹסִיף פֶּן יוֹסִיף".

שא עריכה

שלא לרגל, שנאמר (ויקרא יט, טז): "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ".

שב עריכה

שלא לשנוא בלב, שנאמר "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט, יז).

שג עריכה

שלא להלבין פני אדם מישראל, שנאמר (ויקרא יט, יז): "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא".

שד עריכה

שלא לנקום, שנאמר (ויקרא יט, יח): "לֹא תִקּוֹם".

שה עריכה

שלא לנטור, שנאמר (ויקרא יט, יח): "[וְ]לֹא תִטּוֹר".

שו עריכה

שלא ליקח אם על הבנים, שנאמר (דברים כב, ו): "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים".

שז עריכה

שלא לגלח שער הנתק, שנאמר (ויקרא יג, לג): "וְאֶת הַנֶּתֶק לֹא יְגַלֵּחַ".

שח עריכה

שלא לתלוש סימני צרעת, שנאמר (דברים כד, ח): "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת".

שט עריכה

שלא לעבוד ולזרוע בנחל איתן, שנאמר (דברים כא, ד): "אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ".

שי עריכה

שלא יתחייב חתן בדבר מצרכי רבים כל שנתו, כגון צבא ושמירת החומה וכיוצא בהן, שנאמר (דברים כד, ה): "לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבוֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר".

שיא עריכה

שלא להחיות מכשף, שנאמר (שמות כב, יז): "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה".

שיב עריכה

שלא להמרות על פי בית דין, שנאמר (ראה דברים, יז) : "לֹא תָסוּר מכל הַדָּבָר".

שיג עריכה

שלא להוסיף על מצוות התורה, בין תורה שבכתב בין בפירושה שקיבלו על פה, שנאמר (דברים יג, א): "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אוֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תוֹסֵף עָלָיו".

שיד עריכה

שלא לגרוע מכל מצוות התורה, שנאמר (דברים יג, א): "וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ".

שטו עריכה

שלא לקלל הדיין, שנאמר (שמות כב, כז): "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל".

שטז עריכה

שלא לקלל הנשיא, והוא המלך או ראש ישיבת ארץ ישראל, שנאמר (שמות כב, כז): "וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאוֹר".

שיז עריכה

שלא לקלל אחד משאר ישראל, שנאמר (ויקרא יט, יד): "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ".

שיח עריכה

שלא לקלל אב ואם, שנאמר (שמות כא, יז): "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת".

שיט עריכה

שלא להכות אב ואם, שנאמר (שמות כא, טו): "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת".

שכ עריכה

שלא לעשות מלאכה בשבת, שנאמר (שמות כ, ט): "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה".

שכא עריכה

שלא להלך חוץ לתחום מדינה כהולכי דרכים בשבת, שנאמר (שמות טז, כט): "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ".

שכב עריכה

שלא לענוש בשבת, שנאמר (שמות לה, ג): "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מושְׁבוֹתֵיכֶם".

שכג עריכה

שלא לעשות מלאכה בראשון של פסח, שנאמר (שמות יב, טז): "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵיעָשֶׂה בָהֶם".

שכד עריכה

שלא לעשות מלאכה בשביעי של פסח, שנאמר (שמות יב, טז): "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵיעָשֶׂה בָהֶם".

שכה עריכה

שלא לעשות מלאכה בחג השבועות, שנאמר בו (ויקרא כג, כא): "כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ".

שכו עריכה

שלא לעשות מלאכה באחד לחודש השביעי, שנאמר בו (ויקרא כג, כה): "כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ".

שכז עריכה

שלא לעשות מלאכה ביום הכיפורים, שנאמר בו (ויקרא כג, לא): "כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ".

שכח עריכה

שלא לעשות מלאכה בראשון של חג, שנאמר בו (ויקרא כג, לה): "כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ".

שכט עריכה

שלא לעשות מלאכה ביום שמיני של חג, שנאמר בו (ויקרא כג, לו): "כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ".

של עריכה

שלא לגלות ערוות אם, שנאמר (ויקרא יח, ז): "אִמְּךָ הִיא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ".

שלא עריכה

שלא לגלות ערוות אשת אב, שנאמר (ויקרא יח, ח): "עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה".

שלב עריכה

שלא לגלות ערוות אחות, שנאמר (ויקרא יח, ט): "עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ ... לֹא תְגַלֶּה".

שלג עריכה

שלא לגלות ערוות אחות מן האב ומן האם, שנאמר (ויקרא יח, יא): "עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ אֲחוֹתְךָ הִיא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ".

שלד עריכה

שלא לגלות ערוות בת הבן, שנאמר (ויקרא יח, י): "עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ".

שלה עריכה

שלא לגלות ערוות בת הבת, שנאמר (ויקרא יח, י): "אוֹ בַת בִּתְּךָ, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן".

שלו עריכה

שלא לגלות ערוות הבת; ולמה לא נתפרשה בתורה, מפני שאסר בת הבת שתק מן הבת, ומפי השמועה למדו שאיסור הבת מגופי תורה, כשאר עריות.

שלז עריכה

שלא לגלות ערוות אשה ובתה, שנאמר (ויקרא יח, יז): "עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה".

שלח עריכה

שלא לגלות ערוות אשה ובת בנה, שנאמר (ויקרא יח, יז): "אֶת בַּת בְּנָהּ".

שלט עריכה

שלא לגלות ערוות אשה ובת בתה, שנאמר (ויקרא יח, יז): "וְאֶת בַּת בִּתָּהּ, לֹא תִקַּח".

שמ עריכה

שלא לגלות ערוות אחות האב, שנאמר (ויקרא יח, יב): "עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה".

שמא עריכה

שלא לגלות ערוות אחות האם, שנאמר (ויקרא יח, יג): "עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה".

שמב עריכה

שלא לגלות ערוות אשת אחי האב, שנאמר (ויקרא יח, יד): "אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דּוֹדָתְךָ הִיא".

שמג עריכה

שלא לגלות ערוות אשת הבן, שנאמר (ויקרא יח, טו): "עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה".

שמד עריכה

שלא לגלות ערוות אשת אח, שנאמר (ויקרא יח, טז): "עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה".

שמה עריכה

שלא לגלות ערוות אחות אישה, שנאמר (ויקרא יח, יח): "וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לֹא תִקָּח".

שמו עריכה

שלא לגלות ערוות נידה, שנאמר (ויקרא יח, יט): "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טוּמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב".

שמז עריכה

שלא לגלות ערוות אשת איש, שנאמר (ויקרא יח, כ): "וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ".

שמח עריכה

שלא לשכב עם בהמה, שנאמר : "וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע" (ראה ויקרא יח).

שמט עריכה

שלא תביא אישה בהמה עליה, שנאמר (ויקרא יח, כג): "וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמוֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ".

שנ עריכה

שלא לשכב עם זכר, שנאמר (ויקרא יח, כב): "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב".

שנא עריכה

שלא לגלות ערוות האב עצמו, שנאמר (ויקרא יח, ז): "עֶרְוַת אָבִיךָ ... לֹא תְגַלֶּה".

שנב עריכה

שלא לגלות ערוות אחי האב עצמו, שנאמר (ויקרא יח, יד): "עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה".

שנג עריכה

שלא ליקרב לעריות בדברים המביאין לידי גילוי ערווה, כגון חיבוק ונישוק ורמיזה וקפיצה, שנאמר (ויקרא יח, ו): "אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה"; מפי השמועה למדו שזו אזהרה לקריבה המביאה לידי גילוי ערווה.

שנד עריכה

שלא ישא ממזר בת ישראל, שנאמר (דברים כג, ג): "לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה'".

שנה עריכה

שלא תהיה קדשה, והיא הנבעלת בלא כתובה וקידושין, שנאמר (דברים כג, יח): "לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה".

שנו עריכה

שלא יחזיר המגרש גרושתו אחר שנישאת לאחר, שנאמר (דברים כד, ד): "לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ".

שנז עריכה

שלא תינשא היבמה לאחר חוץ מיבמה, שנאמר (דברים כה, ה): "לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת".

שנח עריכה

שלא יגרש האונס אנוסתו, שנאמר (דברים כב, כט): "לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו".

שנט עריכה

שלא יגרש מוציא שם רע את אשתו, שנאמר בו (דברים כב, יט): "לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו".

שס עריכה

שלא יקח סריס בת ישראל, שנאמר (דברים כג, ב): "לֹא יָבוֹא פְצוּעַ דַּכָּא".

שסא עריכה

שלא לסרס זכר מכל המינין, לא אדם ולא בהמה חיה ועוף, שנאמר (ויקרא כב, כד): "וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ".

שסב עריכה

שלא למנות על ישראל איש מקהל גרים, שנאמר (דברים יז, טו): "לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי".

שסג עריכה

שלא ירבה המלך סוסים, שנאמר (דברים יז, טז): "לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים".

שסד עריכה

שלא ירבה המלך נשים, שנאמר (דברים יז, יז): "[וְ]לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים".

שסה עריכה

שלא ירבה לו המלך כסף וזהב, שנאמר (דברים יז, יז): "וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד".

א. אלו הם שש מאות ושלוש עשרה מצוות שנאמרו לו למשה בסיני, הן וכללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן; וכל אותן הכללות והפרטות והדקדוקין והביאורין של כל מצוה ומצוה, היא תורה שבעל פה שקיבלו בית דין מפי בית דין.

ב. ויש מצוות אחרות שנתחדשו אחר מתן תורה, וקבעו אותן נביאים וחכמים ופשטו בכל ישראל - כגון מקרא מגילה, ונר חנוכה, ותענית תשעה באב, וידיים, ועירובין. ויש לכל מצוה ומצוה מאלו פירושין ודקדוקין; והכל יתבאר בחיבור זה.

ג. כל אלו המצוות שנתחדשו - חייבין אנו לקבלם ולשומרם, שנאמר "לא תסור מכל הדבר ..." (ראה דברים יז, יא); ואינם תוספת על מצוות התורה. ועל מה הזהירה תורה "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" (דברים יג, א) - שלא יהיה נביא רשאי לחדש דבר ולומר שהקדוש ברוך הוא ציווהו במצוה זו להוסיפה למצוות התורה, או לחסר אחת מאלו השש מאות ושלש עשרה מצוות.

ד. אבל אם הוסיפו בית דין עם נביא שיהיה באותו הזמן מצוה דרך תקנה, או דרך הוראה, או דרך גזירה - אין זו תוספת. שהרי לא אמרו שהקדוש ברוך הוא ציווה לעשות עירוב או לקרות מגילה בעונתה. ואילו אמרו כן, היו מוסיפין על התורה.

ה. אלא כך אנו אומרים, שהנביאים עם בית דין תיקנו וציוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקדוש ברוך הוא ותשועות שעשה לנו, והיה קרוב לשווענו כדי לברכו ולהללו, וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה, "ומי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו" (ראה דברים ד, ז; דברים ד, ח). ועל דרך זו היא כל מצוה ומצוה שהיא מדברי סופרים, בין עשה ובין לא תעשה.

לאו קצ:שלא לאכול קלי מן החדש, שנאמר (ויקרא כג, יד): "וְקָלִי ... לֹא תֹאכְלוּ".