קטגוריה:משלי יג טו
שכל טוב יתן חן ודרך בגדים איתן
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן חֵן וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אֵיתָן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
שֵֽׂכֶל־ט֭וֹב יִתֶּן־חֵ֑ן
וְדֶ֖רֶךְ בֹּגְדִ֣ים אֵיתָֽן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
שֵֽׂכֶל־ט֭וֹב יִתֶּן־חֵ֑ן וְ/דֶ֖רֶךְ בֹּגְדִ֣ים אֵיתָֽן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
רלב"ג (כל הפרק)
"שכל טוב". השכל הטוב אשר למשכיל יתן חן לשאר האנשים לדרוך בדרכיו מצד ערבות הדרך ההיא ואולם דרך הבוגדים הוא איתן שיקשה ללכת בו כמו שן סלע ומצודה ולזה אמר איתן מושבך ושים בסלע קנך:
מלבי"ם (כל הפרק)
"שכל טוב יתן חן", יש שכל ושכל טוב, השכל הוא הכח שיש לאדם המשכיל לחדור בכל דבר בידיעה פתאומית ולשפוט על דברים שהם נעלמים מכח החכמה והבינה, וגם על דברים שאין לחוש מבוא בהם כמו ידיעת ה' והרוחנים וכדומה מדרושים שאחר הטבע, ושכל טוב הוא מי שמשיג ברוה"ק, שהוא למעלה מן השכל האנושי שילך לפעמים בארח עקלתון, אבל אם ילוה אליו עזר ממרומים ישכיל באמתיות וידע הכל ברוח ה' עליו, ושכל הזה בא לרוב בדרך חנינה למי שמצא חן בעיני ה' ועז"א ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, קראה בשם מציאה כי הוא בא מלמעלה למי שמוצא חן, שאז מוצא שכל טוב להשכיל ברוח ה', אבל מי שקדם לו "שכל טוב" וצופה ברוה"ק ע"פ הכנתו, אז "יתן חן", אינו מוצא חן, רק מקבלו בדרך נתינה, שע"י השכל טוב יחונהו ה', כמ"ש ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני, ויאמר הראני נא את כבודך, והנה מי שי"ל שכל טוב ומשיג ברוה"ק גם הוא ישתה ממקור חיים וה' יתן לו חן לידע לסור ממוקשי מות ע"י עזר אלהי ממרומים ברוח קדשו, ושיעור הכתוב "תורת חכם מקור חיים", וגם "שכל טוב יתן חן לסור ממוקשי מות", אבל "דרך בוגדים איתן", הבוגדים בה' והולכים בדרך המות דרכם איתן, האיתן הוא המקום הקשה אשר לא יעבד בו ולא יזרע, בין בנחל, בין בהרים האיתנים סלעים וצורים שלא בא עליהם עפר הראוי לזריעה, והם לא ישתו ממי החיים כי אינם ראוים לקבל מי טל ומטר, וכן דרך בוגדים אינו ראוי לקבל ממקור החיים:
ביאור המילות
"שכל טוב", הוא המשכיל ברוה"ק כמו המשכילים שכל טוב (דה"ב ל' כ"ב), ורוחך הטובה נתת להשכילם (דה"ב ל' כ"ב) וכנ"ל (ג' ד'):
תרגום מצודות: השכל הטוב שיש לאדם הוא יתן אותו לחן בעיני כל; ועם-כל-זה, דרך הבוגדים הוא איתן (חזק מאד), ולא יועיל בעל השכל עם שכלו ורב חנו להסירם מדרך ההוא.
תרגום ויקיטקסט: דברים הנאמרים בשכל טוב, דברי-טעם המותאמים אישית לערכים החשובים לשומע, ייתנו לדובר חן בעיני השומע וישכנעו אותו;
אולם הדרך של הבוגדים לשכנע את הזולת היא בכוח איתן ובאלימות, כי אינם יודעים לדבר בשכל וחן.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יג טו.
דקויות
ודרך בוגדים איתן
החצי השני של הפסוק נשמע שלילי, ומכאן שהוא מנוגד לחצי הראשון; אך משמעות הניגוד לא לגמרי ברורה. כמה פירושים:
1. הבוגדים, גם אם יש להם שכל, לא ימצאו חן בעיני הזולת, ודרכם בחברה תהיה קשה - כמו נחל איתן השוטף בכוח וקשה לעבור בו (רש"י, מלבי"ם, רמ"ד ואלי).
2. הבוגדים אינם מנסים להשתמש בשכל ובחן כדי להשפיע על הזולת - יש להם דרך אחרת להשפיע - הם משתמשים בכוח איתן ובאלימות (רבי יונה גירונדי, הגר"א).
3. הבוגדים אינם מושפעים מדבריו של בעל השכל והחן, הם איתנים בדרכם הרעה (מצודת דוד). פירוש זה מתאים לנבל הכרמלי - ראו "הקבלות".
הקבלות
שכל טוב יתן חן
כדי למצוא חן בעיני הזולת, דרוש שכל טוב. כדי להבין טוב יותר את הביטוי, נעיין בפסוק נוסף שבו הוא נזכר:
(שמואל א כה ג): "וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל; וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר, וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים; וְהוּא כלבו[כָלִבִּי]".
החצי הראשון של פסוקנו אכן מתאים לאביגיל: היא היתה אישה טובת שכל, והשכל הטוב שלה נתן לה חן בעיני דוד - היא מצאה חן בעיניו, והצליחה לשכנע אותו שיתן חנינה לנבל, ולא ייצא למלחמה נגדו.
אם כך, כדי ללמוד איך למצוא חן בעיני הזולת, יש להתבונן במעשיה של אביגיל בפרק זה (פסוקים 23-31). ואכן, מכל פסוק בקטע ניתן להפיק לפחות רעיון אחד שיכול לעזור לנו למצוא חן בעיני הזולת ולשכנע אותו.
בפרט, עקרון השכל הטוב הוא, לשכנע את האדם מתוך הערכים החשובים לו עצמו. לדוגמה, (שמואל א כה כו): "וְעַתָּה, אדֹנִי, חַי ה' וְחֵי נַפְשְׁךָ, אֲשֶׁר מְנָעֲךָ ה' מִבּוֹא בְדָמִים וְהוֹשֵׁעַ יָדְךָ לָךְ; וְעַתָּה, יִהְיוּ כְנָבָל אֹיְבֶיךָ וְהַמְבַקְשִׁים אֶל אֲדֹנִי רָעָה"*: בפרק הקודם, דוד עצמו מנע מאנשיו לשפוך את דמו של שאול במערה. הדבר כנראה התפרסם בציבור, ונודע שלדוד חשוב להימנע משפיכות דמים. אביגיל השתמשה בעקרון זה כדי לשכנע את דוד שלא ישפוך את דמו של נבל.
ודרך בוגדים איתן
אם החצי הראשון של הפסוק מדבר על אביגיל, אז החצי השני מדבר על נָבָל. הכינוי "בוגד" אמנם לא נזכר ביחס לנבל, אבל כל התנהגותו של נבל היתה בוגדנית - הוא בגד בדוד ואנשיו, שעזרו לרועי הצאן שלו, ולא רצה לשלם להם את שכרם; והדרך של אותו בוגד היתה איתנה וחזקה - שום דבר לא הצליח לשנות את דעתו - אפילו לא השכל הטוב של אשתו (כמו שאמרו נעריו שם, בהמשך הפרק - והאיש בן בליעל מדבר אליו).
לסיכום
הפסוק רומז לסיפור של אביגיל ונבל, אבל המסר העולה ממנו הוא כללי יותר:
- כדאי לך לדבר את דבריך בשכל טוב - כך תצליח למצוא חן בעיני הזולת ולזכות לחנינה;
- עם כל זה, כדאי לך לדעת שלא כולם יושפעו; יש אנשים בוגדים ובני-בליעל שמחזיקים באיתנות בדרכם הרעה, ושום דברי שכל לא יעזרו לך לקבל מהם חנינה; הם לא משתמשים בשכל אלא בכוח ואלימות, (משלי כג ט): "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ"*.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי יג טו"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.