מ"ג משלי יג טז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל עָרוּם יַעֲשֶׂה בְדָעַת וּכְסִיל יִפְרֹשׂ אִוֶּלֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־עָ֭רוּם יַעֲשֶׂ֣ה בְדָ֑עַת
וּ֝כְסִ֗יל יִפְרֹ֥שׂ אִוֶּֽלֶת׃

רש"י

"כל ערום יעשה בדעת" - מעשהו, כגון דוד: (מלכים א א): "יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה וגו'". "וכסיל יפרוש אולת" - זה אחשורוש: (אסתר ב): "ויפקד המלך", יודעים היו שלא ישא לכולם, ומי שהיה לו בת - הטמינה.

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

"כל ערום יעשה בדעת". לזה ישיג המבוקש ואולם הכסיל יפרוש אולתו על כל דרך אשר ילך בה באופן שלא ילך בשום חלק מהדרך לפי הראוי ולזה ימנעו ממנו מבוקשיו:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"כל ערום" - מעשה הערום המה בדעת וכוונה מיוחדת, ואם כי לא יבינו כל; אבל הכסיל פורש אולתו למען יכירו הכל כי אולת הוא.

מצודת ציון

"יפרוש" - מלשון פרישה ושטיחה.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרוש אולת", כבר בארתי למעלה (י"ב כ"ג) שהערום כוסה דעת, שמטבע הערום לכסות את הדעת ולא יגלה לזולתו מה שיודע, ובכל זאת כל ערום יעשה בדעת, לא יעשה שום דבר על הספק עד שידע בידיעה ברורה אם מעשהו נכון ואם יכוין אל התכלית, כי זה מטבע הערמה שלא ילך בחשך ובספיקות כמ"ש חכמת ערום הבין דרכו וכמו שפרשתי שם, והכסיל הוא מי שנלוז מחקי החכמה בעבור תאותו הגם שישיג חקי החכמה יטיל בהם ספקות כדי שיוכל לעשות כפי תאותו, ואמר שם ולב כסילים יקרא אולת, שמלבד שאינו מכסהו יקרא ויפרסם אותו, ופה אמר שיפרוש אולת כמו ופרשו את השמלה שיפרש כל צדדי הספיקות שלו ויעשה מעשהו בחשך מפני האולת הפרושה על כסלותו:

ביאור המילות

"בדעת, אולת", הדעת הוא הפך האולת שהוא הספק בכל ידיעה, והכסיל אינו אויל, רק על ידי תאותו משתמש בספיקות ופורש אותם (כנ"ל י"ב כ"ג):

<< · מ"ג משלי · יג · טז · >>