כשיהוא בן נמשי מרד ביהורם בן אחאב מלך ישראל, בפקודתו של אלישע הנביא, הוא גם נקם בו על רצח נבות:

מלכים ב ט כה: " "וַיֹּאמֶר אֶל בִּדְקַר שלשה [שָׁלִשׁוֹ]: שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, כִּי זְכֹר אֲנִי וָאַתָּה אֵת  רֹכְבִים צְמָדִים אַחֲרֵי אַחְאָב אָבִיו, וה' נָשָׂא עָלָיו אֶת הַמַּשָּׂא הַזֶּה:" "

מלכים ב ט  כו: " "אִם לֹא אֶת דְּמֵי נָבוֹת וְאֶת דְּמֵי בָנָיו רָאִיתִי אֶמֶשׁ,"  " נְאֻם ה'! וְשִׁלַּמְתִּי לְךָ בַּחֶלְקָה הַזֹּאת,"  " נְאֻם ה'; וְעַתָּה,  שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בַּחֶלְקָה כִּדְבַר ה'" ".

לפי רוב המפרשים, יהוא מתייחס כאן לנבואה שנשא אליהו הנביא מייד לאחר רצח נבות: " "אני ואתה היינו רוכבים מצומדים אחר אחאב ביום שהרג את נבות," " וה' נשא עליו  ביד אליהו הנביא המשא הזה, ואנחנו שמענו" " ( רש"י ) .

נבואה זו של אליהו נזכרת בספר מלכים א:

מלכים א כא  יח: " "קום רד לקראת אחאב מלך ישראל אשר בשמרון, הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו. ו"   "דברת אליו לאמר: כה אמר ה': הרצחת וגם ירשת?!  ודברת אליו לאמר: כה אמר ה': במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות, ילקו הכלבים את דמך גם אתה" "

אולם, בנבואה שמצטט יהוא, נזכרים בפירוש בניו של נבות - " את דמי נבות ואת דמי בניו "; ובכל הסיפור במלכים א, לא נזכר כלל שאחאב הרג את בניו של נבות!

1. יש שפירשו, שהמילים "את דמי בניו" משקפות גישה עקרונית, שלפיה הרצח פוגע לא רק בנרצח אלא גם בכל הצאצאים שהוא היה יכול להוליד ולא הוליד.

גישה זו נרמזת כבר בדבריו של ה' אל הרוצח הראשון, בראשית ד י: " "ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה. ו" "עתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך" ", וכדברי חז"ל "דמו ודם זרעיותיו" (רש"י פירוש ראשון שם) .

כך פירשו חכמי התלמוד לגבי נבות: "בנים הראוין לצאת ממנו" (כולם חוץ מרבי יהודה,  [[:|סנהדרין דף מח#עמוד ב בבלי סנהדרין מח:]] ).

2. יש שפירשו, שכאשר אחאב גזל את הקרקע של נבות, הוא למעשה פגע גם בבניו שהיו צריכים לרשת אותו; ייתכן שכתוצאה מכך הם ירדו מנכסיהם ונעשו עניים, ו"עני חשוב כמת"  (הרב יוסף קמחי, אברבנאל) . אליהו רמז לכך כשאמר " הרצחת וגם ירשת?! " - כשרצחת, פגעת בנבות; וכשירשת את כרמו, פגעת בבניו. 

התורה מייחסת חשיבות רבה לנחלה - רק אדם שיש לו נחלה הוא אדם חפשי; ולכן, גזל הנחלה חמור כמעט כמו רצח (ראו מצוות "כי לי הארץ" לאורך הדורות ).

לפי שתי הדעות יש להסביר, מדוע אליהו אמר את הדברים רק ברמז (אם בכלל), ודווקא יהוא אמר אותם בפירוש?

ייתכן שבזמן אליהו עדיין היה אפשר לקוות, שבנו של אחאב יחזיר את הנחלה ליורשים, וכך יתקן לפחות חלק מחטאו של אביו. אולם, בנו של אחאב לא עשה זאת אלא המשיך להחזיק בנחלה הגזולה, ולכן נגזרה עליו מיתה.

ייתכן גם, שבעקבות גזל הנחלה, בניו של נבות נעשו עניים ומתו, ומותם נזקף לחובת אחאב ( דינוזאורוס, הייד-פארק 5/12/2010 ) .

יהוא, שהוציא להורג את בנו של אחאב, פירש את נבואתו של אליהו, כדי להצדיק את מעשיו: חטאו של אחאב נמשך גם בימי בנו, ופוגע גם בבניו של נבות - ולכן גם הנקמה בבנו היא מוצדקת.

3. אולם, כשמשוים בין נבואתו של אליהו לבין הנבואה הנזכרת בדבריו של יהוא, מגלים הבדלים נוספים, הרומזים שכנראה כלל לא מדובר באותה נבואה:

• בדברי יהוא, נזכרו

שדה וחלקה

, ולא נזכר כרם.

• בדברי יהוא, ה' אומר: "

ראיתי

" את דמי נבות ובניו, רמז לכך שהרצח נעשה בסתר; אולם נבות נהרג במשפט פומבי.

• בדברי יהוא, ה' אומר שראה את דמי נבות ובניו

אמש

, כלומר בלילה; אולם נבות, כנראה, הוצא להורג ביום, כמו כל הרוגי מלכות.

• בדברי יהוא, ה' מבטיח שישלם לו

בחלקה הזאת

, כלומר בכרם נבות; אולם בדברי אליהו, ה' מבטיח לו שהכלבים ילקקו את דמו

במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות

, כלומר במקום שבו נבות נהרג או נקבר, וזה כנראה לא היה באותו מקום.

• בנוסף לכך, נבואתו של אליהו התייחסה בפירוש לאחאב עצמו ולא לבנו, והיא כבר התקיימה באחאב עצמו, מלכים א כב לח: " "וישטף את הרכב על ברכת שמרון, וילקו הכלבים את דמו והזנות רחצו, כדבר ה' אשר דבר " ", ואין טעם לקיים את אותה נבואה גם בבנו.
• ובנוסף לכך, אילו יהוא היה מתכוון לצטט את נבואתו של אליהו, שהיה מורו ורבו של אלישע, שמשח אותו למלך, בוודאי היה מזכיר אותו בשמו.

מכל הסיבות הללו, נראה שיהוא מתייחס לאירוע אחר, שלא נזכר בספר מלכים א.

כנראה, אחרי שאחאב ירש את חלקת נבות, עקר ממנה את הכרם והפך אותה לגן ירק, קמו בניו והביעו התנגדות. אחאב כבר מיצה את התחבולה של משפט מבויים ולא יכל להשתמש בה שוב, ולכן השתמש בדרך אחרת - שלח רוצחים שכירים שחיסלו את בניו באישון לילה.ביום המחרת, שלח ה' נביא אלמוני, שהוכיח את אחאב ואמר לו " את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש " - כשרצחת את בני נבות, ראיתי שוב גם את דמי נבות, ואתה תיענש על שניהם - " ושילמתי לך בחלקה הזאת ". יהוא ובדקר שמעו את הנבואה הזאת, והגשימו אותה בימי יהורם בן אחאב.

כך פירש רבי יהודה: "אותו ואת בניו הרג" ( [[:|סנהדרין דף מח#עמוד ב בבלי סנהדרין מח:]] ) . ואולי זו הסיבה שאלישע הנביא מכנה את אחאב המרצח , מלכים ב ו לב: " "...הראיתם כי שלח בן המרצח הזה להסיר את ראשי?..." " ( פירוט ).