קטגוריה:מלכים א ב ה

<< · מ"ג מלכים א · ב · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר וַיַּהַרְגֵם וַיָּשֶׂם דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְגַ֣ם אַתָּ֣ה יָדַ֡עְתָּ אֵת֩ אֲשֶׁר־עָ֨שָׂה לִ֜י יוֹאָ֣ב בֶּן־צְרוּיָ֗ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה לִשְׁנֵֽי־שָׂרֵ֣י צִבְא֣וֹת יִ֠שְׂרָאֵ֠ל לְאַבְנֵ֨ר בֶּן־נֵ֜ר וְלַעֲמָשָׂ֤א בֶן־יֶ֙תֶר֙ וַיַּ֣הַרְגֵ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דְּמֵֽי־מִלְחָמָ֖ה בְּשָׁלֹ֑ם וַיִּתֵּ֞ן דְּמֵ֣י מִלְחָמָ֗ה בַּחֲגֹֽרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר בְּמׇתְנָ֔יו וּֽבְנַעֲל֖וֹ אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלָֽיו׃

ואף את ידעת ית דעבד לי יואב בר צרויה דעבד לתרין רבני חילותא דישראל לאבנר בר נר ולעמשא בר יתר דקטלינון בערמותיה ודמי די יתחשב ליה דמיהון עלוהי כדם תבירי קרבא ויתיב להון ככמנת שלמא ואשד דמהון באספניקי די בחרציה ודש בטלריתא די ברגלוהי:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"את אשר עשה לי" - שהראה הספר ששלח דוד ביד אוריה (במדרש רבי תנחומא שם)

"דמי מלחמה בשלום" - שהיה להם שלום עמו ולא היו נשמרים ממנו

"בחגורתו אשר במתניו" - שחגר חרבו מצומדת על מתניו שלא כדרך החוגרים בצאתו לקראת עמשא ופיה למטה כדי שתפול כמה שנאמר (שמואל ב כ ח) והוא יצא ותפול וכשנפלה ונטלה כסבור עמשא שלא נטלה אלא להגביהה מן הארץ ולא נשמר מהחרב אשר ביד יואב

"ובנעלו אשר ברגליו" - את אבנר הרג בערמה ששאלו גידמת היאך חולצת כמה שנאמר (שם ג כז) ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי לשון של נעלך